עסקה חסרת תקדים: הממשלה האמריקאית תקבל אחוזים ממכירות שבבי בינה מלאכותית לסין

באחת הסכמי העסקים החריגים ביותר בהיסטוריה האמריקאית המודרנית, ממשל טראמפ ניהל משא ומתן לעסקה הדורשת מחברות אנבידיה ו-Advanced Micro Devices (AMD) לשלם לממשל הפדרלי 15 אחוזים מכל ההכנסות שנוצרות ממכירות שבבי בינה מלאכותית לסין. ההסכם חסר התקדים הופך למעשה את הממשלה האמריקאית לשותף עסקי במה שעלול להפוך לקשר מסחרי של מיליארדי דולרים עם היריב הגיאופוליטי העיקרי של אמריקה.

ההסדר צמח מפגישה פרטית בבית הלבן בשבוע שעבר בין הנשיא טראמפ לבין מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, לפי שלושה מקורות המכירים את המשא ומתן. ימים ספורים לאחר הדיון ביניהם, משרד המסחר החל להנפיק רישיונות יצוא שהיו תקועים מאז אפריל, כאשר הממשל אסר לראשונה על מכירות שבבי בינה מלאכותית לסין מחששות לביטחון לאומי.

מהפך מדיניות דרמטי

העסקה מייצגת פניית פרסה מדהימה עבור ממשל טראמפ, שקודם לכן הגביל את הייצוא הזה מחשש שטכנולוגיה מתקדמת של בינה מלאכותית עלולה לעזור לסין לצמצם את הפער התחרותי עם ארצות הברית. השינוי המדיני יצר מיד מחלוקת בקרב מומחי ביטחון לאומי, הרואים בו תקדים מסוכן המעדיף רווחים תאגידיים על פני אינטרסים אסטרטגיים.

"זה גול עצמי ויעודד את הסינים לחזק את המשחק שלהם וללחוץ על הממשל לוויתורים נוספים", הזהירה ליזה טובין, לשעבר מנהלת הסין במועצה לביטחון לאומי תחת ממשלי טראמפ וביידן. "אתם מוכרים את הביטחון הלאומי שלנו תמורת רווחים תאגידיים".

 

העסקה מייצגת פניית פרסה מדהימה עבור ממשל טראמפ, שקודם לכן הגביל את הייצוא הזה מחשש שטכנולוגיה מתקדמת של בינה מלאכותית עלולה לעזור לסין לצמצם את הפער התחרותי עם ארצות הברית. השינוי המדיני יצר מיד מחלוקת בקרב מומחי ביטחון לאומי, הרואים בו תקדים מסוכן המעדיף רווחים תאגידיים על פני אינטרסים אסטרטגיים.

 

ההימור הכספי

הסכם חלוקת ההכנסות עלול להעביר יותר מ-2 מיליארד דולר ישירות לאוצר האמריקאי. אנליסטים בתעשייה מחברת Bernstein Research צופים שאנבידיה עלולה למכור יותר מ-15 מיליארד דולר של שבבי H20 שלה לסין עד סוף 2025, בעוד שמכירות שבב MI308 של AMD עלולות להגיע ל-800 מיליון דולר. תחת הסדר 15 האחוזים, זה יפיק כ-2.4 מיליארד דולר בהכנסות פדרליות.

שבב H20, שתוכנן במיוחד עבור השוק הסיני ואושר בעבר על ידי ממשל ביידן, חלש באופן מכוון ממוליכים למחצה הנמכרים לחברות ובעלות ברית אמריקאיות. שר המסחר האוורד לוטניק הדגיש הבחנה זו במהלך הופעה ב-CNBC, באומרו: "אנחנו לא מוכרים להם את הדבר הטוב ביותר שלנו, לא את השני הטוב ביותר, אפילו לא את השלישי הטוב ביותר".

הטיעון האסטרטגי של הואנג

מנכ"ל אנבידיה הצליח לשכנע את טראמפ בטענה שהגבלות יצוא יועילו בסופו של דבר למתחרים הסינים כמו וואווי. הואנג טען שחסימת מכירות שבבים אמריקאיים תאפשר לחברות סיניות לשלוט בשוק הביתי שלהן - השוק הגדול ביותר של מוליכים למחצה בעולם - ולהשקיע מחדש רווחים במחקר ופיתוח שעלול בסופו של דבר לאיים על העליונות הטכנולוגית האמריקאית.

"המערכת הטכנולוגית האמריקאית צריכה להיות הסטנדרט העולמי, בדיוק כמו שהדולר האמריקאי הוא הסטנדרט שעליו כל מדינה בונה", הסביר הואנג במהלך פודקאסט ביולי עם פרויקט המחקרים התחרותיים המיוחדים.

התנגדות גוברת

השינוי המדיני עורר תגובות נגד משמעותיות מצד פקידי ממשל לשעבר ומומחי ביטחון לאומי. ביולי, פקידי ממשל טראמפ לשעבר מאט פוטינגר ודיוויד פיית', יחד עם 18 מומחים נוספים, כתבו מכתב הגנות ההחלטה כ"צעד שגוי אסטרטגי המסכן את היתרון הכלכלי והצבאי של ארצות הברית בבינה מלאכותית".

המבקרים טוענים שאפילו שבב H20 החלש באופן מכוון מייצג "מאיץ חזק של יכולות הבינה המלאכותית הסיניות החדישות, לא שבב מיושן", בסתירה לטענות הממשל על מגבלות טכנולוגיות.

סיבוכים בינלאומיים

ההסדר יצר מתחים דיפלומטיים בחזיתות מרובות. מינהלת הסייבר הסינית זימנה לאחרונה את הואנג בשל חששות לגבי "סיכוני אבטחה אחוריים" פוטנציאליים בשבב H20, בעוד שהתקשורת הממלכתית הסינית הרתיעה חברות מקומיות מרכישת מוליכים למחצה אמריקאיים.

אנבידיה הגיבה בפרסום הצהרות המכחישות את קיומן של דלתות אחוריות במוצריה והגינו הצעת חקיקה בקונגרס שתדרוש מעקב שבבים למניעת הברחת טכנולוגיה.

אסטרטגיית סחר רחבה יותר

מודל שיתוף ההכנסות הזה מתאים לגישה ההתערבותית הגוברת של טראמפ לעסקאות עסקיות בינלאומיות. הממשל ניהל בעבר הסכמי "מניה זהב", כולל אחד עם השקעת ניפון סטיל בפלדת ארה"ב, שבהם הממשלה נוטלת חלקים בחברות פרטיות.

העסקה משלימה גם את אסטרטגיית המכס הרחבה יותר של טראמפ, כולל האיום האחרון שלו להטיל מכס של 100 אחוז על מוליכים למחצה המיוצרים בחו"ל אלא אם חברות השקיעו בבית.

עתיד לא ברור

בעוד שההסדר מתייחס לחששות מיידיים לגבי גישה לשוק הסיני והכנסות פדרליות, הוא מעלה שאלות יסוד על הצומת בין ביטחון לאומי ואינטרסים מסחריים. התקדים של שימוש ברישיונות יצוא ככלי המפיק הכנסות עלול לעודד הסדרים דומים בכל מגזרי הטכנולוגיה האחרים, ועלול לעצב מחדש את הדרך שבה אמריקה מנהלת קשרי סחר אסטרטגיים.

כאשר שתי המדינות ממשיכות בתחרות הטכנולוגית שלהן, העסקה חסרת התקדים הזו תשמש ככל הנראה כפשרה חדשנית או כסיפור אזהרה על הסיכונים של מונטיזציה של מדיניות ביטחון לאומי.