צו נשיאותי חדש שפורסם באתר הבית הלבן קובע כי הודו "מייבאת כיום ישירות או בעקיפין נפט מהפדרציה הרוסית", וכי "הכרחי ומתאים" להטיל מכס נוסף של 25% על סחורות הודיות. המכס החדש הקשור לרוסיה ייכנס לתוקף בעוד 21 יום, בעוד מכס של 25% שכבר הוכרז ייכנס לתוקף מחר (חמישי).
בהודעה חריפה ברשתות החברתיות מוקדם יותר השבוע, טראמפ האשים את הודו בסיוע לרוסיה במלחמתה באוקראינה. "הודו לא רק קונה כמויות עצומות של נפט רוסי, היא גם מוכרת חלק גדול מהנפט שקנתה בשוק הפתוח עבור רווחים גדולים. לא אכפת להם כמה אנשים באוקראינה נהרגים על ידי מכונת המלחמה הרוסית", כתב הנשיא האמריקני.
הצו הנשיאותי מציין כי טראמפ "קיבל מידע נוסף מפקידים בכירים שונים על, בין השאר, פעולות ממשלת הפדרציה הרוסית ביחס למצב באוקראינה" כהצדקה להטלת המכסים החדשים.
ההכרזה הגיעה שעות לאחר שהשליח החוץ של טראמפ, סטיב ויטקוף, סיים פגישה במוסקבה עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין - עובדה המוסיפה שכבה נוספת למורכבות המהלך הדיפלומטי.
צו נשיאותי חדש שפורסם באתר הבית הלבן קובע כי הודו "מייבאת כיום ישירות או בעקיפין נפט מהפדרציה הרוסית", וכי "הכרחי ומתאים" להטיל מכס נוסף של 25% על סחורות הודיות. המכס החדש הקשור לרוסיה ייכנס לתוקף בעוד 21 יום, בעוד מכס של 25% שכבר הוכרז ייכנס לתוקף מחר (חמישי)
המהלך מעמיד את טראמפ באתגר גיאופוליטי עדין. מצד אחד, הנשיא מבקש לסגור את הגירעון המסחרי של ארה"ב מול הודו ולהפסיק את זרימת הכספים לקופתה של רוסיה דרך מכירות נפט. מצד שני, הודו היא כלכלה חמישית בגודלה בעולם ושותפה אסטרטגית חשובה של ארה"ב באזור האינדו-פסיפיק, במיוחד כנגד האיום הסיני הגובר.
הודו, בראשות ראש הממשלה נרנדרה מודי, שמרה עד כה על עצמאות במדיניות החוץ שלה ומסרבת להצטרף לסנקציות המערביות נגד רוסיה. מודי רואה במוסקבה שותף היסטורי וחשוב, במיוחד בתחום האנרגיה והביטחון, ומתעקש על זכותה של הודו לקיים יחסים עם כל המדינות בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלה.
המכסים החדשים צפויים להשפיע באופן משמעותי על הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות. הודו מייצאת לארה"ב מגוון רחב של מוצרים, כולל תרופות גנריות, טקסטיל, יהלומים מלוטשים, מוצרי טכנולוגיה ושירותי IT. עלייה דרמטית של 50% במכסים עלולה לפגוע קשות בייצוא ההודי ולהביא לעלייה במחירי המוצרים בארה"ב.
יתרה מכך, המהלך עלול להשפיע על יציבות הקשרים הדיפלומטיים בין שתי הדמוקרטיות הגדולות בעולם. ארה"ב והודו פיתחו בעשורים האחרונים שותפות אסטרטגית הדוקה, כולל שיתוף פעולה בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה והמחקר המדעי.
החברות האמריקניות רבות שמפעילות מפעלי ייצור והשירותים בהודו צפויות לספוג נזקים כלכליים ניכרים. בה בעת, חברות הודיות המתמחות בשירותים דיגיטליים, תעשיות התרופות והטקסטיל עלולות לאבד נתח שוק משמעותי בארה"ב.
ממשלת הודו טרם הגיבה באופן רשמי למהלך, אך מקורות בניו דלהי מעבירים כי הודו שוקלת צעדי תגמול אפשריים. הודו יכולה להטיל מכסים נגדיים על מוצרים אמריקניים או להעביר חלק מהזמנות הרכש הביטחוניות שלה לספקים אחרים, כגון צרפת או רוסיה.
הקהילה העסקית בשתי המדינות מביעה דאגה חמורה מהצעד. חברות אמריקניות רבות פועלות בהודו ונהנות מעלויות הייצור הנמוכות שם, בעוד שחברות הודיות רואות בשוק האמריקני יעד מרכזי לצמיחה עתידית.
המהלך עלול לדחוק את הודו לכיוון ברית הדוקה יותר עם רוסיה וסין - תוצאה שעלולה לפגוע באינטרסים האסטרטגיים האמריקניים באזור. הודו שיחקה עד כה תפקיד מאזן חשוב במזרח אסיה, והתרחקותה מארה"ב עלולה להעניק לסין יתרון גיאופוליטי משמעותי.
מומחים למזרח תיכון מזהירים כי הודו עלולה גם לפתח קשרים הדוקים יותר עם איראן, המספקת נפט במחירים זולים, דבר שעלול לערער את מאמצי האיזון האזורי של ארה"ב.
המהלך מהווה מבחן חמור לעמידותה של השותפות האסטרטגית בין ארה"ב להודו. בעוד שטראמפ מתמקד בסגירת גירעונות סחר ובהפעלת לחץ על מדינות הקונות נפט רוסי, הודו מתעקשת על שמירת אוטונומיה במדיניות החוץ שלה.
השאלה המרכזית היא האם שתי המדינות יצליחו למצוא פתרון דיפלומטי שיאזן בין האינטרסים האמריקניים לבין העצמאות ההודית. כישלון במציאת פתרון עלול להוביל להתדרדרות נוספת ביחסים ולפגיעה באינטרסים האסטרטגיים המשותפים, במיוחד מול האתגר הסיני באזור.
העתיד יראה האם מדיניות המכסים החדה של טראמפ תצליח להביא למודי לשולחן המשא ומתן, או שהיא תדחף את הודו להתרחק מארה"ב ולחפש שותפים חלופיים במזרח.