מעבר לטעם העז, פלפל חריף הוא מקור עשיר במיוחד לוויטמין C – יותר אפילו מתפוז. בעוד שבתפוז יש כ־50 מ"ג ויטמין C ל־100 גרם, בפלפל אדום חריף יש עד פי ארבעה – כ־240 מ"ג לאותה כמות. לוויטמין הזה תפקיד חיוני בחיזוק המערכת החיסונית, בספיגת ברזל, בהחלמת פצעים ובשמירה על עור תקין, והיתרון בפלפלים הוא שהוויטמין נשמר גם לאחר חיתוך, הקפאה או כבישה קרה.
פלפל חריף: תבלין עם יתרונות מפתיעים למערכת החיסון והלב
המרכיב הפעיל בפלפל החריף הוא קפסאיצין – נוגד חמצון עוצמתי שמעניק לפלפל את תחושת ה"שריפה", אך גם תורם להשפעות פיזיולוגיות רבות. מחקרים מצאו שהוא מעודד הפרשת אנדורפינים (הורמוני ה"היי"), מעלה את תחושת השובע, עשוי להפחית את כמות הקלוריות בארוחה הבאה ואף נמצא קשור לירידה בסיכון למחלות לב. ההשערה היא שהקפסאיצין מפחית דלקת, מסייע לאיזון לחץ דם ושומנים בדם, ומשפיע לטובה גם על רמות סוכר ואינסולין – כך נמצא בניסויים בעכברים סוכרתיים.
אכילת פלפל חריף מפעילה קולטני חום וכאב בגוף – מה שמוביל לשחרור אנדורפינים, להאצת קצב הלב, להזעה קלה ולתחושת חום בגוף. בנוסף, כלי הדם מתרחבים, מה שיכול לסייע בשחרור גודש באף ולשפר את זרימת הדם לקיבה – דבר שיכול להקל על עיכול. יש גם ראיות לכך שחריפות מתונה מסייעת באיזון התיאבון ובירידת חשק למתוקים.
ומה לגבי העלייה במשקל? מיתוס נפוץ טוען שפלפל חריף גורם לנו לאכול יותר לחם כדי "לכבות את האש", וכך דווקא משמין. בפועל, הקפסאיצין עצמו דווקא תורם לירידה במשקל – הוא מגביר את חילוף החומרים, משפר תחושת שובע ומסייע בהפחתת היקף המותניים. מחקר שסיכם 15 ניסויים קליניים מצא שהשימוש בקפסאיצין גרם לירידה של 0.25 נקודות במדד ה־BMI ושל 1.12 ס"מ בהיקף הבטן.
ההשפעה של כבישה ובישול משתנה: ויטמין C רגיש לחום ואור, ולכן בבישול ממושך חלק גדול ממנו אובד – לעיתים עד 60%. לעומת זאת, בקפסאיצין מדובר בחומר יציב מאוד ששורד חימום, כבישה ואחסון רגיל. המשמעות היא שהחריפות וההשפעות הבריאותיות שלו נשמרות – גם אחרי טיגון או שימור.
חשוב לציין: פלפל חריף אינו מתאים לכל אחד. אנשים הסובלים מרפלוקס, כיב קיבה או תסמונת המעי הרגיז עלולים לחוות החמרה בתסמינים. אך לרוב האוכלוסייה – בצריכה מתונה – הוא עשוי להוות תוספת טעמים בריאה ואף מועילה. אם רוצים ליהנות ממנו בלי לחשוש לדיאטה, עדיף לשלב אותו עם ירקות, קטניות או יוגורט – בלי לחם בצד.