בצמרת הדירוג ניצבת העיר ראלי שבקרוליינה הצפונית, שנהנית מתעשיות טכנולוגיה וביוטכנולוגיה משגשגות, קרבה לאוניברסיטאות מובילות ועלייה עקבית באוכלוסייה. גם ערים כמו נאשוויל, אוסטין, סולט לייק סיטי ופורטלנד (מיין) דורגו גבוה - כולן מציעות שפע של משרות בשכר גבוה, תנאים נוחים לעסקים קטנים ומוקדי משיכה תרבותיים.
פער תעסוקתי משמעותי בין ערים גדולות בארה"ב
לעומתן, ערים כמו בייקרספילד שבקליפורניה, סקרנטון בפנסילבניה, מקאלן בטקסס, פרזנו וממפיס ממוקמות בתחתית הרשימה. בבייקרספילד, שיעור האבטלה גבוה ורמת ההשכלה נמוכה מהממוצע. סקרנטון וממפיס עדיין מלקקות את פצעי שקיעת התעשייה, ומקאלן סובלת מהיעדר תעשיות מתפתחות ומהכנסות נמוכות באופן קבוע.
"הבעיה עם ערים כאלה היא שהבעיות רק הולכות ומחריפות", הסביר אלכס בין, מדריך לאוריינות פיננסית באוניברסיטת טנסי במרטין. "פחות הזדמנויות מובילות לנטישה של אוכלוסיות צעירות ואיכותיות, ובמקביל מרתיעות תושבים פוטנציאליים מלהגיע אליהן מלכתחילה".
על פי דו"ח Checkr, הנתונים נאספו ממקורות רשמיים כמו לשכת הסטטיסטיקה של העבודה ומחלקת הכלכלה האמריקאית, וכללו פרמטרים כמו צמיחת הכנסה, שיעורי אבטלה ואחוז משקי הבית שמרוויחים מעל 200 אלף דולר בשנה.
קווין תומפסון, מנכ"ל 9i Capital Group, אמר ל־Newsweek: "מה שמאפיין ערים בצמיחה הוא תעשיות חזקות כמו טכנולוגיה או בריאות. ערים כמו רוצ'סטר וסקרנטון, למשל, עדיין סובלות מהשלכות שקיעת תעשיית הייצור – הרבה מהמשרות האלו כבר מזמן הועברו לחו"ל".
גם התחזית לעתיד לא בהכרח מעודדת. "המעסיקים לא ממהרים להעלות שכר", הזהיר תומפסון, "וזה מביא או לעזיבה של עובדים או לצמצום הפעילות המקומית. לצערי, תקווה לעלייה משמעותית בשכר נראית עדיין כמו חלום רחוק".