אחת הסיבות המרכזיות לזינוק הזה היא התפשטות השימוש בבינה מלאכותית. יותר ויותר אמריקאים משתמשים בטכנולוגיה הזאת – בעבודה, בלימודים, ביצירת תוכן ובחיפוש יומיומי. אבל מאחורי הפשטות של ממשק הצ'אט או תמונה שנוצרת בלחיצת כפתור, עומדים מרכזי נתונים ענקיים שצורכים כמויות עצומות של חשמל, בין היתר לצורך קירור. לפי מחקר שפורסם במאי, עד 2030 אותם מרכזים צפויים להשתמש בכ־9% מהחשמל המיוצר בארה"ב – שיעור שמזנק בעיקר בגלל עלייה חדה בכמות הבקשות מבוססות AI.
מחירי החשמל מזנקים עם התקדמות הטכנולוגיה
גם המטבעות הדיגיטליים גובים מחיר אנרגטי. תהליכי כרייה כמו אלו של ביטקוין מחייבים פתרון משוואות מתמטיות מורכבות באמצעות מחשבים רבי־עוצמה. מחקר של אוניברסיטת שיקגו מצא שבצפון מדינת ניו יורק, שבה מתבצעת כרייה נרחבת, החשבונות של תושבים ועסקים עלו במאות מיליוני דולרים בשנה.
לצד זה, גם שינויים באורח החיים משפיעים. עלייה בעבודה מהבית תורמת לעלייה של כ־6.8% בהוצאות החשמל השנתיות למשק בית, כך לפי סקר שפורסם ביולי. העלייה משתנה ממדינה למדינה – בקליפורניה, למשל, מדובר על תוספת של 11%, בעוד בלואיזיאנה העלייה צנועה יותר.
גורמים גיאו־פוליטיים מוסיפים גם הם אי ודאות. הסנקציות על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה גרמו לעלייה במחירי האנרגיה הגלובליים, ולפי דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי – אף הכפילו אותם. גם המתיחות מול איראן מעלה חששות להמשך עליות.
ובין כל אלה, חוק חדש שנחתם לאחרונה על ידי הנשיא דונלד טראמפ – One Big Beautiful Bill Act – מעורר ויכוח. תומכיו טוענים שהוא יוביל להוזלת אנרגיה באמצעות הגדלת התפוקה המקומית, אך מבקרים מזהירים שהשינויים שהוא מחיל על מענקי האנרגיה הירוקה עלולים דווקא להוביל לעלייה נוספת במחירים, במיוחד לנוכח הביקוש שמגיע ממרכזי נתונים.
לפי תחזית של גוף המחקר Energy Innovation, תושבי נבדה עלולים לשלם עד 300 דולר נוספים בשנה עד 2030 – העלייה החדה ביותר במדינה כלשהי. במקביל, מדינות כמו ניו ג'רזי כבר שוקלות לחייב את מרכזי הנתונים להישען על אנרגיה מתחדשת בלבד – בניסיון לבלום את העלייה בנטל על רשת החשמל.