בפסיקה משמעותית שמהווה מכה נוספת למדיניותו של הנשיא דונלד טראמפ, קבע היום (רביעי) בית המשפט לערעורים הפדרלי ה-9 בסן פרנסיסקו כי הצו הנשיאותי המבקש לבטל את זכות האזרחות מלידה הוא בלתי חוקתי. הפסיקה מחזקת את ההחלטה של בית משפט המחוזי שחסם את אכיפת הצו ברחבי ארצות הברית.

בפסיקת רוב של 2:1, קבעו השופטים מייקל הוקינס ורונלד גולד, שמונו בידי הנשיא לשעבר ביל קלינטון, כי "בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה הנכונה שהפרשנות המוצעת בצו הנשיאותי, השוללת אזרחות מאנשים רבים שנולדו בארצות הברית, היא בלתי חוקתית. אנו מסכימים לחלוטין".

הפסיקה שומרת על החלטתו של השופט הפדרלי ג'ון סי. קוגנור מסיאטל, שהיה הראשון לחסום את הצו הנשיאותי וגינה את מה שתיאר כניסיון הממשל להתעלם מהחוקה למטרות פוליטיות. קוגנור טען באופן חריג על "הניסיון הבוטה של הממשל לעקוף את החוקה".

המחלוקת החוקתית

במרכז המחלוקת עומד התיקון ה-14 לחוקה האמריקאית, הקובע כי כל האנשים שנולדו או התאזרחו בארצות הברית ונתונים לשיפוטה, הם אזרחים. עורכי הדין של משרד המשפטים טוענים כי הביטוי "נתונים לשיפוט ארצות הברית" בתיקון פירושו שאזרחות אינה מוענקת אוטומטית לילדים על בסיס מקום לידתם בלבד.

המדינות התובעות - וושינגטון, אריזונה, אילינוי ואורגון - טוענות שעמדה זו מתעלמת מהשפה הברורה של סעיף האזרחות וגם מפסיקה היסטורית מ-1898, שבה קבע בית המשפט העליון כי ילד שנולד בסן פרנסיסקו להורים סינים הוא אזרח מכוח לידתו על אדמת אמריקה.

הצו של טראמפ קובע כי ילד הנולד בארצות הברית אינו אזרח אם אמו אינה בעלת מעמד חוקי להגירה או נמצאת במדינה באופן חוקי אך זמני, והאב אינו אזרח אמריקאי או תושב קבע חוקי.

לפחות תשע תביעות נוספות המערערות על הצו הוגשו ברחבי ארצות הברית, מה שמעיד על היקף המחלוקת המשפטית והפוליטית סביב הנושא. השאלה של זכות האזרחות מלידה הייתה נושא מרכזי בקמפיין של טראמפ ונותרה אחד מיעדי המדיניות החשובים ביותר של ממשלו.

פסיקת מיעוט וביקורת פנימית

השופט פטריק בומטיי, שמונה בידי טראמפ, התנגד לפסיקת הרוב וטען כי למדינות התובעות אין זכות משפטית לתבוע. "עלינו להתייחס בספקנות בתום לב לכל בקשה לסעד אוניברסלי, מתוך הבנה שהפנייה ל'סעד מלא' אינה דלת אחורית לצווי מניעה אוניברסליים", כתב בומטיי. יחד עם זאת, הוא לא התייחס לשאלה האם ביטול זכות האזרחות מלידה יהיה חוקתי.

השלכות רחבות היקף

הפסיקה מגיעה על רקע הגבלות שהטיל בית המשפט העליון על כוחם של שופטים בבתי משפט נמוכים יותר להוציא צווים המשפיעים על המדינה כולה, הידועים כ"צווי מניעה ארציים". עם זאת, רוב השופטים בבית הערעורים קבע כי המקרה נופל תחת אחד החריגים שהותיר בית המשפט העליון.

"אנו מסיקים כי בית המשפט המחוזי לא השתמש לרעה בשיקול דעתו בהוצאת צו מניעה אוניברסלי כדי לתת למדינות סעד מלא", כתבו השופטים הוקינס וגולד.

המקרה הוא הראשון מסוגו שמגיע לרמת בית ערעורים ומקרב את הנושא צעד אחד נוסף לחזרה מהירה לבית המשפט העליון. בעוד הבית הלבן ומשרד המשפטים לא הגיבו מיד לבקשות להגיב, צפוי כי הממשל יערער על הפסיקה לבית המשפט העליון.

מאבק משפטי נרחב

לפחות תשע תביעות נוספות המערערות על הצו הוגשו ברחבי ארצות הברית, מה שמעיד על היקף המחלוקת המשפטית והפוליטית סביב הנושא. השאלה של זכות האזרחות מלידה הייתה נושא מרכזי בקמפיין של טראמפ ונותרה אחד מיעדי המדיניות החשובים ביותר של ממשלו.

הפסיקה מהווה תקדים משפטי חשוב ועשויה להשפיע על המשך המאבק המשפטי בנושא זה, שצפוי להגיע בסופו של דבר לפתחו של בית המשפט העליון להכרעה סופית.