האם המקום שבו אתה גר עשוי להשפיע על הסיכון שלך לפתח דמנציה? מחקר חדש מקיף שנערך בארצות הברית מציע תשובה חיובית מפתיעה: לפי הממצאים, שיעורי התחלואה בדמנציה משתנים בצורה דרמטית ממדינה למדינה — גם כאשר מנטרלים גורמים מסורתיים כמו גיל, מוצא אתני או בעיות לב.

המחקר, שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF), בחן נתוני בריאות של יותר מ־1.2 מיליון יוצאי צבא אמריקנים בני 65 ומעלה לאורך תקופה ממוצעת של 12 שנים. באמצעות מעקב אחר אבחוני דמנציה והשוואתם לפי אזור מגורים, הצליחו החוקרים למפות את "נקודות החום" של המחלה.

הממצאים מצביעים על פערים אזוריים משמעותיים. באזור מיד-אטלנטיק (כגון ניו יורק, פנסילבניה וניו ג'רזי) נמצאו השיעורים הנמוכים ביותר — כ־11.2 מקרים לכל אלף איש בשנה. לעומת זאת, מדינות הדרום-מזרחיות כמו קנטקי, טנסי, אלבמה ומיסיסיפי רשמו שיעור גבוה יותר ב־25%. גם בצפון־מערב ובאזור הרי הרוקי נצפתה עלייה של 23%, בעוד שבדרום נרשמה עלייה של 18% ובדרום-מערב – 13%. אזורים נוספים כמו המערב התיכון והחוף האטלנטי הדרומי הגיעו לעלייה של כ־12%, והצפון־מזרח נרשם עם עלייה של 7%.

החוקרים מדגישים כי הנתונים הללו אינם מוסברים על ידי הבדלים בגיל, מצב בריאותי, מגדר או מגורים עירוניים מול כפריים. לדברי ד"ר קריסטין יאפה, מחברת בכירה למחקר ומנהלת המרכז לבריאות המוח באוכלוסייה ב-UCSF, "הממצאים מחייבים לבחון מדיניות אזורית מותאמת למניעה והתערבות". לדבריה, ממצאי המחקר יכולים לשנות את אופן ההתמודדות עם המחלה ברמה הלאומית.

למרות מגבלות המחקר — שהתמקד באוכלוסיית יוצאי צבא, שהם ברובם גברים בעלי רקע שונה מהאוכלוסייה הכללית — המסקנה העיקרית נותרה בעינה: למקום המגורים יש חשיבות. לפי ד"ר כריסטינה דינטיקה, מחברת ראשית במחקר, "גורמים כמו איכות החינוך, תנאי חיים מוקדמים וחשיפה סביבתית עשויים למלא תפקיד קריטי".

ובזמן שהחוקרים מנסים להבין לעומק מה גורם להבדלים הללו, מומחים מזכירים כי כ־45% ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה או לפחות לדחייה. חמישה צעדים פשוטים עשויים להפחית את הסיכון: פעילות גופנית סדירה (150 דקות בשבוע), איזון סוכרת ולחץ דם, שמירה על השמיעה, והפחתה או הימנעות משתייה מופרזת ועישון. בכך, ייתכן שניתן להילחם גם בגורל גנטי – וגם בגיאוגרפיה.