הקרע הגדול: המועמד לראשות עיר ניו יורק שמתנגד לזכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית מקבל תמיכה מיהודים

בתוצאה מפתיעה שמעידה על שינוי דרמטי בנוף הפוליטי האמריקני, זוהראן ממדני, חבר הפרלמנט של מדינת ניו יורק הידוע בעמדותיו האנטי-ישראליות החריפות, זכה בפריימריז הדמוקרטיים למירוץ לראשות העיר הגדולה ביותר בארצות הברית. הזכייה מעוררת זעזוע בקרב הקהילה היהודית בעיר שבה חיים יותר יהודים מאשר בכל מקום אחר בעולם מחוץ לישראל.

ממדני, בן למשפחת מהגרים הודית-מוסלמית שנולד באוגנדה, הפך למועמד הראשון בתולדות ניו יורק שלא מתבייש מעברו הפעיל נגד ישראל ואף מטיל ספק בזכותה לקיום כמדינה יהודית. הצלחתו מעידה על שינוי יסודי בגישה של הבוחרים הדמוקרטיים לסוגיית ישראל, אפילו באזורים שבהם יהודים פרו-ישראליים היוו מזה זמן רב חלק יסודי מהקואליציה הדמוקרטית.

הנתונים מראים כי ממדני זכה לתמיכתם של כחמישית מהבוחרים היהודים הדמוקרטיים, כולל תמיכה מפתיעה מצד בראד לנדר, רואה החשבון של העיר, שאף עודד את תומכיו להצביע עבור ממדני במסגרת הסכם תמיכה הדדית. ביום רביעי, נוסף לתמיכה חבר הקונגרס ג'רולד נדלר, אחד המנהיגים היהודים הבולטים בעיר, שהודיע על תמיכתו בממדני ואמר שהם יעבדו יחד "כדי להילחם נגד כל הגזענות והשנאה".

הנתונים מראים כי ממדני זכה לתמיכתם של כחמישית מהבוחרים היהודים הדמוקרטיים, כולל תמיכה מפתיעה מצד בראד לנדר, רואה החשבון של העיר, שאף עודד את תומכיו להצביע עבור ממדני במסגרת הסכם תמיכה הדדית. ביום רביעי, נוסף לתמיכה חבר הקונגרס ג'רולד נדלר, אחד המנהיגים היהודים הבולטים בעיר, שהודיע על תמיכתו בממדני ואמר שהם יעבדו יחד "כדי להילחם נגד כל הגזענות והשנאה"

אולם עבור יהודים רבים אחרים ברחבי המדינה, שכבר נאבקו למצוא את מקומם בתנועה הפרוגרסיבית, התוצאה המדהימה של ממדני אישרה את חששותיהם הקשים ביותר לגבי כיוון השמאל האמריקני, והזינה תחושה שהדאגות הדחופות לגבי ביטחון הקהילה נדחות בתנועה ובעיר שיהודים עזרו לבנות.

"זה לא שהם מצפים לגירוש, או שהם מצפים שמשטרת ניו יורק לא תהיה שם כדי להגן עליהם", אמרה דבורה ליפשטט, שהייתה השליחה המיוחדת של ממשל ביידן לניטור ומלחמה באנטישמיות. "זה פשוט עוד מכה בלסת, שהדאגות העמוקות האלה מאנטישמיות יכלו להיות מוזנחות כל כך בקלות על ידי כל כך הרבה אנשים".

הפוליטיקה הישראלית טלטלה את המפלגה הדמוקרטית במשך שנים, וכיום עוד יותר על ידי דיונים עזים על המלחמה בעזה, עליית ממשלת נתניהו הימנית הקיצונית ווויכוח מתמשך על מתי ביקורת על ישראל הופכת לאנטישמיות - מקור רוב החרדה לגבי ממדני. כמעט שבעה מתוך עשרה דמוקרטים מביעים כעת דעה שלילית על ישראל, לעומת 37 אחוז מהרפובליקנים, על פי סקר שפורסם על ידי מרכז המחקר פיו באביב זה.

המתחים הללו, שהנשיא טראמפ ביקש לנצל בכל הזדמנות, התעצמו גם בתוך הקהילה היהודית, במיוחד לאורך קווים דוריים: יהודים צעירים ופרוגרסיביים יותר הפכו ביקורתיים יותר כלפי ישראל, וחסרי סבלנות עם הדורות המבוגרים, שזהותם הדתית הייתה קשורה זמן רב לתמיכה במדינה היהודית.

ממדני קורא שוב ושוב לישראל "משטר אפרטהייד" ותיאר את פעולותיה בעזה כ"רצח עם". כשנלחץ, הוא לא אמר אם לישראל יש זכות קיום כמדינה יהודית, אם כי אמר שיש לה "זכות קיום ואחריות, גם, לקיים את החוק הבינלאומי". הוא תומך בתנועת BDS, הקוראת לממשלות, צרכנים ומשקיעים לנתק קשרים כלכליים עם ישראל במחאה על יחסה לפלסטינים.

הוא פרסם הצהרה ב-8 באוקטובר 2023 - יום אחרי התקפות חמאס בישראל - שגינה את ישראל ואמרה ש"שלום צודק ומתמשך יכול להתחיל רק על ידי סיום הכיבוש ופירוק האפרטהייד", ללא כל אזכור של חמאס. (מאז הוא גינה את התקפות חמאס כ"פשע מלחמה נורא").

מנהיגים יהודים בולטים ופעילים התעצבנו במיוחד מסירובו של ממדני לגנות את הביטוי "האינתיפאדה הגלובלית". פלסטינים ותומכיהם כינו את הביטוי קריאת קרב לשחרור, אך יהודים רבים רואים בו קריאה לאלימות, רמז להתקפות קטלניות על אזרחים בישראל על ידי פלסטינים במרידות בשנות ה-80 ו-2000.

"הקהילה היהודית ראתה פעם אחר פעם איך רטוריקה אלימה הפכה לאלימות ממשית, אז עבורנו זה פשוט מטריד עמוקות שיש מועמד לראשות העיר שמאשר ומשתמש בשפה הזו", אמרה הרבה דיאנה פרסקו, רבה בכירה בבית הכנסת של הכפר, קהילה רפורמית במנהטן, ומחברת ספר על אנטישמיות

"הקהילה היהודית ראתה פעם אחר פעם איך רטוריקה אלימה הפכה לאלימות ממשית, אז עבורנו זה פשוט מטריד עמוקות שיש מועמד לראשות העיר שמאשר ומשתמש בשפה הזו", אמרה הרבה דיאנה פרסקו, רבה בכירה בבית הכנסת של הכפר, קהילה רפורמית במנהטן, ומחברת ספר על אנטישמיות.

במהלך הקמפיין, ברשתות החברתיות הפרטיות וקבוצות ווטסאפ, בוחרים יהודים הפיצו  עלוני הצבעה שהראו את אנדרו קואומו במקום הראשון כדי לעצור את עלייתו של ממדני. משפיעני רשתות חברתיות עם עוקבים רבים פרו-ישראליים הפיצו הצהרות עבר של ממדני על ישראל, ואמרו שהוא יאיים על הביטחון היהודי בעיר.

"אני מרגישה שתוצאת הבחירות של אמש בניו יורק זה כמו ליל הבדולח רוחני. זה הוכיח ששנאת יהודים עכשיו לגיטימית", פרסמה ג'יל קרגמן, סופרת ושחקנית יהודייה.

אחרי שממדני זכה, בדיחות קודרות הסתובבו באותן רשתות על לעזוב את העיר.

יהודה קורצר, נשיא מכון שלום הרטמן, אמר על ממדני: "אין שום אפשרות שהקהילה היהודית תגיד, די ברור, 'אנחנו מתנגדים למועמד הזה', כשיש לו תומכים מתוך הקהילה היהודית. כשיש לך תופעה כזו, קשה להפריד בין השכבות השונות. כמה מזה דורי, כמה מזה קשור למגמות גדולות יותר סביב קיטוב פוליטי?"

עבור ניו יורקים רבים, כולל יהודים, הקולות שלהם הונעו על ידי דאגות לגבי יוקר המחיה, או על ידי רצון לעצור את הקאמבק של קואומו לשעבר, שהתפטר בבושה. רבים הסכימו עם דעותיו של ממדני על ישראל או היו מוכנים להתעלם מהן, וחלק נרתע ממה שהם ראו כניסיונותיו של קואומו להפוך דאגות אנטישמיות לכדור פוליטי.

במרכז השינוי הדמוגרפי והאידיאולוגי עומדת עובדה שיהודים רבים בניו יורק אינם דתיים או קשורים חזק למוסדות יהודיים כמו בתי כנסת, בתי ספר דתיים או ארגונים חברתיים. הם פחות נוטים לתת עדיפות לישראל כשיקול עליון בהצבעתם, או אפילו לתמוך באופן רפלקסיבי בזכותה לקיום כמדינה יהודית.

הקרע מעיד על שינוי עמוק בנוף הפוליטי האמריקני ומציב שאלות מהותיות על עתיד היחסים בין הקהילה היהודית למפלגה הדמוקרטית.