בית המשפט העליון בניו יורק פוסק נגד הישיבות: חייבים ללמד מתמטיקה ואנגלית

בפסיקה פה אחד שתהדהד בקהילה החרדית ברחבי ארצות הברית, אישר בית המשפט העליון של מדינת ניו יורק את תקנות החינוך החדשות הדורשות מבתי ספר דתיים פרטיים, ובראשם ישיבות חרדיות, ללמד מקצועות חילוניים בסיסיים כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים. הפסיקה מסיימת מאבק משפטי ארוך ומסמנת נצחון משמעותי לפעילים הדורשים רפורמה בחינוך החרדי.

רקע המחלוקת: מאה שנות חוק לא מבוהר

המחלוקת נסבת סביב תקנות שנועדו להבהיר חוק בן מאה שנה הדורש מכל בתי הספר הפרטיים במדינה לספק חינוך "שווה בעיקרו" לזה שמקבלים תלמידי בתי הספר הציבוריים. התקנות, שאושרו פה אחד בשנת 2022, באו בעקבות חקירה מזעזעת של "ניו יורק טיימס" שחשפה כשלים חינוכיים נרחבים בישיבות חרדיות.

החקירה העלתה תמונה קשה: נערים צעירים שסיימו 12 שנות לימוד ללא יכולת לדבר אנגלית בשטף או לבצע חישובים מתמטיים בסיסיים. נוסף לכך, התגלו האשמות על עונשים גופניים בחלק מהמוסדות. התקנות החדשות נועדו לדרוש מבתי הספר הדתיים לעמוד ברמה מינימלית של חינוך כללי, כתנאי להמשך הפעלתם החוקית.

הישיבות טענו כי התקנות חורגות מסמכות מחלקת החינוך של המדינה ויוצרות מנגנון אכיפה שמאלץ הורים לבטל את רישום ילדיהם ממוסדות שאינם עומדים בדרישות - דבר שבפועל מוביל לסגירת בתי הספר. לטענתם, למדינה אין סמכות לסגור בתי ספר פרטיים.

הפסיקה: "מנגנון אכיפה טבעי"

השופטת ג'ני ריברה, שכתבה את חוות הדעת בפסיקה פה אחד, דחתה את טענות הישיבות. "רחוק מחריגה מהסמכות החוקית של הנציב, התקנות פשוט מקימות מנגנון שבאמצעותו האכיפה החוקית מתבצעת", נכתב בפסיקה. "במובן זה, במקום להיות מנוגדות למטרת החוק, התקנות המותקפות הן תוצאה טבעית הנובעת מהשפה החוקית עצמה".

בית המשפט הדגיש כי "בית ספר פרטי שאינו מציע הוראה שווה בעיקרה הוא לא בית ספר הממלא את הדרישה החוקית לחינוך חובה" - עמדה שהגדירה כ"הצעה לא שנויה במחלוקת שהותקפה באופן לא סביר".

החקירה העלתה תמונה קשה: נערים צעירים שסיימו 12 שנות לימוד ללא יכולת לדבר אנגלית בשטף או לבצע חישובים מתמטיים בסיסיים. נוסף לכך, התגלו האשמות על עונשים גופניים בחלק מהמוסדות. התקנות החדשות נועדו לדרוש מבתי הספר הדתיים לעמוד ברמה מינימלית של חינוך כללי, כתנאי להמשך הפעלתם החוקית.

תגובות מעורבות בקהילה החרדית

תגובות הקהילה החרדית לפסיקה היו מעורבות. ארגון "הורים לחירות חינוכית ודתית" (PEARLS), שהוביל את המאבק המשפטי, הביע הקלה חלקית. בהצהרה נאמר: "בעוד שאנו מאמינים שבית המשפט היה צריך ללכת רחוק יותר, אנחנו אסירי תודה על הפוגה שהוא עשוי לתת לקומץ בתי ספר".

הארגון הדגיש כי "השפעה המעשית היא שהורים יכולים להשלים כל הוראה חסרה באמצעות חינוך ביתי או בתוכנית אחרי בית הספר. זה מה שאנחנו תומכים בו מתחילת ההתדיינות הזו".

בצד השני של המתרס, ארגון "YAFFED" (צעירים למען חינוך הוגן), שיש לו קשרים לקהילה החרדית אך תומך ברפורמה בישיבות, הגיש מסמך תמיכה בתביעה. "החלטה זו מחזקת את מה שאמרנו זמן רב: למדינה יש לא רק את הזכות אלא את החובה להתערב כאשר בתי ספר לא עומדים באחריותם החוקית והמוסרית כלפי תלמידיהם", אמרה אדינה מרמלשטיין קוניקוב, מנהלת הארגון.

המציאות בשטח: שש ישיבות איבדו מימון

הפסיקה מגיעה בעוד המציאות בשטח כבר משתנה. שש ישיבות קיבלו הודעות ממחלקת החינוך של המדינה השנה המורות למשפחות למצוא דרכים אחרות לחנך את ילדיהן, וניתוק המימון הציבורי לבתי הספר. מרבית בתי הספר הפרטיים כבר ציותו לחוק, לאחר שמחלקת החינוך עבדה עם תוכניות שונות והתאחדויותיהן על דרכים שונות להוכיח ציות שלא יהיה כבד מדי.

ג'יי.פי. או'האר, דובר מחלקת החינוך של המדינה, אמר: "הפסיקה הליבה של בית המשפט - שבית ספר פרטי שאינו מציע הוראה שווה בעיקרה 'אינו בית ספר הממלא את הדרישה החוקית לחינוך חובה' - היא הצעה לא שנויה במחלוקת".

"פסיקה זו מחזקת את המחויבות המתמשכת שלנו להבטיח שכל התלמידים בניו יורק, ללא קשר לסוג בית הספר בו הם לומדים, יקבלו חינוך איכותי ומוצק", הוסיף.

הקשר רחב יותר: מתח בין חופש דת לחובת המדינה

המקרה משקף מתח רחב יותר בחברה האמריקנית בין חופש הדת לחובת המדינה להבטיח חינוך בסיסי לכל הילדים. בשנים האחרונות, דומות למקרה זה התרחשו במדינות נוספות עם אוכלוסיות חרדיות משמעותיות.

התקנות שאושרו במקור בעירו של הכעס מצד בתי ספר עצמאיים רבים. אך כשמחלקת החינוך עבדה עם תוכניות שונות והתאחדויותיהן על דרכים שונות להוכיח ציות שלא יהיה כבד מדי, כמעט כולם פרט לחלק מהישיבות ביטלו את התנגדותם לכללים החדשים.

השלכות פוליטיות ועתידיות

הפסיקה מגיעה אחרי מושב חקיקה סוער שבו הסכימו המושלת קתי הוכול וחברי הרבים במדינה להחליש את הכללים ולעכב את לוח הזמנים ליישום. למרות זאת, בית המשפט העליון שלח מסר ברור שהמדינה רשאית לדרוש עמידה בסטנדרטים חינוכיים מינימליים.

בקהילה החרדית יש חשש שהפסיקה תוביל לסגירת מוסדות נוספים או לשינויים דרמטיים בתוכניות הלימודים המסורתיות שלהם. מצד שני, פעילי החינוך רואים בפסיקה צעד חשוב להבטחת זכויותיהם של ילדים חרדים לקבל חינוך שיאפשר להם להשתלב בחברה הרחבה אם יבחרו בכך.

מה צפוי הלאה?

כעת, לאחר שהמסלול המשפטי מוצה, הישיבות שלא עומדות בדרישות יתמודדו עם מציאות של איבוד המימון הציבורי והצורך להתאים את תוכניות הלימודים. חלקן עשויות לבחור בדרך של השלמת החינוך החילוני באמצעים חלופיים כפי שהציע ארגון PEARLS.

הפסיקה צפויה להשפיע גם על דיונים דומים במדינות אחרות ועשויה לשמש תקדים למקרים עתידיים בנושא האיזון בין חופש הדת לחובת המדינה להבטיח חינוך איכותי לכל הילדים.

בסופו של דבר, הפסיקה מסמנת נקודת מפנה במאבק הארוך על איכות החינוך בקהילה החרדית, ועשויה להביא לשינויים משמעותיים בדרך שבה מוסדות חינוך דתיים פועלים במדינת ניו יורק ומעבר לה.