מבצע חזרה הביתה: טיסות החילוץ מתחילות מחר - 100 אלף ישראלים תקועים מחכים לגאולה

עם פרוץ המלחמה עם איראן לפני חמישה ימים, יותר מ-100 אלף ישראלים נותרו תקועים ברחבי העולם כאשר השמיים הישראליים נסגרו לתעופה אזרחית. מחר (רביעי) מתחיל מבצע החילוץ הגדול ביותר בתולדות המדינה תחת השם "חזרה הביתה", אך המציאות מורכבת בהרבה מההבטחות הראשוניות של הפוליטיקאים.

שרת התחבורה מירי רגב הודיעה אתמול כי טיסות החילוץ צפויות להתחיל מחר, "אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון". ההודעה עוררה תקווה אצל עשרות אלפי ישראלים המחכים בחרדה בנמלי תעופה, בבתי מלון ובבתים פרטיים ברחבי העולם, אך המציאות הלוגיסטית מציגה תמונה של תהליך איטי ומורכב שיימשך שבועות ואולי חודשים.

הטיסות הראשונות - הבטחה מוגבלת

חברת אל על הודיעה כי מחר תפעיל טיסות חילוץ מחמישה יעדים: לרנקה שבקפריסין, אתונה שביוון, רומא ומילאנו שבאיטליה, ופריז שבצרפת. אולם כבר בהודעה הראשונה הובהר: "הנוסעים לטיסות אלה כבר שובצו ויקבלו הודעה היום, והטיסות כבר מלאות".

המשמעות ברורה - רוב הישראלים התקועים יצטרכו להמתין עוד זמן רב. המגבלות הביטחוניות מאפשרות רק שתי נחיתות בכל שעה במהלך היום בנתב"ג, מה שיוצר צוואר בקבוק לוגיסטי משמעותי. כאשר מדברים על 100 אלף תקועים ומטוסים המכילים 200-300 נוסעים כל אחד, התמונה המתקבלת היא של תהליך שיימשך זמן רב.

רוב הישראלים התקועים יצטרכו להמתין עוד זמן רב. המגבלות הביטחוניות מאפשרות רק שתי נחיתות בכל שעה במהלך היום בנתב"ג, מה שיוצר צוואר בקבוק לוגיסטי משמעותי. כאשר מדברים על 100 אלף תקועים ומטוסים המכילים 200-300 נוסעים כל אחד, התמונה המתקבלת היא של תהליך שיימשך זמן רב

מחירים ותיעדוף - המאבק על החזרה הביתה

אחת השאלות הבוערות הייתה המחיר. אל על הודיעה על עלות החל מ-99 דולר לטיסה מלרנקה ו-149 דולר מאתונה. אולם בארקיע, חברת התעופה הישראלית הנוספת, המחירים צפויים להיות גבוהים משמעותית - כ-400 עד 500 דולר לכיוון.

עוז ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע, הסביר את הקושי: "אף אחד לא מסבסד את חברות התעופה, המדינה לא מסייעת. אנחנו לא יכולים להוציא מטוסים עם נוסעים, רק להחזיר נוסעים. המחיר חייב לכסות את כל העלויות הנלוות". הוא הוסיף כי "לא יעלה על הדעת שחברת תעופה פרטית, בלי כל סבסוד, תוכל לעמוד בקונספט כזה לאורך זמן".

בנושא התיעדוף, חברות התעופה קבעו קריטריונים ברורים: בעדיפות הגבוהה ביותר נמצאים מקרים רפואיים דחופים, כמו חולי כימותרפיה שזקוקים לטיפול מיידי. אחריהם ילדים שנסעו עם דיילת והתקעו ללא הוריהם, לוחמי מילואים שקיבלו צווי 8, ורופאים ומנתחים הנדרשים בדחיפות בבתי החולים.

המציאות המורכבת על הקרקע

מאחורי ההודעות הרשמיות מתגלה מציאות מורכבת של תסכול ודאגה. בתגובות הגולשים באתרי החדשות ניכרת התסכולת: "די נשבר כבר, אנחנו פה עם ילדים מחכים שיחלצו אותנו בחו"ל עם מזוודות", כתבה חגית. "התנהלות ליצנית של כל הגורמים והמשרדים", הוסיפה מיטל.

אחד הגולשים העלה שאלה עקרונית: "חשבתי שחילוץ זה להוציא ממקום מסוכן למקום בטוח. כנראה בעברית המשמעות הפוכה". ואכן, המצב היום הוא שישראלים רבים מעדיפים להישאר בחו"ל מאשר לחזור לישראל שמספגת מתקפות טילים יומיות מאיראן.

האתגרים הלוגיסטיים והביטחוניים

נתב"ג עצמו הפך לבעיה לוגיסטית. המגבלות הביטחוניות לא מאפשרות פעילות מלאה, ורשות שדות התעופה מתמודדת עם אתגר חסר תקדים. שרון קדמי, מנכ"ל רשות שדות התעופה, הבטיח כי "עד שהנוסעים יגיעו לאולם, המזוודות שלהם כבר יחכו שם", אך זהו רק חלק קטן מהאתגר.

בני משפחה אינם מורשים להתקרב לשדה, גם נהגי מוניות לא יוכלו לאסוף נוסעים ישירות. במקום זאת יוצעו שאטלים לרכבים ואוטובוסים ליעדים מוגדרים, ורכבת ישראל תירתם למאמץ. המטרה: לפנות את הנוסעים מהשדה בזמן הקצר ביותר.

ההמלצה: לא למהר

למרות הלחץ הנפשי והרצון הטבעי לחזור הביתה, הרשויות ממליצות לישראלים התקועים שלא למהר להגיע למרכזי ההאבים כמו לרנקה ואתונה. "מבחינה ביטחונית, עדיף לא להציף את מרכזי ההאבים בהסתערות של ישראלים, מחשש לריכוזי אוכלוסייה ישראלית", הסבירו בשרת התחבורה.

המציאות היא שמדובר במספר מצומצם של טיסות, ולא ברכבת אווירית לישראל. "ההמלצה היא לעקוב אחר הסלוטים שיפתחו, להירשם לטיסות, ורק בהתאם לכך להתחיל בתנועה לעבר מרכזי ההאבים", נמסר מהרשויות.

חברות התעופה הנוספות מצטרפות

מעבר לאל על, גם חברות תעופה ישראליות נוספות מצטרפות למאמץ. ארקיע הודיעה על טיסות מחר מקרפטוס שביוון, לרנקה וטיווט שבמונטנגרו, אך אלה מיועדות בשלב הראשון לקבוצות מאורגנות של לקוחות שטיסותיהם בוטלו.

אייר חיפה תתחיל להפעיל טיסות מלרנקה לנמל התעופה הבינלאומי בחיפה, עם תוכנית להפעיל עד תשע טיסות יומיות. ישראייר תתמקד בשלב הראשון בקבוצות מאורגנות בלבד.

מנגנון הפיקוח והבקרה

משרד התחבורה מקים גוף ייעודי שיכלול נציגים ממשרד התחבורה, משרד החוץ, פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית. מוקד טלפוני ייעודי יוקם לטיפול במקרי חירום שחברות התעופה אינן יכולות לטפל בהם.

הגוף הזה אמור לתעדף מקרים חריגים ולהבטיח שמקרי חירום אמיתיים יקבלו מענה. השאלה היא האם המנגנון הזה יעבוד בפועל או שיהפוך לעוד שכבת בירוקרטיה במצב שדורש מהירות והחלטיות.

המבט קדימה

מבצע "חזרה הביתה" הוא רק התחלה של תהליך ארוך ומורכב. ההערכות הן שהתהליך יימשך שבועות רבים, ואולי אפילו חודשים, תלוי בהתפתחויות הביטחוניות. הישראלים התקועים בחו"ל יצטרכו להתארגן עם סידורי לינה ושהייה ארוכי טווח.

בינתיים, המדינה לומדת שוב לקח על חשיבות התכוננות לתרחישי חירום. 100 אלף תקועים זה מספר עצום שמעיד על כך שלא הייתה הערכות מספקת למצב כזה. השאלה היא מה יקרה במתקפה הבאה, ומה ילמדו הרשויות מהמבצע הנוכחי לקראת האתגרים הבאים.