מלחמה באיראן, חרדה בבית: איך מתמודדים עם ההשפעה הנפשית של החדשות

מאז יום שישי, עם תחילת מבצע 'עם כלביא', סף החרדה של רבים זינק לרמות גבוהות - בין אם אתם נמצאים בישראל או בחו"ל. האויב האיראני הוא אגרסיבי עם יכולות שטרם הכרנו, בתים רבים נחרבים וישנם הרוגים רבים ומאות פצועים ועקורים.  

ובאופן טבעי קשה להישאר אדישים לכך. הצפה הפנימית עלולה להשפיע באופן עמוק על הבריאות הנפשית, ולהצית חרדה, מתח ואף תחושת פחד קיומי. תופעה זו, שזכתה לכינויים כמו "חרדת כותרות", "חרדת מלחמה" או "חרדה גרעינית", אינה נדירה. מדובר בתגובה רגשית טבעית למידע מטריד, בטח כאשר מדובר במדינה והמשפחה שלנו.

אחת הדרכים החשובות להתמודד עם התופעה היא ללמוד לזהות את הרגשות שהיא מעוררת. דיווחים על עשרות הרוגים ובתים שנהרסו עלולים לטלטל את היציבות הנפשית של כל אדם. המצב עשוי לעורר רגשות חדשים של חוסר ביטחון, דאגה לעתיד או תחושת אובדן שליטה. אם אתם מוצאים את עצמכם מוצפים, חשוב לדבר עם אנשים קרובים, לשתף במה שמטריד אתכם, ואם יש צורך – לפנות לרופא או מטפל.

הרס בעקבות נפילת טיל איראני | צילום: מד"א

אחת התגובות השכיחות למצב כזה היא חיפוש מתמיד אחר שליטה. אנשים רבים מדווחים שהם אינם מצליחים להפסיק לעקוב אחר הדיווחים, בודקים כל הזמן עדכונים חדשותיים או גוללים שוב ושוב ברשתות החברתיות. לדברי פסיכולוגים, זה עשוי להקנות תחושת שליטה מדומה, אך בפועל, דווקא מגביר את החרדה ופוגע בתפקוד היום-יומי. במקום זאת, מומלץ להתמקד בדברים שניתן לשלוט בהם – כמו בריאות גופנית ונפשית. כלים פשוטים כמו תזונה מאוזנת, שינה מספקת, שתייה מרובה של מים ושמירה על קשר עם קרובים, עשויים לחולל הבדל משמעותי.

עבור מי שכבר מתמודד עם מצב נפשי רגיש – כמו חרדה, דיכאון או פוסט טראומה – החשיפה המתמשכת לתכנים קשים עלולה להחמיר את המצב. במקרה כזה, חשוב להפחית באופן מודע את זמן המסך, להתרחק מתכנים מטרידים ולשקול פנייה לתמיכה מקצועית.

ישנם מספר צעדים פרקטיים לניהול חרדת מלחמה. בראש ובראשונה – הפחיתו את החשיפה לתוכן שמעורר טריגרים רגשיים. אפשר להשתיק מילות מפתח מסוימות, להפסיק לעקוב אחרי מקורות חדשותיים מסוימים, או לקחת הפסקה יזומה מצפייה בחדשות. בנוסף, חשוב להגביל את משך הזמן שבו אתם נחשפים לתוכן על מלחמות – ההתראות התכופות מהטלפון והעדכונים הבלתי פוסקים מהרשתות החברתיות עלולים להציף ולהכביד.

גם לשימוש ברשתות החברתיות יש השפעה מכרעת. אמנם אפשר למצוא שם מידע מגוון, אך גם בקלות להיתקל בשמועות, דיסאינפורמציה או תכנים גרפיים. כדי להימנע מעומס מיותר, עדיף לעקוב רק אחרי מקורות אמינים, ולהיות בררניים יותר באשר למה שנכנס למרחב הצפייה היומיומי.

עוד מרכיב חשוב בהתמודדות הוא קבלת חוסר הוודאות. אין צורך לנסות להבין או לשלוט בכל פריט מידע. במקומו, עדיף להתמקד בהווה, לטפח הרגלים שמקדמים בריאות, ולהתיר לעצמכם לחוות את הרגשות – גם אם הם קשים – מבלי לשקוע בהם.

ולבסוף, אל תשכחו לטפל בעצמכם. פעילות גופנית, תזונה טובה, שינה סדירה ופעילויות מהנות יכולים לסייע להפחתת סטרס ולשיפור התחושה הכללית. אם אתם מרגישים מבודדים או מוצפים, פנייה למשפחה או חברים יכולה לספק תמיכה חשובה.

אם אתם מזהים שהתסמינים משפיעים על שגרת החיים שלכם, מקשים עליכם לתפקד או מרגישים שהמצב יוצא משליטה – אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית. שיחה עם רופא, יועץ או פסיכולוג עשויה להקל על ההתמודדות ולסייע במציאת דרכי איזון חדשות מול מציאות מורכבת.