מול משבר הילודה: הצעה פדרלית תכסה את כל הוצאות ההיריון והלידה

ארצות הברית עשויה להפוך את הלידה לחינם עבור משפחות בעלות ביטוח פרטי, כחלק מהמאמץ להתמודד עם הירידה בשיעור הילודה במדינה. יוזמת החוק הדו-מפלגתית, הנקראת Supporting Healthy Moms and Babies Act, הוגשה לסנאט בחודש מאי, ובמידה שתאושר, תחייב את חברות הביטוח לכסות את כל ההוצאות הקשורות להיריון ולידה – כולל מעקב טרום-לידתי, בדיקות אולטרסונוגרפיה, הלידה עצמה והטיפול שאחריה – ללא השתתפות עצמית וללא תשלומים נוספים מצד ההורים.

כיום, הוצאות אלו מגיעות בממוצע לכ-18,865 דולר ללידה, כאשר ההוצאה מהכיס הפרטי עומדת על כ-2,854 דולר - כך לפי נתונים של ארגון KFF, על סמך תביעות ביטוח בין השנים 2018 ל-2022.

כיום, תוכנית הבריאות הציבורית מדיקייד כבר מכסה את ההוצאות הללו, אך ההצעה נועדה להרחיב את הזכאות גם לבעלי ביטוח פרטי. "גם כשיש ביטוח, ההוצאות הכרוכות בלידה יכולות להיות עצומות", הסבירה הסנאטורית הדמוקרטית קירסטן ג'יליברנד מניו יורק. לדבריה, "הוצאות אלה כבדות במיוחד לנשים עם סיבוכי היריון, ביטוחים עם השתתפות עצמית גבוהה או תקופות כיסוי חסרות. החוק יאפשר למשפחות לגשת ללידה בלי חשש מחוב כלכלי".

הצעה דו מפלגתית לכיסוי מוחלט של הריון ולידה למשפחות עם ביטוחים פרטיים

היוזמה באה על רקע תחזיות מדאיגות של משרד התקציבים בקונגרס, לפיהן שיעור הפריון בארצות הברית צפוי לעמוד על 1.6 ילדים לאישה בעשורים הקרובים - רחוק מהשיעור הדרוש לשמירה על יציבות אוכלוסייה (2.1). ממשל טראמפ כבר הביע עניין בנושא, ובדק אפשרות להעניק מענק של 5,000 דולר עבור לידת תינוק, לפי דיווח ב'ניו יורק טיימס' מחודש אפריל.

סנאטורית רפובליקנית ממיסיסיפי סינדי הייד-סמית', אחת מיוזמות החוק, הסבירה כי "ללדת ילד זה יקר גם ככה – אין סיבה להכביד עוד עם תשלומי השתתפות עצמיים. החוק שלנו יכול להקל את העול הכלכלי ולעודד משפחות להביא ילדים".

עם זאת, מומחים מציינים כי ההשפעה של החוק החדש על שיעור הילודה עשויה להיות מוגבלת. ד"ר סוזן בל מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס הדגישה כי "העלות של גידול ילד, ובעיקר הטיפול היומיומי, גבוהה הרבה יותר מהעלות של הלידה עצמה". גם בת' ג'רוסז ממכון Population Reference Bureau הוסיפה כי הפחתת עלויות בריאות היא חשובה, "אבל לא תזיז את המחט לבדה". לדבריה, בעיות הדיור, המשכורות הנמוכות והמחסור בשירותי טיפול בילדים הם חסמים עיקריים.

המטרה היא להקל על משפחות להביא ילדים לעולם אל מול החשש הכלכלי

תיאודור קוסקו, עמית מחקר במכון לגרונטולוגיה באוקספורד, ציין כי "ההורים לא מקבלים את ההחלטה אם להביא ילדים על בסיס חשבון של 3,000 דולר על לידה – אלא לפי מאות אלפי דולרים שיידרשו לגידול ילד לאורך שנים". עם זאת, הוא הדגיש שהחוק מהווה "צעד סמלי חשוב שמבטא תמיכה דו-מפלגתית במשפחות".

ואולי לא מדובר רק בכסף. גם במדינות שבהן יש מערכות רווחה נדיבות – כמו נורווגיה, שמעניקה חופשת לידה בתשלום מלא למשך שנה, וסבסוד אוניברסלי למעונות – שיעור הילודה ממשיך לרדת. ב-2024, נרשם במדינה שיעור שפל של 1.40 ילדים לאישה, הנתון הנמוך ביותר בתולדותיה.

חוקרים מעריכים כי סיבות נוספות משפיעות, ובהן שינוי בתפיסות תרבותיות ומבני משפחה חדשים – כמו ריבוי של צעירים שחיים לבד, או זוגות צעירים שנפרדים מוקדם. במקביל, תופעת ה"הורות אינטנסיבית" – השקעת משאבים רבים בגידול הילדים – גורמת לחלק מההורים לדחות או לוותר על הבאת ילדים.

למרות כל זאת, הסנאטור הרפובליקני ג'וש הולי ממשיך לקדם את החוק באופטימיות. "להיות בעד משפחות משמעו לבנות כלכלה שמאפשרת גידול ילדים", אמר. "ההצעה שלנו תבטל את העלויות הכספיות סביב הלידה ותאפשר להורים להתמקד במה שחשוב באמת".