מחקר דרמטי שפורסם השבוע חושף את העומק האמיתי של המשבר הכלכלי האמריקני: רווק אמריקני צריך להרוויח לפחות 80,829 דולר בשנה כדי לחיות בנוחות אפילו במדינה הזולה ביותר של ארה"ב - וירג'יניה המערבית - בעוד שבמדינות היקרות כמו הוואי נדרשת משכורת שנתית של 124,467 דולר. הנתונים האלה עומדים בניגוד חריף למשכורת החציונית הארצית של 62,000 דולר בלבד.
המחקר, שנערך על ידי חברת SmartAsset, מגדיר "חיים בנוחות" כיכולת לעקוב אחרי שיטת התקציב 50/30/20, המומלצת על ידי יועצים כלכליים ברחבי העולם. לפי שיטה זו, 50% מההכנסה מוקדשת לצרכים בסיסיים כמו דיור ומזון, 30% להוצאות שיקול דעת, ו-20% לפירעון חובות וחיסכון. המחקר השתמש בנתונים העדכניים ביותר ממכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס כדי להעריך את עלות הצרכים הבסיסיים בכל מדינה.
המציאות הקשה של החיים האמריקניים
הפער המזעזע בין המשכורת החציונית לדרישות החיים מעמיד תחת זכוכית מגדלת את המשבר הכלכלי שפוקד את המעמד הבינוני האמריקני. בעוד הנתונים הרשמיים מצביעים על צמיחה כלכלית וירידה באבטלה, המציאות היומיומית של מיליוני אמריקנים היא של מאבק מתמיד לכיסוי הוצאות בסיסיות.
הוואי, שתמיד נחשבה למקום יקר לחיים, מובילה את הרשימה עם דרישה של כמעט 125 אלף דולר בשנה - סכום הגבוה בכמעט כפל מהמשכורת החציונית הארצית. מסצ'וסטס נמצאת במקום השני עם דרישה של 120,141 דולר בשנה, מה שהופך את שתי המדינות הללו לבלתי נגישות עבור רוב האמריקנים.
אפילו בקליפורניה, הידועה בעלויות החיים הגבוהות שלה, הסכום הנדרש "רק" 119,475 דולר בשנה - עדיין כמעט כפל מהמשכורת החציונית. ניו יורק, למרות המוניטין שלה כעיר יקרה, דורשת 114,691 דולר בשנה, פחות מקליפורניה אך עדיין סכום מרשים.
אפילו בקליפורניה, הידועה בעלויות החיים הגבוהות שלה, הסכום הנדרש "רק" 119,475 דולר בשנה - עדיין כמעט כפל מהמשכורת החציונית. ניו יורק, למרות המוניטין שלה כעיר יקרה, דורשת 114,691 דולר בשנה, פחות מקליפורניה אך עדיין סכום מרשים
המדינות "הזולות" - זולות יחסית
גם במדינות הנחשבות לזולות יחסית, המציאות אינה ורודה. וירג'יניה המערבית, המדינה הזולה ביותר בארה"ב, עדיין דורשת כמעט 81 אלף דולר בשנה - הרבה מעל המשכורת החציונית. צפון דקוטה (82,285 דולר), דקוטה הדרומית (82,160 דולר) וקנטקי (83,574 דולר) משלימות את רשימת המדינות ה"זולות", אך אף אחת מהן אינה נגישה למי שמרוויח משכורת חציונית.
הדרום האמריקני, שמסורתית נחשב לזול יחסית, רושם מחירים שנעים בין 81 אלף דולר בארקנסו ועד כמעט 100 אלף דולר בג'ורג'יה. אפילו במדינות מערב התיכון הכפריות, שאמורות להיות נגישות יותר, המחירים מגיעים לכמעט 90 אלף דולר בשנה.
השפעת האינפלציה והמכסים
המחקר מגלה גם עלייה מדאיגה בעלויות החיים בכל הרשתה ביחס לשנה הקודמת. הוואי רשמה את העלייה הגבוהה ביותר - 9.48%, בעוד מונטנה רשמה עלייה של 9.57%. אידהו, שחוותה בום דמוגרפי בשנים האחרונות, רשמה עלייה של 8.67%.
מומחים כלכליים מזהירים שמכסיו החדשים של הנשיא טראמפ עלולים להחמיר את המצב. המכסים, שמוטלים על מוצרי יבוא, צפויים להעלות את מחירי הצריכה ולהוסיף עוד לחץ על משפחות שכבר מתקשות להסתדר.
המחיר הנפשי של המשבר
הנתונים הכלכליים היבשים מתורגמים למציאות אנושית קשה. לפי סקר של CNBC ו-SurveyMonkey שנערך באפריל, כ-70% מהאמריקנים מרגישים לחוצים בנוגע למצבם הכלכלי. המספר הזה משקף לא רק קשיים כלכליים אלא גם מצוקה נפשית ואי ודאות לגבי העתיד.
הלחץ הכלכלי מתבטא בדחיית החלטות חשובות כמו קניית בית, הקמת משפחה או פרישה. צעירים אמריקנים נאלצים לגור עם הוריהם זמן רב יותר, זוגות מדחים הבאת ילדים לעולם, ועובדים מבוגרים מתמודדים עם הסיוט של פרישה ללא חיסכון מספק.
פתרונות חלקיים במציאות קשה
יועצים כלכליים ממליצים על מספר אסטרטגיות להתמודדות עם המצב: החלפת עבודה למשכורת גבוהה יותר, קבלת עבודה נוספת, או מעבר למדינה זולה יותר. אולם, כל אחד מהפתרונות הללו כרוך בקשיים משלו.
החלפת עבודה אינה תמיד אפשרית, במיוחד בתקופות של אי ודאות כלכלית. עבודה נוספת משמעותה פחות זמן פנוי ופחות איכות חיים. מעבר למדינה אחרת כרוך בעלויות גבוהות, ניתוק משפחתי וחברתי, ולעיתים גם בירידה ברמת השירותים הציבוריים.
המחקר גם מזהיר שאפילו שיטת ה-50/30/20 יכולה להיות קשה למימוש אם יש עלויות קבועות גבוהות כמו הלוואות סטודנטים, ביטוח רפואי יקר, או דיור בעלות גבוהה במיוחד.
מבט לעתיד לא ודאי
המחקר מגיע בתקופה בה הכלכלה האמריקנית לכאורה משגשגת - הבורסה בשיאים, האבטלה נמוכה, והצמיחה חיובית. אולם, הנתונים האלה חושפים שהצמיחה הכלכלית לא מגיעה לכיסיו של האמריקני הממוצע.
השאלה המרכזית היא האם המדיניות הכלכלית הנוכחית מסוגלת לגשר על הפער הגדל בין עלויות החיים להכנסות. המכסים, שאמורים להגן על התעשייה האמריקנית, עלולים להחמיר את המצב על ידי העלאת מחירי הצריכה.
למעמד הבינוני האמריקני, שפעם היה סמל ליציבות ולשגשוג, המצב הנוכחי מהווה איום קיומי. הפתרון יצריך מדיניות מקיפה הכוללת העלאת שכר מינימום, שיפור מערכת הבריאות, הקלה במשכנתאות, ובעיקר הבנה שהצמיחה הכלכלית חייבת להיות מלווה בצמיחה בשכר.