מחקר מדעי חדש חושף מה באמת עומד מאחורי ההעדפות של יתושים – ומדוע חלק מהאנשים נעקצים שוב ושוב, בעוד אחרים בקושי סובלים מהבעיה. התשובה, כך מתברר, טמונה בהרכב הכימי של העור – ולאו דווקא בקבוצת הדם או ב"מזל רע".
המחקר, שנערך באוניברסיטת רוקפלר, התמקד ביתושי Aedes aegypti אשר אחראים להעברת נגיפים כמו זיקה, קדחת דנגי וקדחת צהובה. החוקרים מצאו כי אנשים עם רמות גבוהות של חומצות קרבוקסיליות בעורם – מרכיב טבעי בריח גוף שמופרש דרך שכבת החֵלב – היו אטרקטיביים פי 100 ליתושות, לעומת משתתפים אחרים.
בין הנבדקים בלט במיוחד אדם שכונה "נבדק 33". היתושים נמשכו לריח גופו בצורה כה קיצונית, עד שמשך פי ארבעה יותר יתושים מאשר הנבדק השני ברשימה, ופי 100 יותר מהפחות נעקץ. לדברי החוקרת ד"ר לזלי ווסהול, "נבדק 33 ניצח בכל סבב. היתושים פשוט נהרו אליו".
צילום: Shuttestock
במהלך הניסוי התבקשו המשתתפים ללבוש גרבוני ניילון על זרועותיהם במשך שש שעות ביום. לאחר מכן, פיסות מהגרבונים הונחו בתאי ניסוי עם יתושים. התוצאות היו חד-משמעיות – היתושים נמשכו שוב ושוב לריח של אותם אנשים מסוימים. החוקרת מריה אלנה דה אובלדיה סיפרה: "כבר מהשניות הראשונות ידענו שהדגימה שייכת לנבדק 33 – היתושים הסתערו עליה".
החוקרים חזרו על הניסוי עם עשרות משתתפים נוספים, וגילו שההעדפות של היתושים נשמרו גם כעבור שנים. "לכל אדם יש אוכלוסיית חיידקים ייחודית על העור שלו", הסבירה ווסהול, "וזו כנראה הסיבה שהיתושים מזהים אותנו כל כך בקלות".
מחקרים נוספים הצביעו גם על קשר בין קבוצת דם לעקיצות – כאשר בעלי דם מסוג O נעקצים כמעט פי שניים יותר מבעלי סוג A. קבוצת B נמצאת באמצע. אך החוקרים מדגישים שהריח הכימי חשוב יותר מכל.
החום שמפיק הגוף, חומצת חלב שמצטברת בזמן פעילות גופנית, מבנה הוורידים – ואפילו הריון או שתיית בירה – כולם מגבירים את משיכת היתושים. תמרוקים בעלי ריח פרחוני או פירותי מגבירים אף הם את הסיכון.
הבשורה הטובה? מדענים בוחנים אפשרות לפתח קרם עור פרוביוטי שיפר את הרכב ריח הגוף ויקטין את משיכתו ליתושים. עד אז, ההמלצות כוללות מקלחות תכופות – בעיקר בכפות הרגליים, לבישת בגדים ארוכים ושימוש בחומרי דחייה.