קנס של מיליונים לחברת הובלות גדולה מקליפורניה – בגלל שהעדיפה צעירים

חברת ההובלות Meathead Movers, מהגדולות בקליפורניה, מוצאת עצמה בליבה של מחלוקת מתמשכת עם רשות שוויון ההזדמנויות בתעסוקה (EEOC), זאת בעקבות טענות להעדפה של עובדים צעירים במודעות הפרסום שלה. למרות שלא הוגשה ולו תלונה אחת מצד עובדים בגין אפליה על רקע גיל, הרשות הפדרלית דרשה מהחברה לשלם קנס עתק של 15 מיליון דולר – וסירבה לחשוף כיצד הגיעה לסכום הזה.

מדובר בחברה משפחתית שהוקמה ב־1997 על ידי אהרון סטיד, אז תלמיד תיכון בן 17. כיום מעסיקה החברה מאות עובדים ומחזיקה בצי של עשרות משאיות. לפי סטיד, "העבודה קשה פיזית ודורשת נשיאה של חפצים כבדים במדרגות, לעיתים בריצה – זה לא תפקיד שמתאים לכל אחד" - כיאה לעבודת הובלה. לדבריו, אמנם רוב העובדים צעירים, אך יש גם מבוגרים, כולל בני 60 ומעלה. לדבריו, החברה מקפידה על תהליך מיון מחמיר, הכולל בדיקות רקע ובדיקות סמים, ומציעה שכר של 18–20 דולר לשעה.

חברת ההובלות Meathead Movers נדרשת לשלם פיצויים של 15 מיליון דולר 

הפרסום של החברה מדגיש את היתרונות שבשכירת צעירים אתלטיים, מה שלטענת EEOC עשוי לרמוז על אפליה. עם זאת, סטיד טוען כי מדובר בזכות חוקתית לשיווק חופשי: "אנחנו מספרים את האמת על השירות שלנו. לא שיקרנו ולא פגענו באיש". לדבריו, כל ההליך הזה מרגיש אישי ולא ענייני: "הם שלחו לנו דרישת תשלום ענקית בלי הסבר, כאילו מישהו שם החליט להרוס אותנו".

מכון גולדווטר, גוף מחקר שמרני מאריזונה, נחשף לפרטי הפרשה ושלח לרשות בקשת חופש מידע. התגובה שקיבל – שתיקה. כעת הם מאיימים לתבוע את EEOC אם זו לא תגיב תוך 30 יום. עורך הדין של המכון, ג'ון ריצ'ס, אמר ל־New York Post: "זו רדיפה בלתי חוקית של עסק אמריקאי מצליח. אין תלונות, אין נפגעים, רק השערות ודמיון פרוע מצד הממשל".

ב־2017 פנתה EEOC לראשונה לסטיד, בעקבות חקירה שהחלה עוד ב־2015. לדבריו, החברה שיתפה פעולה באופן מלא, ולכן הופתע מאוד כשקיבל את דרישת הקנס. לפי הרשויות, הם חישבו את הפיצוי על בסיס 500 עובדים פוטנציאליים בני 40 ומעלה – נתון היפותטי, לטענת סטיד – והכפילו סכום פיצוי של 15,000 דולר באדם כפול שתיים, בגלל "קנסות והוצאות".

מעבר לכך, לדברי סטיד, הרשות אף ניסתה להשתיק אותו: "קיבלתי מהם מכתב שאוסר עליי לדבר על מה שקורה. זה היה זמן קצר אחרי שמכון גולדווטר שלח את הבקשה לחשיפת מידע". סטיד מסרב להיכנע. "אני מודע לזכויות החוקתיות שלי, אני נלחם על העסק שהקמתי ועל מאות המשפחות שתלויות בו", אמר.

Meathead Movers

החברה גם מפעילה יוזמה ייחודית: הובלות חינם לנשים שנמלטות ממערכות יחסים מתעללות, בשיתוף עם שמונה מקלטים לאלימות במשפחה ברחבי קליפורניה. "זה חלק מהשליחות שלנו", אמר סטיד. "זה לא רק עסק. זה מפעל חיי".

עד כה השקיע סטיד יותר ממיליון וחצי דולר בהגנה משפטית, ומרגיש מותש: "אני לא יכול להילחם לנצח מול הממשלה. זה מתיש, יקר וחסר היגיון. זה מרגיש כמו נקמה אישית".

בינתיים, סטיד טס לוושינגטון לקראת פגישה עם יו"ר הרשות בפועל, אנדראה לוקאס. לדבריו, "אנחנו מנסים כבר זמן רב להיפגש, ואני מודה לה על כך שפינתה זמן. אולי סוף סוף נשמע מהם הסבר". EEOC סירבה להגיב ישירות, והפנתה לתביעה הפדרלית שהגישה בשנה שעברה, שבה נטען כי החברה שיווקתה מבוססת על מודל של "סטודנטים צעירים ואנרגטיים".

לפי ריצ'ס ממכון גולדווטר, "אם הממשלה יכולה לרדוף אחרי Meathead Movers רק בגלל שהיא שוכרת עובדים שמסוגלים לעמוד בדרישות העבודה – גם אם הם צעירים – היא יכולה לעשות את זה לכל עסק אחר. זה לא רק עניין של החברה הזו. זו שאלה עקרונית של חופש כלכלי וזכויות יסוד".