ברנדון פינו, תלמיד תיכון בן 17 מסטטן איילנד, פרסם הודעת פרידה מטרידה ברשתות החברתיות לפני שקפץ מהמעבורת לסטטן איילנד ביום שבת בבוקר. המשפחה המזועזעת פונה כעת לציבור בתקווה למצוא את גופתו של הנער ולהביא לסיום הטרגדיה.
קתלין פינו, אחותו הבוגרת של ברנדון, פנתה לעיתונות כדי לחשוף את הפרטים המזעזעים של האירוע שהתרחש ביום שבת בבוקר. "הוא פרסם באינסטגרם שלו", אמרה האחות בת ה-27, "זה היה כתוב 'היום האחרון שלי על פני כדור הארץ'. ואז הוא גם עשה פוסט על המודעות לבריאות הנפש".
הנער, תלמיד כיתה יב' בבית הספר "גיינור מקאון" לחינוך חדשני בסטטן איילנד, יצא ביום שבת בשעות הבוקר המוקדמות לביתו של דודו. בערך בשעה 7:00 בבוקר הוא הגיע לביתו של הדוד, ואחר כך פנה למסוף המעבורות של סנט ג'ורג' כדי לעלות על המעבורת של 9:30 בבוקר - מבלי לספר לאיש מתוכניותיו.
האחות מתארת את הרגעים האחרונים לפני הקפיצה: "הוא שלח הודעות לקבוצת חברים, שהתחילו להיות יותר ויותר מודאגים, ממש לפני שהוא קפץ". החברים הבחינו בשינוי בטון ההודעות והתחילו לחשוש, אך היה זה מאוחר מדי
על פי עדים ומשטרת ניו יורק, ברנדון קפץ מהמעבורת בערך בשעה 9:45 בבוקר כאשר הספינה התקרבה לקצה הדרומי של מנהטן. עד שהיה על הסיפון הזעיק את צוות המעבורת לאחר שהספינה עגנה במנהטן.
המשטרה החלה מיד בחיפושים נרחבים במימי נמל ניו יורק, אך הפסיקה את החיפושים בערך בשעה 18:00 באותו יום. עם זאת, המשפחה לא מתייאשת וממשיכה בחיפושים פרטיים.
"אנחנו עושים חיפוש משלנו עם בני משפחה", אמרה קתלין. "אנחנו הולכים לאורך ג'רזי סיטי, בטרי פארק, ברוקלין, פשוט מחפשים ברחבי הגבולות". היא הוסיפה שהם ביקרו באי גברנרס ביום ראשון וממשיכים לחזור שם מדי יום.
הטראגדיה מתחדדת בעקבות הגילויים על מצבו הנפשי של הנער. על פי אחותו, חבריו של ברנדון ספרו לה שבשבועות האחרונים הוא נראה "יותר שמח מהרגיל בבית הספר". הוא המשיך לעסוק בכושר גופני - תחום שהיה חשוב לו מאוד - בישל לעצמו אוכל בריא, הלך לחדר כושר והגיע מוקדם לבית הספר, כולל להכנות לטקס הסיום.
אולם, מתחת לפני השטח, ברנדון התמודד עם דאגות לגבי דימוי הגוף שלו. חבריו ציינו שהוא הביע דאגות לגבי משקלו והיה רוצה "להיות במשקל מסוים או להיראות בצורה ספציפית". הלחץ הזה, יחד עם אירוע טראגי אחר שהתרחש בבית הספר - התאבדותו של חברו לכיתה - עשויים להיות תרמו למצבו הנפשי.
המשפחה מתגוררת בפורט ריצ'מונד, וברנדון חי עם אמו ושתי אחיותיו הבוגרות. בני דודיו הקטנים הסתכלו עליו בהערצה בגלל מחויבותו לכושר הגופני והאורח חיים הבריא.
האחות מתארת את הרגעים האחרונים לפני הקפיצה: "הוא שלח הודעות לקבוצת חברים, שהתחילו להיות יותר ויותר מודאגים, ממש לפני שהוא קפץ". החברים הבחינו בשינוי בטון ההודעות והתחילו לחשוש, אך היה זה מאוחר מדי.
כעת, המשפחה פונה לציבור בבקשה נואשת. "אנחנו רוצים עזרה לראות אם יכולה להיות יותר תשומת לב, כדי לראות אם הם יכולים לעשות לפחות חילוץ, כדי שאמא שלי תקבל איזושהי סגירה, כדי שהיא תוכל לקבור את הבן שלה", אמרה קתלין בכאב רב.
האירוע מזכיר את החשיבות של מודעות לבריאות הנפש בקרב בני נוער, במיוחד בתקופת המעבר לבגרות ולקראת סיום התיכון. המשטרה ממשיכה לבקש מהציבור לפנות אליה עם כל מידע שעשוי לסייע בחיפושים.
הטראגדיה של ברנדון פינו מדגישה שוב את הצורך הדחוף בשירותי בריאות נפש נגישים לבני נוער, ואת החשיבות של קשב להתנהגויות מעוררות דאגה, גם כאשר הן מוסתרות מאחורי מסיכה של שמחה.