מפסיקים להתנצל ומתחילים להשפיע! ארגון ICAN מחזק את הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס

מימין: רוית דרוגר, אסתר רביד, מייקל מיכאלוב, שרון קדושים ודילון הוזייר. צילום: PAL photography

מטרת העל של ICAN, או בשמו המלא ה- Israeli-American Civic Action Network, משתלבת עם חזונם של מנהיגים רבים בקהילה הישראלית; שטענו בשנים האחרונות שקיימת ירידה בתמיכה של היהודים האמריקאים בישראל ושהישראלים אמריקאים חייבים להתחיל לדאוג לחיזוק הקהילה שלהם כמו גם שימור הקשר החזק בין ארצות הברית לישראל.

לאחרונה נעשו חילופי משמרות בארגון המבטיח, ולכיסא המנכ״ל מונה אחד ממיסדי האירגון דילון הוזייר, מי שהיה יד ימינו של הקונסול הכללי הישראלי בלוס אנג'לס לשעבר- דיוויד סיגל. הוזייר קיבל זריקת מרץ והשראה מתפקידו בקונסוליה הישראלית ומאז הוא פועל ללא הפסקה לספר את הסיפור של ישראל בארצות הברית. 

בראיון אישי לפתיחת 2023 שוחחתי עם הוזייר, ועם דמויות מובילות ב- ICAN, על מטרות הארגון לשנה הקרובה, האתגרים העומדים בפניהם, המאבק באנטישמיות, הישגיו המשמעותיים של הארגון, שהוקם, צריך לזכור, רגע לפני פריצת מגפת הקורונה, וגם, על המשמעות של להיות מהגר ישראלי בארצות הברית. הוזייר גדל בלב הואלי, בקנוגה פארק. את לימודיו הגבוהים עשה באוניברסיטת סי-סאן נורתרידג; הוא בוגר תואר במשפטים, מדעי המדינה וממשל אזרחי.

דילון: "העבודה בקונסוליה הישראלית עיצבה את הכיוון שלי ואת התפקיד שאני עושה עד היום." במהרה הבין את הכוח והפוטינציאל הטמונים בישראלים האמריקאים, לא רק בפן העסקי, אלה האישיותי; הכריזמה העצומה שאם רק תנותב לעשיה אזרחית, תוכל להביא את הקהילה הישראלית להיות מהמובילות במדינה.

נכון לומר שאנטישמיות ופשעי שנאה הם אחד האתגרים הגדולים של הקהילות היהודיות והישראליות?

"אני מביט בקהילה היהודית, בעיקר בחוף המזרחי, ורואה אנשים עם חזות יהודית בהופעתם, אורתודוקסים או חובשי כיפה, נמצאים בסכנה מתמדת. הם סובלים מכל כך הרבה תקיפות ואלימות ברחובות: קריאות אנטישמיות, חרם, מכות וירי בבתי כנסת. הבנתי שצריך לטפל בבעיה הזו מהשורש. אז נכון, אנחנו כארגון לא נוכל להעלים לגמרי אלימות כתופעה. אבל נוכל לטפל במה שמניע אותה כנגד יהודים- האנטישמיות. בעבודה מאומצת הבאנו להצעת חוק של הקמת ועדה מיוחדת שתחקור, תייעץ ותמצא דרכים להילחם בפשעי שנאה, באלימות שלה ובאנטישמיות. הוועדה מורכבת מקבוצת מומחים בתחומים שונים: רשות אכיפת החוק, שירותי רווחה, מנהיגים מהקהילה היהודית, הקהילה האסייתית והקהילה השחורה. כולם ביחד יתאחדו לטפל בבעיות בקהילות שלהם ובאנטישמיות. מושל קליפורניה, גאווין ניוסום, חתם על החקיקה המיוחדת ובשנה שעברה העביר לכך תקציב של 1.8 מיליון דולר."

דילון הוזייר מנכ״ל ICAN. צילום: PAL photography

אתגר החינוך

אחת המטרות המרכזיות של הארגון היא לשנות את השיח החינוכי בבתי הספר ובאקדמיה. דוגמא לכך הייתה ההתמודדות של הארגון מול איגוד המורים UTLA, שבשנה שעברה הגישו בקשה לתמיכה בארגוני ה- BDS. כאן נכנס ארגון ICAN לפעולה.

דילון: "חקרנו כדי לבדוק ולהבין כיצד הצבעת המורים עובדת. מצאנו שלמרות שיש אלפי מורים בקליפורניה, בהצבעה עצמה משתתפים בסך הכל כ-250 מורים. השגנו את המיילים שלהם והתחלנו להפציץ אותם בחומרים ואינפורמציה- כדי שיבינו את החשיבות של התמיכה בישראל ואת כל האמת על ארגוני ה- BDS. אחרי אלפי מיילים המורים אמרו לנו: 'אוקי, הבנו, אנחנו תומכים בישראל.' בסוף ניצחנו. ההצבעה הסתיימה ב- 72 אחוזים כנגד התמיכה ב- BDS ו-28 בעד. נכון, זה עדיין עצוב שיש לארגוני ה- BDS תמיכה במספרים כאלו, אבל אלו אחוזים נמוכים בהרבה יחסית למקומות כמו סן פרנסיסקו. אני בטוח שאם ניקח את הגישה הזו גם למישור המדיני נוכל השיג את אותן התוצאות גם שם."

אחד האתגרים הגדולים הוא לשנות את תפיסת העולם והיחס המפלה באקדמיות.

"בהחלט. כשמביטים בנוף החברתי בארצות הברית לא רואים בכלל הפגנות של ישראלים כנגד היחס שהם מקבלים- לא תראו סטודנטים ישראלים מפגינים.

ומאידך, כשסטודנטים או צעירים ישראלים עושים אירועים חברתיים, כלל לא פוליטיים; כמו אירועי תרבות, הופעות מוזיקליות או ספורט- הם זוכים להטרדות והתקפות מצד פעילים פרו פלסטינים, והכל במישור הפוליטי שתמיד מוטח בפניהם, Free gaza או Free palestine - ישראלים לא יכולים לחגוג בשקט את התרבות שלהם.

האנטישמים יאמרו שהם לא שונאים ישראלים אלא את הממשלה שלהם. זה שקר גמור. כי אם הם היו שונאים רק את הממשלה הישראלית הם לא היו הולכים להפגין בקונצרטים והופעות מוזיקה, באירועי ספורט או מול מסעדות ודוכני פלאפל.

אלו התקפות אנטישמיות נגד הקהילה הישראלית. אתה יכול לתאר לך לדוגמא סטודנט מקסיקני אמריקאי משתתף באירוע ספורטיבי ואנשים יצעקו לו: 'תבנו חומה תבנו חומה...', מיד היו מסלקים את המפגין מהשטח; מפני שזו הייתה נחשבת התקפה אישית עליו וכנגד התרבות והמוצא שלו.

אבל יש באווירה החברתית מן תחושה כזו שזה בסדר להפגין נגד ישראלים. בכל מצב, בכל אופן ובכל אירוע. ולא, זה לא בסדר.״

כיצד משנים האווירה החברתית והגישה הזו?

"אחת הדרכים היא לשים את הישראלים במרכז. המשרדים בקמפוס צריכים לשמוע מהעיתונות הישראלית כאן ודמויות מובילות בקהילה הישראלית. הפרספקטיבה והקול שלכם הוא כלי עוצמתי. כרגע, עבור הקמפוסים כאן, ישראל היא מדינה רחוקה במזרח התיכון. הם צריכים להרגיש שיש להם פה סטודנטים ישראלים וקהילה פעילה ואז הם יבינו שהם לא יכולים להרשות הרגל של פגיעה בהם, במורשת הישראלית והזהות שלהם. הם צריכים להבין שהם מקצינים את הבעיה כשהם מתעלמים מהזהות הלאומית של הישראלים ולא מגנים עליהם מאפליה. אנחנו רוצים להביא את הסוגיה הזו לאקדמיה ולמרחב החינוכי, וכך, להילחם בועד של בתי הספר, בטענה שהם יוצרים אפליה כנגד קהילה של מיעוטים ומהגרים בישראל.״

דילן גם חשף בפני את דעתו על היחס של ישראל לישראלים שעזבו את הארץ ועברו להתגורר בארצות הברית: "זו טעות גדולה של ממשלת ישראל או החברה בישראל לקרוא לישראלים כאן 'יורדים'. הישראלים בארצות הברית הם השגרירים הכי טובים של ישראל והמיבאים הכי טובים. הם יכולים לעשות את ההסברה בצורה הטובה ביותר."

עוד הוסיף: "אם מביטים על הקהילה הישראלית מבחינת הגירה, היא שונה מרוב המהגרים שגרים כאן. לרובם אין קהילה דומה שחולקת איתם טריטוריה. לישראלים יש את הקהילה היהודית אמריקאית שחיה פה ומאוד חזקה ודומיננטית בתחום האזרחי. במשך שנים יהדות אמריקה אמרה לישראלים: 'היי ישראלים, שבו בצד, אנחנו נטפל בכל. יש לנו כסף, כוח והשפעה'. אבל בשנים האחרונות הסטטוס השתנה; היהודים האמריקאים מופרדים מישראל, חלקם אפילו יוצאים נגד מדינת ישראל. חשוב להבין שלמרות שיש מכנה משותף יהודי מאחורי הקלעים, אנחנו לא חייבים לדבר בקול אחד; לישראלים בארצות הברית יש נסיון חיים אחר מיהדות ארצות הברית, זה לא הגיוני לצפות מכולנו להתערבב ולהפוך אחד. זאת הסיבה מדוע ישראלים צריכים לקחת אחריות על הסיפור שלהם.״

עדות חיה על האפשרויות העומדות בפני ישראלים אמריקאים עם ICAN היא יו״ר סניף הארגון במדינת נבאדה, סיגל שאטה. בעבר, עורכת דין ואשת עסקים, וכיום, פוליטיקאית ומנהיגה בקהילה. לפני מספר שנים התחברה שאטה ל- ICAN, החלה להתעניין ולהבין יותר בתחום האזרחי והפוליטי, מה שהוביל לשינוי קריירה מבחינתה; שאטה הפכה לפוליטיקאית מוכרת במפלגה הרפובליקנית, ואף התמודדה לתפקיד התובעת הכללית של מדינת נבאדה וזכתה לתמיכה של קרוב לחצי מיליון קולות. היא הישראלית הראשונה שהגיעה כה רחוק במרוץ לתפקיד, וכיום היא פוליטיקאית מובילה בקליפורניה.

מימין: בן סבג', ספונסר של הארגון ודן פפרמן, מנכ"ל Sharaka, שותפי הארגון

מהן המטרות המרכזיות של ICAN, לשנת העבודה 2023?

״אחת המטרות החשובות הן הרחבת הסכמי אברהם; יש צורך אמיתי לקבל תמיכה גדולה יותר בהסכמים אלו מצד ארצות הברית והמוסדות שלה. יש לנו תמיכה של הסנאט- בדיוק קיבלנו מסמך רשמי מהם. אבל אנחנו עובדים על להשכיל ראשי עיר ברחבי המדינה על ההסכמים האלו ולנסות לגרום להם להעביר החלטות בנושא הזה, ובעתיד לגרום לעוד מדינות להצטרף.  בנוסף, להציג הגדרה חדה וברורה של המושג אנטישמיות עבור כל המדינות בארצות הברית, כמו גם ליצור תוכנית מסודרת של למידה על השואה במערכות החינוך.

בארצות הברית ובכל רחבי אירופה יש כל כך הרבה מכחישי שואה, אנחנו שומעים מה קורה בפולין שם אנשים יוצאים בפומבי ומספרים שהשואה היא שקר אחד גדול. אנחנו נעבוד קשה ובנחישות לוודא שהנרטיב האמיתי של השואה לא יעלם." אחד הפעילים הדומיננטים של ICAN הוא מייקל מיכאלוב- איש העסקים והבעלים של חברת Commune Capital שידוע כאחד ממנהיגי הקהילה הישראלית בעיר המלאכים. מיכאלוב: "תכתוב שאני ציוני ולא מתבייש בכך אם למישהו יש בעיה עם יהודים יש לו בעיה איתי.״ 

מייקל, יש לך הרבה זכויות בעשיה למען הקהילה הישראלית. הייתה ממקימי  Lead של ארגון ה-IAC  ואתה יושב בבורד של מספר ארגונים יהודים. מה הביא אותך ל-ICAN?

"האנטישמיות בארצות הברית היא הסיבה המרכזית שבגללה נכנסתי ל- ICAN; כי הם מטפלים בנושא הזה ברמה שאף פעם לא ראיתי. הם אגרסיבים וחדים, מגיעים לפוליטיקאים ומדברים איתם על הדברים החשובים לעם היהודי. אחד הדברים שעושים ב- ICAN זה לקחת ישראלים אמריקאים שרוצים להיות חלק מהמערכת ולדעת יותר וללמד אותם אזרחות, שיבינו איך עובד העולם הפוליטי כאן. כך מכינים אותם להיות חלק מוועדים בבתי ספר שונים, להיות בעלי השפעה ולדאוג בעתיד גם לאג׳נדה של הישראלים כאן. אנחנו רוצים לגרום לקהילה הישראלית להיות יותר מעורבת בפוליטיקה המקומית, כדי שהם יוכלו להביעה דעה ולקחת צעדים בנושאים חשובים לישראלים אמריקאים. וכן, ישראלים צריכים להיות יותר מעורבים. כולם עסוקים, ואני מבין שהמטרה של ישראלים רבים זה לבוא לפה ולהרוויח כסף, אבל מה שווה כל הכסף אם הילדים שלכם לא ירגישו בטוחים כאן ואם אתם לא יכולים להיות ציונים?"

שלוחות, פעילים ומוקדי פעילות ברחבי ארצות הברית 

ל-ICAN פעילים גם מחוץ לקליפורניה. רוברט מאיר, חי בבוסטון כבר 28 שנים. הוא נשיא חברת PriceHero Inc, יזם מוערך בעולם ההייטק ומשמש גם יו״ר משותף של הארגון בארצות הברית.

בוסטון ידועה כעיר עם המון הזדמנויות מקצועיות בתחום ההיטק, הרופואה והביוטק וכמו כן מהווה מוקד משיכה מרכזי ללימודי תארים מתקדמים. כיום מתגוררים בה כ- 30 אלף ישראלים, סקרים רשמיים מציגים כי קבוצת הישראלים המוכשרים הללו תורמים כ-10 מילייארד דולר לתל״ג השנתי במדינת מסצ'וסטס. רוברט מספר שההצלחה הזו עשויה לעיתים להיות בעייתית: "הימצאותם של ישראלים באקדמיה מגבילה את היכולת שלהם לתמוך בסוגיות פוליטיות. למרות שבגדול יש בבוסטון תמיכה בנרטיב הישראלי. בוסטון היא מדינה מאוד פרוגרסיבית, אבל כשמסתכלים על הדברים בצורה רציונלית הם כן רואים בישראל שלוחה של המשכיות של הערכים הליברלים.

כמו כן, יש שיתוף פעולה בנושאים של מחקר רפואי, ביוטק, אנרגיה מתחדשת וחדשנות בנושא המים- כל אלו מייצרים תודעה ותחושה חיובית כלפי ישראל. האתגר הוא שהדבר יבוא לידי ביטוי גם במערכות הפוליטיות, כי שם מאוד קשה לנו לקבל את את אותה תמיכה שאנחנו מקבלים בעולם העסקי.״

רוברט מאיר עם כתב חדשות 13, אלון בן דויד

אסתר רביד, מורה בקהילה היהודית שעובדת בפרויקט החינוכי: PJ LIBRARY, של הפדרציה היהודית, היא בוגרת לימודי מדעי המדינה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטת UCLA. רביד עבדה במשרדים של אנשי קונגרס ולמדה על המשחק הפוליטי, והחשיבות של הקהילה להשמיע את קולה מול אלו שמייצגים אותה. אסתר גדלה בלוס אנג׳לס, לאב ישראלי ואמא אנגליה, עשתה עליה לישראל כשהייתה בכיתה יא', וחזרה לאל איי. כיום היא משמשת כחברת הנהלה בשלוחת ICAN בקליפורניה. את הציונות, סיפרה לי, קיבלה מהוריה. 

אסתר: "בהרבה מקרים אני חושבת שהקהילה הישראלית אינה נתמכה על ידי קהילות אחרות. בכלל, כל פגישה עם ישראלי הופכת לשיחת  CNN על פוליטיקה והקונפליקט עם הפלסטינים. החוויה שלי היא כפולה: אני יהודיה אמריקאית וגם ישראלית אמריקאית. זכיתי לפגוש את שתי הקהילות. אני מרגישה שבמשך תקופה ארוכות הקהילה היהודית אמריקאית לא ראתה את הישראלים כאן באופן שווה, ואולי אפילו לא ראתה אותנו כאמריקאים בכלל. אני מרגישה שבארגונים היהודים אמריקאים השיחה הייתה מאוד מוגבלת ונגישה בעיקר לאנשים שיכולים לתרום הרבה כסף או שהייתה להם מידה רבה של השפעה בנושא מסוים.  עכשיו החברה האמריקאית מבינה שהיא צריכה להיות פתוחה לאנשים ורעיונות שונים וכולם מוזמנים לשיח."

גיא בכר, איש עסקים ישראלי ודמות מובילה בקהילה הישראלית בלוס אנג'לס, סבור יותר מאי פעם שיש כאן הזדמנות ענקית לקהילה הישראלית להוביל את הקהילת היהודיות האמריקאיות וגם את הפרסיות ולהפוך לדגל של הקהילה היהודית. למרות שהוא אינו לוקח תפקיד רשמי בארגון ICAN, הוא מביט במתרחש ומעודד את החשיבות של חיזוק הקהילה הישראלית.

בכר: "ICAN עושה עבודה נפלאה בחיבור הפוליטיקאים האמריקאים לקהילה הישראלית אמריקאית. דילון רואה את הפוטנציאל שיש לקהילה הישראלית והוא מוציא את זה לאור. העובדה שהוא לא יהודי ולא ישראלי מחזקת את התחושה שהוא חף מאינטרסים. דרכו הצלחנו להיכנס למקומות שפעם הרבה ישראלים לא יכלו להגיע; כמו מול פוליטיקאים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. החינוך היא סוגיה מאוד חשובה. וניתן לראות את השינוי שמתחולל. קח לדוגמא את בתי הספר האורתודוקסים בעיר. פעם הם פחדו לשים דגלי ישראל כדי שלא יחשבו שהם לוקחים צד. היום הם כבר מניפים אותם בגאווה. גם בתי הספר היהודים רפורמים בעיר מכבדים את ישראל והם חוגגים אצלהם ימי העצמאות ועושים המון פעילויות הקשורות לישראל.״

דילון, לסיום מה הכי חשוב לך שידעו על ICAN?

"שאנחנו לא דומים לשום ארגון יהודי או ישראלי אחר מכיוון שאנחנו שמים את הישראלים כאן במרכז. אנחנו מאפשרים להם להגיע למוקדי השפעה פולטים וחברתיים, לבצע שינויים משמעותיים ולהשמיע את הקול שלהם. ICAN מעביר חוקים ועושה שינויים בתחום האזרחי. חשוב שישראלים אמריקאים יבינו כמה הנושא הזה קריטי; אני שומע לפעמים אנשים אומרים: 'אם אמריקה תהפוך למקום מסוכן אז נעבור חזרה לישראל'. אבל אני אומר שאם אמריקה תהפוך להיות מקום מסוכן ליהודים אז העולם יהפוך מקום מסוכן לישראל. ישראל וארצות הברית חייבות להיות בנות ברית ושותפות אחת של השניה. אני רוצה שישראלים ידעו שאנחנו הפלטפורמה להשמעת הקול שלהם ויש להם המון מה לתרום.״

בקרו אותנו באתר - www.israelusa.org