ברלין ידועה בכמה מהתוכניות החברתיות הנדיבות ביותר בגרמניה כולה, ורבים מחזיקים מבירת גרמניה כדוגמה למדיניות פרוגרסיבית שיש ליישם במקומות אחרים. עם זאת, יש למדיניות זו כמה מלכודות גדולות.
ראשית, ברלין נהנית מכספי המיסים של כמה מהאזורים העשירים ביותר בגרמניה, כאשר כספי משלמי מסים מוזרמים לברלין על חשבון מדינות כמו הסן או בוואריה.
למעשה, בוואריה לבדה משלמת עד 9 מיליארד אירו לתוכנית השוויון הפיסקלי של המדינה, בעוד שברלין מקבלת 3.6 מיליארד אירו מכך.
תשלומים אלו קשורים חלקית לנסיגה הכלכלית של ברלין ושל מדינות מזרח גרמניה אחרות שהממשל מבקש להדביק את הפער שנוצר בהן מאז סיום הקומוניזם אשר פגע כלכלית במזרח גרמניה.
הכסף הזה, בחלקו, עוזר לברלין להרשות לעצמה מעונות יום ובתי ספר בחינם יחד עם ארוחות צהריים חינם.
אך "להרשות לעצמה" הוא מונח שמשתמשים בו בצורה רופפת, שכן העיר יושבת כעת על פצצת זמן של חובות בהיקף של כ-66 מיליארד אירו, עם מעט סימנים להאטת החוב.
מ-2019 עד 2021, רמת החוב הכוללת עלתה בכ-8.3 מיליארד אירו, עלייה של כ-13%.
המבקרים של ברלין מציינים שאפשר לחלום על התנאים שמקבלים תושביה כמו מעונות יום בחינם. כרטיס התחבורה הציבורית של ברלין הוא גם כרטיס התחבורה המסובסד הנדיב ביותר בגרמניה. הוא עדיין עולה רק 9 אירו לעניים ו-29 אירו לחודש לכל השאר. העלות תסובסד על ידי חבילת סיוע בשווי 3 מיליארד אירו, כאשר החבילה תציע גם הגנה מפני פינוי דיירים והקצבת אנרגיה נוספת.
"ברלין הייתה המדינה הפדרלית הראשונה שהחליטה על חבילת סיוע מקיפה של 3 מיליארד אירו, הכוללת: כרטיס של 29 אירו לכולם, כרטיס של 9 אירו לעניים, הפסקת עבודה והקפאת שכר דירה לדיירים, סיוע נוסף באנרגיה, והגנה מפני חדלות פירעון עבור עסקים", כתב יוליוס בטשקה, שעובד עבור Tagesspiegel הגרמני.
ראש עיריית ברלין, פרנציסקה גיפי, הגיבה לטענות מערים אחרות באומרה שהן פשוט "מקנאות" בתוכניות הנדיבות של ברלין.
"נשמע כאילו (הם) מקנאים בברלין! הסן היתה יכול להשיק חבילת סיוע כזו", הגיבה גיפי. היא טוענת שהעיר שלה צומחת מהר יותר מבוואריה, ותקבולי מסים גדולים יותר בגלל אינפלציה פירושם שהעיר מחזירה לתושבי המדינה.
על בסיס לנפש, ברלין היא המדינה בעלת החובות הגבוהים ביותר בכל גרמניה, בהיקף של 17,000 אירו לאדם, בעוד שבשאר גרמניה החוב עומד רק על 7,700 אירו בממוצע.
ברלין התקדמה במידה מסוימת בסילוק חובותיה; לדוגמה, בשנת 2018, החוב שלה ירד מתחת ל-60 מיליארד יורו בפעם הראשונה מזה שנים, אבל הקורונה והמלחמה הנוכחית באוקראינה רק הובילו לעלייה מסיבית בחוב מאז.
יש לציין גם שהטענה של ברלין לפיה בהיותה עיר מזרחית היא הבסיס לרמות החוב העצומות שלה, אינה עומדת לחלוטין בבדיקה.
דרזדן, למשל, הממוקמת בסקסוניה, הציגה את רמות החוב הנמוכות ביותר מכל עיר גרמנית, הן במזרח והן במערב, בסך של 1,478 אירו בלבד לאדם.
אלה המגינים על התוכניות החברתיות של ברלין מצביעים על התועלת החברתית המשותפת שלהם.
בניגוד להוצאות על פרויקטים צבאיים, בתי אופרה או סרטים, הכנסת מעונות יום חינם, וארוחות צהריים בבית הספר, מיטיבה באופן נרחב עם כל האוכלוסייה, מעודדת גיבוש משפחתי, ונותנת לתושבים דוגמאות קונקרטיות לאופן שבו המיסים שלהם מופעלים, גם אם מיסים אלה הם בחלקם העברה של עושר ממדינות גרמניה אחרות, עשירות יותר.
עם זאת, בעיות החוב של ברלין לא נעלמות, וככל שהמתחים גדלים על רקע עליית האינפלציה ומחירי האנרגיה, התוכניות החברתיות הנדיבות של העיר עשויות למשוך יותר ביקורת.
