מעמק עפולה לסידרס סיני עם כל הלב

ד"ר קורן בחדר הצנתורים במרכז רפואי העמק

ינואר 2021, נבחר ד"ר אופיר קורן מבית חולים העמק להגיע לעיר המלאכים. ד"ר קורן הוא רופא מומחה במחלות פנימיות וקרדיולוגיה, שבחר להתמקד דווקא בתחום הקשה ביותר, תחום הצינתורים, אותם פעולות מצילות חיים לטיפול באנשים שחוו התקף לב.

וכך, בשיא תקופת הקורונה, ד"ר קורן, אשתו רגינה, (רופאת שיניים), ושני ילדיהם אמה, בת ה-7, ואילאי, בן ה-11, עלו על מטוס והעתיקו את חייהם ללוס אנג'לס. כאן השתלב ד"ר קורן במחלקה לקרדיולוגיה התערבותית של בית החולים סידרס סיני בפעולות פורצות דרך לטיפול במחלות מסתמיות, מהם עשויים לסבול בני הדור השביעי ואילך. אבל על כך עוד בהמשך.

קודם כל קצת רקע: ד"ר אופיר קורן, החל את דרכו כקצין ביחידה מיוחדת של חיל האוויר. הוא השתחרר בדרגת סרן ובשנים האחרונות, על אף עבודתו הבלתי פוסקת בבית החולים, הוא עוזב את ביתו מדי שנה לשירות מילואים של מעל חודש ימים.

את הקריירה הרפואית החל כרופא בבלינסון בשנת 2011. באותה תקופה נפתחה תוכנית לאומית ושאפתנית לעודד רופאים מוכשרים בתחילת דרכם לסייע בהקמת רפואה איכותית בבתי החולים בפריפריה. ד"ר קורן היה בין הראשונים שעברו. הוא אהב את הצפון ואת עמק יזרעאל, ולכן, בית החולים העמק הייתה בשבילו בחירה טבעית.

עכשיו, זה המקום לציין, שרופאים צעירים, ובפרט אלו שטרם הקימו משפחה, יעדיפו לרוב להתמחות בבתי החולים הגדולים והמוכרים במרכז הארץ ופחות ישאפו לנדוד לצפון או הדרום הרחוק למרות המרחק הגיאוגרפי הזניח יחסית.

מסלול הרפואה ארוך ותובעני ונמשך בין 11 ל-17 שנים וכולל לימודים, סטאז', התמחויות והשתלמויות, ולכן רופאים צעירים שהקימו את משפחתם במהלך שנים אלו ייבחרו להישאר בבית החולים בו החלו דרכם.

"המרחק הגיאוגרפי הוא קטן לאין שעור בהשוואה לפער המקצועי", מתאר ד"ר קורן. "התמחות בבית חולים מרכזי הינה אסטרטגיה בטוחה לרופא מתחיל. הסיכוי להתקבל להשתלמות יוקרתיות עם סיום ההתמחות גבוה משמעותית מהסיכוי לרופא בבית חולים פריפרי. וזהו לרוב שיקול מרכזי".

אז מה גרם לך לעבור לבית החולים העמק?

"זה קשור בעיקר לאופי שלי. אני כל הזמן מחפש אתגרים חדשים. אני סקרן מאוד ומאז ומעולם שאפתי לעשות דברים בדרך שלי. לא ללכת אחרי העדר. ליצור שינוי תוך כדי תנועה. מנהיגים אמיתיים לא זקוקים לתארים או לתפקידים כדי לשנות. והתוכנית לעידוד הפריפריה הייתה התשובה לכך. תחושתי הייתה שאם רוצים לעורר שינוי של ממש צריך להתחיל מהמקום שבו אתה הכי נחוץ, דווקא מהמקום הלא בטוח והלא שגרתי."

איך הייתה העבודה בעמק?

"במהלך שנותיי בעמק, עבדתי ללא הרף, משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הערב המאוחרות. כתורן מחלקה, עבדתי במשמרות של למעלה מ-30 שעות פעמיים ואף שלוש בשבוע. אין לכך אח ורע בבתי החולים בארצות הברית והיום בישראל נלחמים לקיצור התורניות לטובת הדור הצעיר."

ומה עם המשפחה? 

"המשפחה היא העוגן שלי בחיים וללא אשתי המדהימה רגינה, קרוב לוודאי שלא הייתי מגיע להישגים שהגעתי עם נפש בריאה. למרות לוח הזמנים המטורף שאני חי בו, אני משתדל להיות שותף בנקודות משמעותיות בחייהם.

כשהגענו לארצות הברית, אילאי ואמה לא ידעו כלל אנגלית, זה היה שיא הקורונה, לא היה עם מי לדבר ועם מי להיפגש. כולם הסתגרו בבתים מחשש להידבק והלימודים התקיימו בזום. התקופה הייתה לא פשוטה בלשון המעטה.

כמו בכל נקודת שפל, היו גם נקודות אור, ומאז שהגענו לפה, אנחנו לא מפסיקים להתפעל ולהתפעם מהאומץ וההסתגלות שלהם. אילאי כבר נהיה שחקן מפורסם ושיחק בשני מחזות מוסיקליות כ'גלילאו' וכ'אלאדין' ואמה הפכה לסופרת ובימים אלו מסיימת לכתוב ספר ילדים באנגלית על חווית הרילוקשיין שלה ושל אחיה. מיותר לציין, שלא זיהינו את הכישורים והרצונות הללו בישראל."

מאז שעבר ללוס אנג'לס לפני קרוב לשנתיים, ד"ר קורן מתמקד בניתוחים פורצי דרך שנועדו להוות תחליף לניתוחי הלב הפתוח. הפעולות הראשונות החלו לפני כעשור בארצות הברית אך בישראל החלו להתנסות בזה רק בשנים האחרונות ורק במרכזים בודדים.

מחלה במסתמי הלב, מסביר ד"ר קורן, הינה מחלה ניוונית, משמע שהשכיחות שלה עולה עם הגיל והיא גורמת למסתמי הלב להיות מסוידים ולא לתפקד באופן תקין. לעיתים מדובר בהיצרות ולעיתים בדלף. בחלק קטן מהאוכלוסייה אנו רואים זאת גם בחולים צעירים שנולדו עם מסתם צניפי דו-עלי (Bicuspid Aortic Valve). החולים במחלה לרוב חשים קושי מתגבר בפעולות יומיומיות וקוצר נשימה במאמץ.

הצנתור לתיקון מסתמי הלב דומה בחלקו לצנתור הכלילי הוותיק שנועד לטפל בחולים עם התקף לב. מסביר ד"ר קורן. אנו לרוב מתחילים בדקירה קטנה בעורק המפשעה ומשם מתקדמים לעבר הלב. ברגע שהתמקמנו סביב המסתם החולה אנו פורסים מסתם חדש תותב, שחלקו עשוי מתכת וחלקו מרקמת בעל חיים, ומחליפים אותו. הצנתור נמשך כשעה, אינו מצריך הרדמה כללית ובעל אחוזי הצלחה יוצאי דופן. רוב החולים אינם זקוקים לשיקום ממושך ומשתחררים יום או יומיים לאחר הפעולה. זו פעולה שלא רק מצילה חיים אלא משפרת באופן ניכר את איכות החיים.

עם זאת, מצנן ד"ר קורן את התלהבותי, לא הכול טוב ויפה. "למרות אחוזי ההצלחה הגבוהים של הצנתור, אחוז לא קטן של מטופלים אינו מתאים לפעולה וזאת בשל נפח גבוה של סידן על גבי המסתם ובדפנות עורקי המפשעה או ירידה ניכרת בפעילות כיווץ הלב שנגרם בין היתר, מאבחון מאוחר. במקרים אלו, ייתכן והמצנתר ייבחר לא לבצע את הפעולה בשל הסיכון הגבוה."    

ד"ר קורן עם ד"ר דיפטי איצפוריה, נשיאת האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי וד"ר יזהר חרוזי, מייסד ומנהל קרן Save A Heart

אז מה ניתן להציע למטופלים אלו?

"לשמחתי הרבה, המחלקה לקרדיולוגיה התערבותית בסידרס סיני היא מהמובילות בעולם בתחום צנתורי המסתמים. מנהל המחלקה והמנטור שלי, ד"ר ראג' מקאר (Raj Makkar), הוא קרדיולוג בעל שם עולמי שביצע הכי הרבה צנתורי מסתמים בעולם והוא אחד החוקרים המצוטטים ביותר בתחום הזה. ראג' מבצע את הפעולות המסובכות ביותר שצוותים אחרים בכל רחבי ארצות הברית, דחו, חששו או סירבו.

אנחנו מקיימים מדי שבוע ישיבה מיוחדת בנוכחות קרדיולוגים, מנתחי לב ומנתחי כלי דם הנקראת Heart Team על מנת לדון בכל מקרה לגופו. הניסיון הרב של הצוות שלנו מאפשר לנו להצליח במקומות שאחרים לא."

למה לא לשתף את הניסיון שלכם עם בתי חולים אחרים?

"זה בדיוק מה שחשבתי עם הצטרפותי לסידרס. בעולם שמתנהל על עקרונות שיתוף המידע לא ייתכן שהניסיון שלנו יישאר רק פה. אחרי מספר חודשים החלטתי לכתוב ספר קרדיולוגי מקצועי המדריך צוותים אחרים בעולם כיצד לטפל בחולים מורכבים שהרפואה מתקשה לתת להם פתרונות. לשמחתי הרבה, ד"ר מקאר ראה בזה הזדמנות פז, ונתן לי אור ירוק להוביל את הפרויקט."

תהליך כתיבת הספר נמשך כמעט שנה וכל אותו זמן, ד"ר קורן המשיך לעבוד בבית החולים, מה שהותיר לו מעט מאוד זמן לדברים אחרים. "אני רגיל לזה משנות ההתמחות שלי בישראל", צוחק ד"ר קורן. הרופאים הישראלים לא מפונקים ונחושי מטרה.

ספרו של ד"ר קורן הנקרא Complex Cases in Structural Heart Interventions נבחר לפרסום על ידי אחת מחברות ההוצאה לאור המובילות בעולם ונחשב להישג בקנה מידה בינלאומי למחלקה הקרדיולוגית בסידרס סיני ועוד יותר לקהילה הקרדיולוגית הישראלית, שכן רופא ישראלי צעיר הינו המחבר הראשי.

"ייחודו של הספר הוא בכך שהוא מתאר את המקרים המסובכים והמאתגרים ביותר בהם נתקלה הקהילה הרפואית. אנו משתמשים בהדרכה מפורטת ומאוירת שלב אחר שלב ומדריכים מצנתרים ברחבי העולם כיצד לבצע את הפעולה, למזער סיבוכים ולספק פתרונות חילוץ רבים שאינם כתובים בספרי לימוד רפואיים."

עם פרסום הספר באוגוסט, נפתחו בפני ד"ר קורן הצעות מפתות רבות מבתי חולים גדולים בניו יורק ובבוסטון שבחוף המזרחי ואף מאוניברסיטת הרווארד היוקרתית. כמובן שלאחר שסידרס סיני הבינו איזה קרדיולוג נפל בחלקם, הם לא רצו להיפרד ממנו כל כך מהר והציעו לו להישאר לשנה שלישית.

אין זה מובן מאליו שרופא ישראלי עם הכנסה ממוצעת בארץ ושעות עבודה מטורפות יוותר על הצעות עבודה קוסמות עם משכורות שמנות ותנאים נוחים פלוס, אבל ד"ר קורן, מה לעשות, ניחן באידיאלים ופטריוטיזם שמניחים בעדיפות האחרונה משכורת טובה וחופשות יוקרה.

"אני לא אשקר ואגיד שזה לא מפתה, דיברנו על זה רבות בבית, היו שיקולים רבים, ביטחון, חינוך וכלכלה היו הנושאים המרכזיים. בשנתיים האחרונות ישראל התמודדה עם תקופות לא פשוטות ואשתי חששה בעיקר למצבם הנפשי של הילדים שגם ככה עברו טלטלה לא פשוטה עם המעבר לארצות הברית.

בסופו של דבר מעגלי האושר האישיים שונים מאדם לאדם ואינם בהכרח קשורים ישירות לכסף. מעגלי אושר קשורים לטעמי באיזון נכון של משפחתיות, חברות, תחושת שייכות למקום ולקהילה, הגשמה עצמית וסיפוק עצמי. אין נכון או לא נכון ואין תשובה אחת נכונה לכל אחד".

אז מכאן אתה חוזר לעמק?

"כן. המטרה שלי היא לחזור לבית החולים העמק ולהקים מרכז חדש למחקר ופיתוח קרדיולוגי לטיפול במחלות מסתמיות. אני מעוניין מאוד להשתמש בידע, במיומנויות ובקשרים האישיים שרכשתי בסידרס על מנת לטפל בתושבי צפון מזרח המדינה שכרגע נאלצים לנסוע שעות רבות למרכז כדי לקבל טיפול.

המצב כיום באזורי הצפון רחוק מאוד מלהיות אידאלי, חולי לב רבים מאובחנים מאוחר, אינם מטופלים בזמן ומפספסים את חלון ההזדמנות לטפל בהם באמצעות צנתור. חלק מהמטופלים יאלצו לעבור ניתוח עם שיקום ארוך ולחלקם לא יינתן כלל פתרון למעט טיפול תרופתי המהווה טיפול חלקי בלבד. מחובתי לשנות זאת."

אני מעריכה שזה יעלה לא מעט

"נכון, ואנחנו זקוקים לכל תמיכה אפשרית. בית חולים העמק ניזון באופן בלעדי מתקציבי קופת חולים כללית וזה לא מספיק. יש הרבה רופאים מוכשרים בבית החולים שלא מסוגלים לעזור למטופלים שלהם בשל היעדר ציוד, היעדר כוח אדם והיעדר תקציב. אני מעוניין לשנות זאת. אני משקיע עשרות שעות בחודש מחוץ לשעות העבודה שלי במטרה להעביר את המסר לקהילה הישראלית והיהודית-אמריקאית. שינוי מתחיל במקום שצריך אותו הכי הרבה. על אף עבודתי הקשה בבית החולים, אהיה מוכן להגיע לכל קהילה בלוס אנג'לס ולספר את סיפורי האישי והמקצועי, את דרך החיים שלי ותפיסת עולמי."

יש לא מעט רופאים שהיו מאוד שמחים להיות במקום בו אתה נמצא, איך נבחרת לשליחות הזאת?

"אין פתרונות קסם לצערי. הציבור הרחב חושב שאנו הרופאים עובדים רק בבית החולים אבל העבודה שלנו לא מסתיימת אף פעם. במהלך התמחותי בעמק, לימדתי מאות סטודנטים, כתבתי ופרסמתי עשרות מאמרים, כתבתי פרקים בספרי לימוד והצגתי בכנסים בארץ ובחו"ל. בין לבין הקמתי חברת הזנק במטרה למצוא פתרון לחולי אי ספיקת לב.

כשהגשתי את המועמדות שלי לאיגוד הקרדיולוגי היו לי כבר 25 מאמרים שפורסמו בעיתונים גדולים והייתי מוכר בקהילה הקרדיולוגית הישראלית והבינלאומית. זהו אינו המסלול השכיח של רופא בבית חולים בפריפריה.

עם זאת, אני מאמין בשני דברים מרכזיים, הראשון הוא שכדי להוביל שינוי אמיתי צריך לסלול את הדרך הראשונה ולהוביל אותה בעצמך, גם אם אתה מתמחה צעיר או סטודנט. הדרך תהיה קשה עם הרבה אי ודאות ולא מעט כישלונות וכדי לצלוח אותה תהיה חייב להיות מסוגל ללמוד בעצמך וליישם מהר.

הדבר השני שאני מאמין הוא שאין סיבה שאנשים אחרייך יצטרכו לסלול מחדש את אותה הדרך שאתה עברת. מחובתך האישית, להקל עליהם על מנת שלא יחזרו על אותן טעויות ואותם קשיים שאתה עברת על מנת לקדם את החזון שיצרת. זו השליחות האמיתית. 

ד"ר קורן עם המנטור ומנהל המחלקה לקרדיולוגיה פולשנית בסידרס סיני, ראג' מקאר

האם רוב הרופאים המגיעים לכאן לשליחות נשארים או שבים הביתה לישראל?

"אני לא מכיר את הנתונים המדויקים, בעבר דובר על זה שכ-30 אחוז מהמשתלמים נשארים מעבר לתוכנית המקורית שלהם. זה מאוד מפתה לא רק כלכלית אלא גם מקצועית. קרדיולוגים ישראלים הם מאוד מוכשרים ושאפתניים. לעיתים קרובות, מה שחסר לנו זה שייתנו לנו הזדמנות להראות למה אנחנו באמת מסוגלים להגיע. ובלא מעט מהמקרים אנו זוכים לראות זאת לראשונה דווקא בחו"ל. דוגמא טובה לכך זה הספר, שכתיבתו והוצאתו לאור, כנראה לא יכלו להתקיים, אילולא המוניטין והצוות בסידרס סיני."

מה הבעיה העיקרית של בתי החולים הפריפיאלים בארץ?

"יש מספר בעיות שניתן לקבץ בארבע קבוצות עיקריות, העדר תקציב, העדר ציוד, העדר מיומנות והעדר כוח אדם. זהו סוג של מעגל שאחד קשור לשני. בהעדר תקציב, לא ניתן לרכוש ציוד רפואי ולתת שירותי רפואה מתקדמים. בהעדר תקציב לא ניתן לשלוח רופאים מוכשרים להשתלמויות בחו"ל ורופאים מיומנים לא יעתיקו את מקום מגוריהם למקום שלא מספק להם את הכלים הבסיסיים ואת ההכשרה לטפל באופן נאות במטופליהם.

אז מה אפשר לעשות, איך משנים את המצב?

"אין לי פתרון לכל דבר. ב-15 השנים האחרונות, התמקדתי בלהיות רופא טוב, להיות מקצועי, נחוש, חסר פשרות ועם זאת, ואולי אף יותר חשוב מהכול, אנושי ואמפתי שלפעמים שותק ונותן למטופל לפרוק את מה שעל ליבו או סתם יושב לידו ומחבק.

מהניסיון שלי, צריך לתקוף את הבעיה מכמה כיוונים. ראשית, אנחנו צריכים לייצר הזדמנויות לרופאים צעירים מבתי החולים הפריפריים ללמוד בבתי החולים הטובים בעולם באופן קל וישיר, שיהיו השגרירים שלנו, שיפרחו ויצליחו ויחזרו אלינו. שנית, צריכים ליצור שיתופי פעולה ישירים בין מרכזי רפואה קטנים למרכזים גדולים בעולם.

אין סיבה שמרכז רפואי קטן או בינוני לא יקיים שיתופי פעולה ישירים מול מאיו קליניק, מאונט סיני, הרווארד ועוד. לכל אחד יש מה להציע, ולנו יש חדשנות רפואית שהינה מוקד משיכה מכל העולם. שנית, בתי חולים קטנים צריכים להבין שעל מנת ליצור הזדמנויות רפואיות ומחקריות הם יצטרכו לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהקים מערך לשיפור תדמיתם ולייצר קשרים עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם."

למה שבית חולים סידרס-סיני, מוביל ומתקדם ירצה לשתף פעולה עם בית חולים קטן יחסית בארץ?

"אני מאמין שהתשובה לכך קשורה בשתי סיבות עיקריות. ראשית, בסיסו של כל קשר מקצועי יציב הוא אישי. אני מאמין שמערכת היחסים שלי מול מנהל המחלקה ומשפחתו תרמה לאמון ההדדי בינינו ובאופן כללי.

לראג' ואשתו קשר קרוב לישראל, הם תומכים נלהבים ומאמינים מאוד בישראל וברופאים הישראלים.

שנית, נושא החדשנות והמחקר שישראל מובילה בהם. יש משהו ב- Startup Nation שמביא להרבה יצירתיות והישגיות. בית החולים העמק הקים חממה טכנולוגית המושכת אליה חברות הזנק (Startup) מדהימות שיכולות להוביל מהפך של ממש בתחום הביוטק.

בניגוד לפן הרפואי, גודל בית החולים אינו משפיע באופן ישיר על הצלחת חברת ההזנק. אין לזה גבולות גאוגרפיים. אנו רוצים לייצר שיתופי פעולה בתחום הרפואה הקלינית, מחקר וחדשנות רפואית.

בעוד מספר חודשים, אנו מתכננים כנס שכמותו לא היה בישראל אי פעם, כנס קרדיולוגי בשיתוף פעולה עם סידרס סיני ובית החולים העמק. נסביר על כל אותם מקרים מסובכים איתם התמודדנו, נסביר איך לבצע פעולות מורכבות במחלות מסתמיות, נדבר על חדשנות רפואית, ונערוך תחרות לבחירת חברות ביוטק שיסעו לשיתוף פעולה מול סידרס סיני".

איפה יתקיים הכנס?

"אני מאמין שאם רוצים להדגיש את הקשר מול בית החולים העמק, צריך לקיים את הכנס בצפון ולא בתל-אביב כנהוג עד כה. הכנס צפוי להתקיים בזיכרון יעקב באמצע שנת 2023 וצפויים להגיע אליו האנשים המובילים והמשפיעים ביותר בעולם הקרדיולוגי".

ד"ר קורן הצליח לגייס לטובת בית החולים העמק את הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס, שמאמינה בשליחות הלאומית והנחיצות הרפואית בקידום פרויקט זה ואף סייעה רבות ליצור שיתוף פעולה ייחודי בין בית החולים העמק ואוניברסיטת יו.סי.אי שבארווין (UCI). "התחלנו לבנות איתם תוכנית שמטרתה להגיע להסכם הבנות ויצירת שיתופי פעולה על מנת שנוכל לארח סטודנטים ומתמחים אמריקאיים בהעמק ומאידך נוכל לשלוח מומחים צעירים להשתלמות בלוס אנג'לס".

נשמע שאתה לא נח לרגע

"חשוב לי לעשות שינוי ולהשפיע על הסביבה שלי. כל מה שאני עושה לא נמצא בהגדרת התפקיד שלי ואני עושה זאת בזמני הפרטי במטרה לבנות חזון שבסופו של דבר יישנה את חייהם של אזרחים רבים". חשוב לי לציין שלדרך הזו נרתמו אנשים מיוחדים מהקהילה הישראלית המדהימה של לוס אנג'לס. אנשים שאירחו אותי בביתם, נתנו לי את הבמה להסביר על הפרויקט, אנשים שדחפו, יזמו והשקיעו מזמנם הפרטי ללא שום תרומה. כולי תקווה, שבבוא העת נוכל לתת להם את הבמה הראויה ולהודות לכל אחת ואחד.

ד"ר קורן ישמח לשתף ולספר את סיפור חייו ופרויקט העמק לכל המעוניין.

drkorenofir@gmail.com