אם תסתכלו על כך בצורה אחרת, אם ניקח את כל הזהב שנכרה אי פעם לגודל של 400 אונקיות ונערום אותם זה על גבי זה, הערימה לא הייתה מגיעה אפילו למותניים של פסל החירות.
מכיוון שזהב כמעט בלתי ניתן להריסה, כמעט כל הזהב הזה עדיין קיים בצורה כזו או אחרת ומדי שנה, כריית הזהב העולמית מוסיפה כ-2,500-3,000 טון למלאי הזהב הכולל שמעל פני הקרקע.
להעריך כמה זהב נשאר באדמה היא משימה קשה. אנליסטים אומרים שהעתודות הידועות מסתכמות בכ-54,000 טון - לא הרבה כלל בהתחשב בכמות הקיימת עתה.
עובדה מעניינת נוספת היא שמה שנשאר, קשה יותר ויותר לכרייה.
(צילום: זירוהדג')
תפוקת המכרות ירדה בשנת 2020 בגלל מגיפת הקורונה, אבל ייצור הזהב כבר ירד לפני COVID-19.
מבחינה היסטורית, ייצור המכרות גדל בדרך כלל מדי שנה מאז שנות ה-70. והייתה ירידה בייצור ב-2008, אבל זו הייתה חריגה, שכן היא התרחשה בתחילת המשבר הפיננסי של 2008.
ההאטה האחרונה בייצור המכרות מדאיגה יותר.
למעשה, יש המשערים שאנו נמצאים ב"שיא הזהב" או קרוב אליו.
זו הנקודה שבה כמות הזהב שנכרה בכדור הארץ תתחיל להתכווץ מדי שנה.
כמה שחקנים בולטים בתעשיית הכרייה חושבים שאנחנו קרובים לשם.
בין אם הגענו לשיא הזהב או לא, אנליסטים רבים חושבים שתעשיית הזהב עשויה בהחלט להיכנס לתקופה ארוכת טווח - ואולי בלתי הפיכה - של זהב פחות זמין - מה שיעלה עוד ועוד את ערך הזהב שבידי משקיעים או חוסכים בזהב.
מכיוון שלחברות כרייה קשה יותר למשוך זהב מהאדמה, המשמעות היא פחות זהב עבור בתי הזיקוק עבור השוק הצרכני וכמובן ערך גבוה יותר לכל יחידת זהב.