דעה: כשג'ון לוק ואסתר המלכה פגשו את עמיחי שיקלי

עמיחי שיקלי חי דילמה תנ"כית המתממשת בצורה לוקיאנית.

(עמיחי שיקלי, צילום: Bhol)

משום שרוב המאמר מוקדש ללוק. נתחיל עם אסתר.

רגע השיא של מגילת אסתר מתרחש כשמרדכי היהודי מציב דילמה קטגורית בפני אסתר המלכה:

"כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת". (ד: י"ד) 

בפשט של הפשט: ''האם מעמדך הרם לא נועד בעת הזאת להצלת עצמך ובית אביך?''.

למרות שמדובר ב-No Brainer ושימור כוח ל"עת הזאת", לא ייתכן שיבוא על חשבון "רוח והצלה" לעם הנתון בסכנת שמד, הרי שלקח 2000 שנים עד שבצורה יותר מסובכת (ולא פחות אלגנטית), ג'ון לוק, הוכיח את צדקת אסתר כשהעמיד את הפרלמנטר המודרני בדילמה זהה בחלק הראשון של 'המסכת השנייה על הממשל המדיני'.

for the law of nature would, as all other laws that concern men in this world, be in
vain, if there were nobody that in the state of nature had a power to execute that law, and thereby preserve the innocent and restrain offenders.

בתרגום חופשי: "חוקי הטבע כשלעצמם מיותרים, שכן בלי בעלי-החוק [נציגי-פרלמנט], תמימים יירדפו ותוקפים לא ירוסנו".

הרופא האנגלי סבר כי ב"מצב הטבעי", קרי "במקום בו אין אנשים" - תוקפים ימשיכו בעוולתם.

אך החזיקו ראש, ושימו לב למשפט העוקב לפסקה הקודמת בספר בו דווקא ביטול הפרלמנט עלול להשיבנו לדילמה האסתרית.

And if any one in the state of nature may punish
another for any evil he has done, every one may do so: for in that state of perfect equality, where
naturally there is no superiority or jurisdiction of one over another, what any may do in
prosecution of that law, every one must needs have a right to do.

בתרגום חופשי: "ואם במצב הטבעי (בלא פרלמנט), רע כלשהו מבוצע, כל אדם, בלא עליונות או סמכות על חברו, חייב לשמר את המצב הטבעי, ולו הזכות לעשות זאת".

בפשט: "אם יש פורענות ואין פרלמנט, על כל אדם לעשות לבלמה לפי המצב הטבעי". כפוריטן אדוק, לוק ביטל את "דילמת המלכות" של אסתר, והציע כידוע פתרון חדשני - ייחסי-ייצוג בין פרלמנט ועם יערבו ל'שימור תמימים, וריסון תוקפים'.

אך הפתרון לא פתר את הדילמה האסתרית המתרחשת במצב הטבעי, שכן משעה שאותם נציגים מפרים את הכללים שלהם עצמם - הרי שהעולם שב למצב הטבעי.

ח"כ עמיחי שיקלי מצא עצמו בחודשים החולפים ברגע קשה. מחד בדילמה האישית-אסתרית, מאידך בדילמה מערכתית-לוקיאנית.

בצומת מוסרית-יהודית נאלץ להעמיד הצלה לעמו כששאל עצמו אם "לא לעת כזאת הגעת למלכות", מאידך במדינה בה הפרלמנט, לאחר שסיעת הציר שלו (ימינה) ביטלה יחסי-ייצוג, השיבה את מצביעיה למצב טבעי לאחר שהנציגים הפרו את כלליהם שלהם.

כאשר סיעת "ימין" בחרה לשוב למצב הטבעי, שיקלי בחר לשוב לתנ"ך.

הוא בחר באופציה הלוקיאנית כשהזכיר כי לאחר שייצוג חדל מקיום, כיסאו בפרלמנט ישוב לדילמת אסתר של התנ"ך ולמצב הטבעי של לוק, ובכך השיב נכונה לשאלת "העת הזאת".

את לוק ומגילת אסתר שיקלי קרא. אני יודע שמעט מדי הם אנשי הכנסת שקראו את שניהם. מעט עוד יותר אי פעם חיו על פי צוואתם.

לתגובות: Yairkleinbaum@gmail.com