עיריית לונג ביץ' הצטרפה לערים רבות ברחבי ארצות הברית והודיעה כי בקרוב תשיק פרויקט ניסיוני חדש, במסגרתו מאות תושבים יזכו להכנסה בסיסית קבועה. אם התוכנית תסתיים בצורה מוצלחת, בעירייה לא פוסלים להרחיב אותה למאות תושבים נוספים.
אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
הפרויקט יימשך שנה שלמה, ובו 500 תושבים יקבלו בכל חודש 500 דולר - סכום שיכול לשמש לכל הוצאה שבהם התושבים ירצו.
לדברי ראש העיר רוברט גרסיה, מרבית המשתתפים בפרויקט יהיו משפחות חד הוריות, בעיקר אמהות, שמרוויחות מתחת לקו העוני הפדרלי (כ-25,500 דולר בשנה). גרסיה אף הסביר כי מרבית המשתתפים יהיו מדרום העיר - אחד האזורים העניים ביותר בלונג ביץ'.
לצד ההכנסה החודשית, משתתפי הפרויקט גם יקבלו הטבות נוספות, למשל סיוע בטיפול לילדים (ואצ'רים לגנים וכדומה), הסעות לסידורים והכשרה מקצועית.
לפי התוכנית של עיריית לונג ביץ', ההרשמה לפרויקט תיפתח בעוד כמה חודשים, כאשר המטרה תהיה להתחיל לחלק את הכסף לקראת סוף השנה הנוכחית. על אף שמדובר בפרויקט עירוני, בשלב זה לא ברור מהיכן המימון מגיע.
אחת ממשתתפי הפרויקט בסטוקטון (צילום: AP)
חוקרים באוניברסיטת קליפורניה סטייט יעקבו אחר האופן שבו המשתתפים מוציאים את הכסף שהם מקבלים, ובתום השנה יגובשו המלצות (למקרה שיוחלט להאריך את הפרויקט ולהוסיף משתתפים נוספים).
למעשה, לא מדובר בפעם הראשונה שבה עיר בקליפורניה פותחת בפרויקט הענקת הכנסה בסיסית לתושבים. בשנים האחרונות נערך פיילוט ניסיוני בעיר גדולה בצפון קליפורניה, שמטרתו לבחון כיצד קבלת הכנסה בסיסית לכול משפיעה על רווחת התושבים. מחקר חדש שפורסם מוקדם יותר השנה הצביע על הצלחה מסחררת לפרויקט.
כפי שדיווחנו ביוני 2018, התוכנית המהפכנית שנועדה להילחם בעוני הוצגה ע"י מייקל טאבס, מי שכיהן בזמנו כראש עיריית סטוקטון - כ-70 ק"מ דרומית מבירת קליפורניה סקרמנטו. טאבס נבחר לתפקיד ב-2016, כשהיה רק בן 26, אך בשנה שעברה הוא הפסיד בבחירות.
במסגרת התוכנית, 125 תושבים בעיר קיבלו מדי חודש 500 דולר, כאשר לא היו מגבלות כלשהן על הכסף. כלומר, ברגע שהסכום החודשי הועבר לאותו תושב, הוא זה שקבע לאיזו מטרה הכסף ישמש.
הפרויקט מומן ע"י תורמים פרטיים (שגייסו 3 מיליון דולר לטובתו), וכלל התושבים שמשתתפים בפיילוט הניסיוני מתגוררים בשכונה שבה רמת ההכנסה החציונית נמוכה מ-46 אלף דולר בשנה.
מייקל טאבס, ראש עיריית סטוקטון בעבר אשר עומד מאחורי הפרויקט השאפתני (צילום: AP)
כאמור, בשבוע שעבר פורסם מחקר שבחן את האופן שבו 125 המשתתפים בפיילוט הניסיוני השתמשו בכסף. אלו המסקנות העיקריות של השנה הראשונה של הפרויקט, כפי שעולה מסקירת החיובים בכרטיסי האשראי שבהם השתמשו התושבים:
יותר מכל דבר אחר, משתתפי הפיילוט הוציאו את הכסף על מזון בסופרמרקטים. במקום השני דורגה קטגוריית "מכירות/קמעונאיות" - כלומר, חנויות כמו וולמארט וטרגט שגם בהן נמכר מזון.
משתתפי הפרויקט אף נהגו להשתמש בכספם כדי לשלם חשבונות מים וחשמל, ומימון נסיעות בתחבורה ציבורית או בשירותי נסיעות שיתופיות כגון אובר וליפט.
באופן מעניין ביותר, הדו"ח מצא ש-40% ממשתתפי הפרויקט העבירו את הסכום החודשי מכרטיס האשראי הנטען, הן באמצעות משיכת מזומנים מכספומט והן באמצעות העברת הכסף לחשבון בנק אחר. היות שלא ניתן ללמוד מכך יותר מדי מבלי לדעת את ההקשר, מחברי הדו"ח פנו אל משתתפי הפיילוט וגילו שישנם ארבע סיבות מרכזיות לתופעה:
מעבר לאופן שבו הם השתמשו בכסף, הדו"ח גם בחן כיצד קבלת 500 דולר בחודש השפיעה על אותו תושב. כך לדוגמה, כאשר הפרויקט הושק בפברואר 2019, 28% מהמשתתפים סיפרו שהם עובדים במשרה מלאה. כעבור שנה נתון זה כבר עלה ל-40%.
אגב, כדי לבצע בקרה על הניסוי מחברי הדו"ח עקבו גם אחר קבוצה נוספת של תושבים, שלא משתתפים בפרויקט. בתקופה המקבילה, בין פברואר 2019 ל-2020, מספר המועסקים במשרה מלאה בקרב חברי קבוצה זו עלה מ-32% ל-37%.
62% מהמשתתפים סיפרו שהצליחו לשלם חלק מחובותיהם במהלך השנה הראשונה לפרויקט, וזאת בהשוואה ל-52% לפני שהחל הפיילוט. לדעת החוקרים, הסכום החודשי - 500 דולר - איפשר לעובדים בחצי משרה לקחת ימי חופש, ובמהלכם למצוא עבודה במשרה מלאה. בנוסף, החוקרים סבורים שהמובטלים השתמשו בסכום כדי לשלם עבור תחבורה ציבורית בדרך לראיונות עבודה.
ניתן לעיין בדו"ח המלא כאן.