המהפכה בטיפולי הסכרת הגיעה גם ליבשת השחורה

חוקרים מדווחים כי לראשונה בהיסטוריה הצליחו לאחסן אינסולין בטמפרטורות פחות קרות ממה שהיה ניתן בעבר, דבר שעשוי לפשט את הטיפול בסוכרת לאנשים המתגוררים באזורים חמים יותר ושהינם עניים יותר.

חוקרים ממרפאת 'רופאים ללא גבולות' ואוניברסיטת ז'נבה בדקו את אופי אחסון האינסולין בתנאים אמיתיים שנעים בין 25 ל-37 מעלות במשך ארבעה שבועות - הזמן שלוקח בדרך כלל להשתמש בבקבוקון.

הם מצאו כי יציבות האינסולין המאוחסן בתנאים אלה זהה לזו של האינסולין בקור, וכי בתנאים אלה אין השפעה על יעילותו.

"תוצאות אלו יכולות לשמש בסיס לשינוי שיטות ניהול הסוכרת במצבי עוני, מכיוון שהמטופלים לא יצטרכו ללכת לבית חולים כל יום לצורך הזרקת אינסולין שלהם".

פיליפה בול, אחד החוקרים, יועץ למחלות שאינן מדבקות בארגון רופאים ללא גבולות, אמר כי מלבד אפשרות זאת יש צורך בד בבד בחינוך, תמיכה ומעקב של מטופלים, כך שאנשים עם סוכרת יוכלו למדוד את רמות הסוכר בדם ולהזריק את הכמות הנכונה של אינסולין.

החוקרים מקווים להצהרת כוונות שתאפשר שימוש ביתי באינסולין בסביבות טמפרטורה גבוהה כאשר אין קירור.

נכון לעתה, אנשים עם סוכרת מסוג 1 מזריקים אינסולין כדי לעזור לסוכר להיכנס לתאים במטרה לטפל במחלה הגורמת לרמות סוכר גבוהות בדם, שעלולות לגרום לתרדמת, עיוורון, קטיעה ומוות אם לא מצליחים לטפל בהן בהצלחה.

הפרוטוקולים התרופתיים הנוכחיים קוראים למטופלים לאחסן אינסולין בטמפרטורות של 35.6 עד 46.4 מעלות צלזיוס עד לפתיחתם ואז ב-25 מעלות למשך ארבעה שבועות. באזורים כמו אפריקה שמדרום לסהרה, שבהם לא בכל משק בית ישנו מקרר, אנשים עם סוכרת חייבים להגיע לבית החולים לצורך הזרקות מספר פעמים ביום, הדבר יוצר נטל נסיעה, מגביל את יכולתם לעבוד, ומגביר את האפליה. "זה כמובן נושא חשוב במחנות הפליטים בטמפרטורות חמות יותר מזו, שבהן למשפחות אין מקררים", אמר בול בהודעה לעיתונות באוניברסיטה. צוות רופאים ללא גבולות שביקר במחנה פליטים בצפון קניה מצא כי הטמפרטורות הביתיות נעות בין 25 מעלות צלזיוס בלילה לבין 37 מעלות צלזיוס במהלך היום.

החוקרים שיחזרו את התנאים הללו במעבדה לבדיקת אחסון אינסולין לאורך תקופות של ארבעה שבועות ומצאו כי אינסולין שנאגר בטמפרטורות משתנות איבד לא יותר מ-1% בעוצמתו.

"הרגולציה על תכשירים פרמצבטיים מאפשרת הפסד של עד 5%, כך שאנחנו הרבה מתחת לזה", אמר המחבר השותף, לאונרדו סקפוזה, פרופסור לביוכימיה פרמצבטית.הוא ועמיתיו מצאו גם כי פעילות האינסולין נשמרת במלואה. "האינסולין היה שמיש לחלוטין," אמר סקפוזה.