המנטור ג'בר חביש, מוכר היטב בלוס אנג'לס בחמש השנים האחרונות מאז הגיע לכאן לראשונה. כבר בביקורו הראשון בעיר המלאכים, הצליח לרתק אנשים בהרצאותיו ולמשוך אליו לקוחות שלא מפספסים אף ביקור שלו לפגישת ייעוץ. חביש (37) מייעץ לאנשים מכל העולם איך ואלו החלטות לקבל, הוא פותר דילמות אישיות ועסקיות ומכוון אנשים בכל תחומי החיים.

ג׳בר חביש. צילום: רביגיל עוזי

הראיון איתו נערך ב"אקדמיה לחיים טובים" בטרזנה, שם הוא נפגש עם לקוחותיו הוותיקים והחדשים. סדר היום שלו עמוס, במיוחד מאחר וחלפה כבר שנה מאז ביקר כאן לאחרונה. לקוחותיו בלית ברירה הסתפקו בפגישות טלפוניות, בזום או בסקייפ עד שיגיע לעיר וייפגש איתם פנים אל פנים.

הצלחתי לתפוס אותו ערב אחד, לאחר יום ארוך של פגישות. ג'בר, בחור גבוה, תכול עיניים ונאה, נראה רענן מאוד. "את יכולה לפגוש אותי בכל שעה בשעות היום ואני מלא אנרגיה. העבודה הזאת ממלאת אותי. זה כמו שתשאלי זמר לאחר הופעה: אתה עייף? הוא יגיד לך, ממש לא, בואי נצא לרקוד. מעטים האנשים שזוכים לעשות את מה שהם הכי אוהבים לעשות והם גם הכי טובים בו ולכן אני מרגיש שאני חי בחלום. אלוהים בירך אותי".

חביש ידע תמיד שיש לו כישרון מיסטי מיוחד, בתור ילד הוא לא חשב על זה יותר מדי, הוא פשוט ידע דברים והמשפחה למדה לאט לאט שכדאי להקשיב לו. "תמיד חשתי דברים. הייתי ילד מציקן כזה, הייתי מקשיב לאבא שלי מדבר עם משהו על איזו עסקה עם שותף והייתי צורח אליו מחדר השינה: ״היי, זה לא יצליח, תנסו בשנה הבאה״. ואבא שלי היה קורא בחזרה: ״על מה אתה מדבר?״. אבל זה מה שהרגשתי באותו הרגע, והם היו עושים את העיסקה והיא באמת לא הצליחה. השותף של אבא שלי אמר לאבי: היינו צריכים להקשיב לו. שנה לאחר מכן, כפי שחשתי, העסקה הבאה היתה מוצלחת. פעם אחרת אבי נסע אתי לבקר חבר ואני סירבתי לצאת מהאוטו. אמרתי לו שיש לי תחושות לא טובות לגבי אותו אדם. אחרי מספר חודשים, התברר לאבי שהאיש באמת נוכל".

זה בטח לא פשוט ללכת לאירועים משפחתיים, כולם שואלים אותך שאלות

"אני לא הולך לחתונות בארץ לגמרי. אין זוג שלא ניגש אלי ומבקש לדעת: ג'בר, אנחנו מתאימים, האנרגיות שלנו טובות ביחד? אתה רואה אותנו מתחתנים? תסתכל על הבת שלי, מה יהיה איתה?".

ספר לי על הילדות שלך

"עברתי חיים לא קלים. אבא שלי נפטר כשהייתי בן 14 והמצב הכלכלי בבית היה מאוד קשה עוד קודם. אמא שלי היתה תופרת ואני ואחי היינו הולכים מדלת לדלת עם הבגדים בשקיות, הכל כדי שלא נקבץ נדבות. התחלתי למכור בגדים עוד כשהייתי ילד בן 8 כי לאבא שלי היו אתגרים בחיים והוא פשט את הרגל מספר פעמים. אני ושלושת אחי היינו צריכים לעשות הכל בעשר אצבעות ידינו".

אולי זה מה שעזר לך דווקא בחיים, כי מהמקום הזה רצית דווקא להצליח

"לחלוטין. שואלים אותי לפעמים: 'ג'בר מאיפה אתה מבין בייעוץ אסטרטגי?' ואני עונה כבר בגיל 6 הייתי אסטרטג, למדתי איך לדבר עם אבא שלי כדי שלא יתעצבן על אמא שלי. אבא שלי היה בן אדם שאין דברים כאלו, גבר יפה תואר, מחובק, מקסים, אבל הרבה פעמים היה שותה אלכוהול. הוא עבר גמילה בגיל 43 וחודשיים אחרי שחזר להיות הבן אדם הכי מלאך בעולם הוא נפטר. ישבנו לאכול ארוחת ערב והוא קיבל אירוע מוחי, נפל ומת".

לא פשוט

"הוא עדיין אתי כאן. אני מאוד מאמין במתים ובתקשורת איתם. חוץ מאמא שלי יש לי עוד שני חברים מאוד טובים והם כל הזמן איתי: אלוהים ואבא. אלוהים לוחש לי כל הזמן: 'יש לך שליחות כאן לעזור לעולם'. הוא מנחה אותי בכל ואותו דבר גם אבא שלי. לא אעשה דברים שאני יודע שאבא שלי יכעס עליי. לעולם לא אשקר. הוא לימד אותי שאם תיקח משהו שלא שלך, אתה תאבד משהו שהוא שלך. כל מה שאני עושה, אני חושב עליו, אם הוא היה מאשר את מה שאני עושה".

אתה מגיע מכפר דרוזי, בחרת מקצוע לא שגרתי לחיים, איך קיבלו את זה בבית?

"הייתי הגאווה הגדולה של כל הכפר ופתאום כשהתחלתי לעזוב את הצבא ולהיות אסטרטג רוחני, לא הבינו את זה. הייתי קצין מצטיין בחיל האוויר, ויתרתי על פנסיה, הייתי חודש לפני קבלת תואר רב סרן בתוכנית מצטיינים, הטופ של צה"ל, אבל החלטתי לעזוב כי רציתי לממש את מה שאני אוהב לעשות. אף אחד לא עושה שינוי כזה בלי שיגידו: איזה מטומטם, שטפו לך את המוח, אבל אני ידעתי שיש לי שליחות ושאני חייב לעשות את זה ולממש את מה שאני אוהב לעשות, לקדם אנשים ולהביא הרבה השפעה חיובית לעולם אם זה בסדנאות, הרצאות, בשיטות לימוד שאני מפתח. יש לי שיטות פיתוח אינטואיציה, ואני מלמד הרבה שיטות רוחניות שפיתחתי אותן".

איך אמא שלך היום עם ההחלטה שלך?

"אמא שלי אישה מדהימה, לקחו לה יומיים בלבד להגיד לי שהיא תומכת בי לחלוטין ולא משנה מה אני רוצה לעשות. היא תמיד נתנה לי לגיטימציה להגיד את כל מה שיש לי להגיד ולעשות את מה שאני מאמין בו".

הרבה סלבריטאים בארץ הולכים להתייעץ עם ג'בר, ביניהם נטע ברזילי, איציק כהן, סוכנת השחקנים זוהר יעקובסון ועוד, אבל הוא פחות אוהב להשתמש בשמות. לעולם לא תשמעו אותו אומר מילה על לקוח, בין אם הוא מפורסם או אנונימי. הדיסקרטיות אצלו היא הדבר החשוב ביותר. שמו הספיק לעבור מפה לאוזן ואף להגיע ללקוחות במצרים, דובאי, סין, תאילנד, קנדה וארה"ב.

איך שמעו עליך בדובאי?

"יש לי שם ידידה, רנן אסלאן שהרבה זמן מספרת לחברים שלה עלי ועד היום, הם היו יוצרים איתי קשר טלפונית ומתייעצים. עכשיו כשנפתחו הגבולות, הם שלחו לי כרטיס טיסה והזמינו אותי להגיע".

מה אנשים שמגיעים אליך רוצים לדעת בעיקר, האם מה שמטריד אותם אלו בעיקר מערכות יחסים? עניינים עסקיים?

"מגיעים אלי אנשים שונים, כל קשת האוכלוסיה. אין בן אדם שאין משהו משטריד אותו, אלו יכולים להיות אנשים שמתלבטים אם להחליף מקצוע ואיזה מקצוע, אלו יכולים להיות אנשים שיש להם קונפליקטים בקבלת החלטות במשפחה, בזוגיות, אלו יכולים להיות צעירים שמתלבטים מה הם רוצים לעשות עם החיים שלהם, אנשי עסקים גדולים המבקשים להתייעץ לגבי עסקאות, מכירת, רכישות וגם בעלי עסקים קטנים יותר שרוצים לפתח את העסק או רוצים להיכנס בשותפות עסקית. תפקידו של המנטור הוא לעזור להם לקחת את ההחלטה הנכונה ולכוון אותם אילו צעדים לעשות כדי ליישם את ההחלטה".

האם יש לך ידע עסקי?

"למדתי תואר ראשון במנהל עסקים, למדתי אסטרטגיות והייתי גם קצין בצבא 12 שנה, כך שאני משלב בין היכולות הרוחניות שנולדתי איתה לבין הידע העסקי שלי".

בשנה האחרונה הרבה עסקים נסגרו, אנשים מצאו עצמם בפרשת דרכים בגלל הקורונה, האם הגיעו אליך אנשים שביקשו גם הכוונה מקצועית?

"אני לא אגזים אם אומר לך שלפחות 20 אחוז מהלקוחות שהגיעו אלי אלו אנשים שרוצים לעשות שינוי קריירה. הם רצו האמת לעשות עוד לפני כן, אבל פחדו לעשות את הצעד ואז הגיעה הקורונה והיא ניערה אותם. הטיפ שלי לאנשים הוא להתחבר לכישרון המולד שלהם. כל אחד מאתנו נולד עם איזה כישרון, כל אחד מוכשר במשהו. תתחבר לתחום שאתה אוהב. אם נולדת עם יכולת ורבלית ואתה אוהב את המטבח, לך להיות מרצה בישולים, אם נולדת עם כישרון ריקודים ואתה אוהב ספורט תפנה לתחום האתלטיקה, אם נולדת עם חוש טכני או יכולת עיצוב ונמשך לרכבים, לך תהיה מעצב תעשייתי של רכבים, תחבר את התחום שאתה מאוד אוהב שיש לך תשוקה אליו ותלמד את זה מקצועית הכי טוב בעולם, אין חובבנים שמצליחים. יש לנו המון זמן פנוי ללמוד, זה הזמן לעשות את זה".

אפשר ללמוד את מה שאתה עושה?

"פתחתי את מרכז נור לפני שמונה שנים ושם אני מלמד בין השאר איך לפתח את האינטואיציה, התפתחות רוחנית, איך לקבל החלטות. כולנו נולדנו איתה, היא קיימת כמו רגשות ואפשר לפתח אותה. אנשים באים ללמוד בשביל עצמם, כדי שזה יעזור להם בחיים ובשביל העסקים שלהם. הכלים שהם מקבלים, עוזרים להם בקבלת החלטות".

העובדה שאתה בעל אינטואיציה טובה, מונעת ממך מלעשות טעויות?

"לא. אני אוהב לטעות, אוהב להיות רגיל כמו כולם. יש לי מספר חברות, ביניהן חברת הייטק והרבה פעמים אני נפגש עם אנשים וצריך לעשות שיתופי פעולה והבן אדם לא מרגיש לי נכון. אז כן, אני יכול לשבת עם עצמי ולעשות פתיחה אנרגטית ואקבל תשובות מדויקות אבל אני לא רוצה. לא הכל אני יכול לגלות ולדעת מראש, איפה השיעורים שאלמד אם אני אקבל את כל התשובות מראש? וכאן צריכה להיות רמת מודעות גבוהה כדי לאפשר לעצמך גם לטעות ואז ללכת ולעשות מהלכים שונים".

גם בתקופת הקורונה, ג'בר לא הפסיק לעבוד. אנשים התעקשו להיפגש אתו והוא גם המשיך להעביר סדנאות. הכל כמובן, תוך שמירה על כללי הזהירות הדרושים. באחת הנסיעות שלו לסין הוא נפגש עם חבר ישראלי בעל חברת ייבוא. דרך החבר הוא פגש את בעליה של חברה סינית גדולה. האישה ששמעה על היכולות המיוחדות של ג'בר, הציגה בפניו תמונה של בעלה. "התבוננתי בתמונה והרגשתי תחושת חנק" הוא מספר "אמרתי לה: הוא בכלא. ותוך כדי כך, התחילו להציף אותי שני מספרים שוב ושוב, 6 ו-20. היא אמרה לי: כן, הוא בכלא לעוד זמן רב. אמרתי לה: לא, הוא יוצא ב-20 ביוני. אז אני חושב היה ינואר או פברואר. היא לא האמינה שזה אפשרי. אבל באמת, בתאריך שצפיתי שישתחרר, הוא שוחרר. הם שלחו אלי מטוס פרטי לבוא ולפגוש אותם. הגעתי לבית של 12 קומות, עם שירותים עם ידיות מזהב. כך התחלתי להכיר עוד אנשים, אחד סיפר לשני, ומאז יש לי לקוחות גם בסין".

מי היה האיש הזה?

"מיליארדר מקומי, אבל אני לא יכול להגיד יותר מזה. סוד ההצלחה הכי חזק והכי מוביל אותי, זה לעולם לא להשתמש בשמות של אנשים או לתת כל פרטים על לקוחות. אני לא בונה את הקריירה שלי על שמות."

אתה כל הזמן נוסע ועובד, יש לך זמן בכלל לזוגיות?

"זהו המחיר שאני בינתיים משלם על ההצלחה הבינלאומית שלי כי אני כל הזמן עסוק. איפה תמצא בת זוג שתלך איתך לכל מקום בעולם? אבל אני מאמין שזה עוד יקרה. אני לא מכיר מנטור בעולם בגילי בן 37 שיש לו כמות קהל שיש לי, ברוך השם".

ג׳בר חביש. צילום: רביגיל עוזי

בת זוגך תהיה דרוזית?

"בהחלט. אחת המתנות המדהימות שקיבלתי בחיי זה שנולדתי דרוזי, אני מאוד מחובר לערכים, לכבוד המשפחה, לאמא, למסורת, כל עדה יש לה תרבות מדהימה. הרבה עדות איבדו את הערכים והתרבות בגלל המודרניזציה ואילו העדה הדרוזית עדיין משמרת אותם ולכן גם אתחתן רק עם דרוזית".

לג'בר יש הרבה מה להגיד בנושא הקורונה, דבר ראשון הוא שהקורונה לא הולכת להיעלם בזמן הקרוב אלא הולכת ללוות אותנו זמן רב. יחד עם זאת, במקום לפחד ממנה, אנו צריכים לחשוב מה היא באה ללמד אותנו ואיך אנו יכולים לנצל את התקופה הזאת לטובתנו וגם ללמוד ממנה שיעור חשוב.

"כל אחד חשב איך אני שורד ולא מה הקורונה באה ללמד את האנושות. לצערי, לא למדנו את השיעור. תקשיבי, לא טסנו שנה, ביום שיכריזו שהקורונה מאחורינו, כמויות הטיסות והרכבות שיצאו לדרך, יהיו מטורפות. אנו הולכים לזהם את השמים שלושים שנה קדימה כי אנו צמאים להישרדות אישית. גם אם יש אנשים שעומדים מאחורי הקורונה, יש אנרגיה ביקום שדירבנה אותם לעשות את זה.

אבל לכל דבר יש סיבה ואם תשאלי אותי מה השיעור הכי גדול שאנו צריכים ללמוד מהקורונה, אז אגיד לך, זאת הנתינה והקבלה. אנחנו לא באיזון בין האינדיבידואל והיקום. מה שאני מקבל מהיקום ומה שאני נותן ומה שאני מקבל ונותן לאחר. מה הדבר הראשון שהקורונה עשתה בעצם? היא בודדה אותנו אחד מהשני. כולנו חושבים שהקורונה באה לבודד אותנו וכשאני בדידות אני יכול להיות עם עצמי ולהיות יותר טוב. אבל איך? הרי אנו שקועים בעצמנו שנים.

הקורונה לא הגיעה כדי שנשקע בעצמנו, אלא על מנת שנתרחק מהאחר כי רק אז נוכל להסתכל עליו באמת. היא באה להרחיק אותנו מאמא ואבא כי רק כשהתרחקנו אנו יכולים לראות כמה הם מדהימים, איזה אנשים הם וכמה שאנו מתגעגעים אליהם. כשאתה רוצה לראות את עצמך הכי טוב, תתרחק מעצמך והריחוק הזה נועד כדי שנוכל להסתכל עליהם מהצד להסתכל על סבתא ולהתגעגע אליה. הכי חשוב הוא להסתכל על אנשים מסביב בהוקרת תודה, כי כל איש בחיינו הוא מתנה".

אז בעצם הקורונה גם עשתה משהו טוב עבורנו, היא לימדה אותנו להסתכל מחדש על דברים

"לחלוטין. הקורונה מעבירה לנו שיעור מאוד יפה על עזרה הדדית. מי שיש לו ויכול לתת, ולא רק כסף, יכול לתרום לזולת. אם אתה זקן עם כסף אז תתרום אם אתה צעיר עם כח ויש לך שכן מבוגר, לך בשבילו לסופר ותעשה קניות, כל אחד יכול לתת משהו מעצמו לזולת. חשוב לא להיות מפוקסים בעצמנו שכל אחד יחשוב כל שבוע מה עשה למען האחר. כל אחד יכול לתרום אם ביכולת פיזית, בחוכמה, ביכולת מנטלית, בשמחת חיים, אנשים חושבים שתרומה זה רק כסף, אבל זה הרבה יותר מזה, כל שאר סוגי התרומה חשובים לא פחות.

אני אדם מאמין. יש לי אפילו מזוזה בבית. אני פחות מאמין באפקט של לנשק את המזוזה, לנשק חומר אבל אני חולף ליד האנרגיה של הדלת. כולנו מתפללים לאותו מקום ואותו אל, למה הפילוג הזה? לכולנו יש אלוהים אחד ואדמה אחת וכולנו ילדים של אלוהים, ילדים של אותו אבא. הגיע הזמן לתיקון, שכל אחד הסתכל בסביבה שלו ויעשה שולם. רק אז, אם נעשה זאת, ישלימו המדינות והעמים. זה מתחיל במעגלים קטנים".

עם זאת אי אפשר להתעלם מכך שיש הרבה מצוקה כלכלית וחוסר ביטחון שהקורונה הביאה

"זה נכון וכואב לי על כל בעלי העסקים אשר מתקשים לסגור את החודש ואנשים שאיבדו את עבודתם, אבל צריך לעשות הפרדות בין תחומי החיים, בין המשפחה ובין העסק ובין היכולת הפיזית שלך. הטעויות הכי גדולות שאנשים נוטים לעשות זה חיבור בין התחומים. אדם שלחוץ כלכלית ואין לו עבודה, מוציא את הכעס בבית וכך גם הזמן המשפחתי שעכשיו יש לו לתת לילדים נפגע. כך דבר הורס דבר. זה כמו כדור שלג. אתה צריך להתמקד בדבר אחד ולא לתת לתחום אחר בחייך להשפיע עליו".

ביוני של השנה שעברה ד׳בר פרסם את סיפרו "נחת- איך להתחבר ל-120 הרגלים משני חיים״. הספר כבר תורגם לאנגלית והתחילו לתרגם אותו גם לערבית. עכשיו כבר הודפסה מהדורה שניה בעברית. "בספר אני עובד הפוך, במקום לתת לאנשים תאוריות, אני נותן 120 הרגלים שאם אתה עושה אותם אתה יכול להביא שינוי לחיים שלך, ולהגיע למקום של סיפוק ושלווה עם עצמך".

יש לך עוד ספרים על הכוונת?

"יש לי עוד שמונה ספרים כתובים ועכשיו אני צריך להחליט איזה ספר אני מוציא ביוני הבא. כתבתי את לידה מתמשכת, איך אתה ממשיך ללדת את עצמך שוב ושוב במהלך החיים וגם את ספר הדגל שכל שנה אני אומר שבשנה הבאה אוציא אותו: אמנות ההקשבה לאינטואיציה. אינטואיציה היא כמו אמנות, ככל שהפסנתרן מנגן יותר, הוא מתמצא יותר, ככל שצייר מצייר יותר, הציורים שלו הופכים לטובים יותר, אותו הדבר לגבי האינטואיציה, ככל שנפתח אותה, היא רק תלך ותשתפר".

רוצים לקבוע פגישה עם ג'בר או להשתתף בסדנא או הרצאה?

צרו קשר עם קרן, בהודעת SMS בלבד: 818.300.5353

את הספר ניתן לרכוש בדף הבית בפייסבוק ובחנויות הספרים בישראל