החלום ההוליוודי גוסס? משבר הקורונה גרם לעשירי העיר לעזוב בהמוניהם

עוד לפני שנגיף הקורונה הגיע לארצות הברית, לוס אנג'לס סבלה מבעיות רבות בכמעט כל התחומים: משבר הדיור (שבעצמו יצר משבר נוסף - סוגיית ההומלסים), עומסי תנועה בלתי נסבלים ורמת מיסוי גבוהה ביותר (יש לציין כי מדובר במיסוי של קליפורניה כולה, ולא רק בלוס אנג'לס).

כאשר מגפת הקורונה החלה, מרבית העסקים והמשרדים בלוס אנג'לס נסגרו. לצד העובדה ש-223 אלף תושבים אובחנו כנשאי הנגיף ו-5,273 חולי קורונה מתו בעקבות ההידבקות בו, היו גם נקודות חיוביות, למשל שרמת זיהום האוויר ירדה לשפל היסטורי.

כעת מסתבר כי המשבר גרם לעשירי העיר, כמו גם רבים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, להבין שהם לאו דווקא צריכים להתגורר בלוס אנג'לס (או למעשה, אפילו בקרבתה) כדי להמשיך ולעבוד בהוליווד.

 

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

 

גולד'ס ג'ים בווניס ביץ' הפך לשם נרדף ל"חלום ההוליוודי", בעיקר בזכות סרט הדוקומנטרי "Pumping Iron" שיצא ב-1977, ובו מופיע צעיר אוסטרי בשם ארנולד שוורצנגר. הסרט הפך את שוורצנגר לכוכב בין לילה, והוא עלה על המסלול שלימים יוביל אותו לפסגת תעשיית הסרטים, לשכת המושל בסקרמנטו וחתונה עם בת למשפחת קנדי המפורסמת. כאמור, חלום הוליוודי קלאסי.

אלא שכיום, האזור השתנה לחלוטין, ולאורך הטיילת בווניס ביץ' ישנם מאהלים של הומלסים, יריעות פלסטיק, קופסאות קרטון שהושטחו ועוד. חסרי הבית עצמם כמובן גם מסתובבים במקום, ובמרחק של בלוקים בודדים מבתים בשווי מיליוני דולרים.

חשוב להבהיר: משבר ההומלסים אינו חדש כלל וכלל, אך הוא כן הולך ומתעצם ככל שהזמן חולף. ראייה לכך ניתנה בדו"ח שפורסם ע"י רשות השירותים להומלסים בלוס אנג'לס (LAHSA), שהצביע על עלייה של 12.7% בכמות דרי הרחוב במחוז לוס אנג'לס בין 2019 ל-2020 (עלה ל-66,400).

בעיר לוס אנג'לס עצמה (בניגוד למחוז) הנתון עלה ב-14.2% ל-41,290, ואין מקום שבו משבר ההומלסים מורגש בצורה קשה יותר מאשר מרכז העיר, שם ניתן לראות מאות המתגוררים באוהלים - לעיתים תוך כדי חסימת נתיבים בכבישים. גם מחוץ לבניין העירייה ישנם מספר מאהלים, ובאזורים המרוחקים ממרכז העיר ניתן למצוא ריכוזים של הומלסים בעיקר בסמוך למחלפים של כבישים מהירים.

המבצע לספירת ההומלסים נערך בחודש ינואר האחרון - שבועות ארוכים לפני שתושבי המחוז נדרשו להסתגר בבתים בשל נגיף הקורונה. לכן, יש הטוענים שכמות ההומלסים זינקה עוד יותר, בייחוד בהתחשב בכך שעשרות מיליונים איבדו את מקום עבודתם במהלך המשבר. "ישנם רבים שנמצאים במרחק של משכורת אחת, טרגדיה משפחתית אחת, משבר בריאותי אחד או אפילו תאונת דרכים אחת, מלאבד את ביתם", אמרה היידי מרטסון, מנהלת ה-LAHSA.

בנוסף, חשוב להבין כי העלייה במספר חסרי הבית בעיר לוס אנג'לס (14.2%) מגיעה לאחר עלייה דומה (12%) שנרשמה בין 2018 ל-2019.

ראוי להזכיר כי 66 אלף ההומלסים במחוז לוס אנג'לס מהווים כ-44% מכלל דרי הרחוב בקליפורניה. אם לא די בכך, בדו"ח חסרי הבית ברמה הלאומית, שפורסם בסוף 2019, צוין כי מחצית מהמדינות רשמו ירידה בנתון, אולם הזינוק בקליפורניה (יותר מ-16%) גרם לכך שארה"ב כולה רשמה עלייה של 2.7% בכמות ההומלסים בשטחה.

 

מחוץ לגולד'ס ג'ים בווניס ביץ' (צילום: גוגל מפות)

 

סיבה נוספת שגורמת לרבים לעזוב את לוס אנג'לס היא ההיבט הפוליטי. יש לציין כי עיר המלאכים לא שונה משאר הערים הגדולות בארצות הברית, שכן גם בה המפלגה הדמוקרטית שולטת כמעט לחלוטין. עם זאת, בשונה מרוב הערים אחרות, לוס אנג'לס גם נמצאת במדינה הכי ליברלית בארה"ב.

עד כמה המדינה מתרחקת מהמפלגה הרפובליקנית ומתקרבת למפלגה הדמוקרטית, ניתן ללמוד מתוצאות בחירות האמצע (לקונגרס) שנערכו ב-2018. מעוז הרפובליקנים במדינה (במחוז אורנג') נמחק לחלוטין, וכיום, מתוך 53 מושבים בקונגרס המוקצים לקליפורניה, הדמוקרטים מחזיקים ב-45 מושבים והרפובליקנים מחזיקים רק ב-7 (אחד, של חבר הקונגרס דאנקן האנטר הרפובליקני, נותר ריק לאחר שהוא התפטר בעקבות הרשעתו (הוא נכנס לכלא בחודש מרץ האחרון).

ישנה קלישאה לפיה שחקנים בהוליווד תומכים באופן גורף בדמוקרטים (יש בטענה קמצוץ של אמת, אם כי בעייתי מאוד לקבל קביעה גורפת), אך יש לא מעט סלבס שדווקא תומכים ברפובליקנים. אחת הדוגמאות לכך הוא לו פריגנו, שכיכב בסדרה "הענק הירוק" ואף הופיע לצד שוורצנגר בסרט על פיתוח גוף.

בשנות השמונים, פריגנו ואשתו קרלה רכשו בית בסנטה מוניקה, לא רחוק מגולד'ס ג'ים שבו הוא החל את דרכו המקצועית. לאחרונה, לבני הזוג נמאס ממה שהם מכנים "הדרדרות דרסטית" של העיר כולה, ולכן הם מכרו את הבית בסנטה מוניקה ועברו להתגורר בעיירה שקטה מצפון ללוס אנג'לס.

"היה איזה בוקר אחד, אני חושבת שזה היה בסביבות השעה 7:00, פתחתי את הווילונות של הבית וראיתי שלושה חברי כנופיה ,עם קעקועים על הפנים, יושבים על קיר תומך בחצר הקדמית שלנו", שיחזרה קרלה, "הם שרקו לעברי וזרקו כמה מילים גסות. סימנתי להם שאני הולכת להתקשר למשטרה, הם צחקו, צקצקו בלשון והראו לי שהם חמושים".

"אחרי 40 שנים נפלאות, מכרנו את הבית ועברנו צפונה. אנחנו מרגישים בני מזל שהצלחנו לצאת משם", הוסיף לו.

 

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

 

כאמור, היו מספיק סיבות לעזוב את לוס אנג'לס עוד בטרם החל משבר הקורונה, אך המגפה העולמית (וסגירת המשק והעובדה שמרבית התושבים הסתגרו בבתים) גרמה לרבים בלוס אנג'לס כולה, ובתעשיית הסרטים והטלוויזיה בפרט, להבין שנוכחות פיזית בעיר לאו דווקא משפיעה על עבודתם.

קרייג דורפמן, סוכן שחקנים בהוליווד, עזב את עיר המלאכים לטובת מדינת ניו יורק (אזור האפסטייט, לא העיר) וסיפר: "אני לא היחיד, הרבה אנשים בתעשייה בוחנים מחדש את החיים שלהם ואומרים לעצמם, 'לא באמת אהבתי את לוס אנג'לס מעולם, איפה בא לי לחיות? אני יכול לעשות את מה שאני עושה מכל מקום בעולם'".

ג'ו רוגן, קומיקאי ובעל פודקאסט המכניס לו כ-30 מיליון דולר בשנה, עזב אף הוא את לוס אנג'לס לאחרונה, והוא בחר בטקסס כיעד החדש: "כאשר מסתכלים על עומסי התנועה, על המצוקה הכלכלית, על בעיית ההומלסים שהפכה לחמורה ביותר, אני פשוט חושב שיש [בלוס אנג'לס] יותר מדי אנשים. זה לא בר ביצוע", הוא הסביר.

מעבר לכך שהשחקנים, הבמאים ועוד בורחים מלוס אנג'לס, חשוב לזכור כי בשנים האחרונות קיימת תופעה שבה יותר ויותר הפקות מועברות מהעיר (ומקליפורניה כולה) למדינות אחרות. כך למשל, הסדרות "שובר שורות" ו-"לסמוך על סול" צולמו בניו מקסיקו, ומדינת ג'ורג'יה הפכה אף היא ליעד נחשק (סדרות רבות, למשל "המתים המהלכים", עדיין מצלמת שם).

הוליווד היא אומנם שכונה, אך היא הפכה לשם נרדף להצלחה ועושר בלוס אנג'לס. מעניין יהיה לראות איזה משמעות המילה תקבל אם וכאשר תעשיית הסרטים והטלוויזיה כבר לא תראה בדרום קליפורניה כביתה הטבעי.