מסתמן: עלות טפסי הגרין קארד תחצה את סף האלפיים דולר

כחלק ממגמת העלאת תעריפי טפסי בקשות ההגירה השונים, כעת מתברר כי גם המסלול להוצאת גרין עומד בפני התייקרות משמעותית. החל מה-2 בדצמבר ההליך הבירוקרטי בדרך לקבלת מעמד תושבות קבע אמור לזנק מעלות של 1,225 דולר עד לסך 2,195 דולר.

אחד הגורמים העיקריים לעלייה בשיעור של כמעט 80 אחוז במחיר, נוגע לאופן ההליך. הדרך לגרין קארד מלווה בהגשת שלושה טפסים, העיקרי מבינהם הוא טופס I-485 עבור הגרין קארד עצמו.

השניים האחרים, טופס I-765 עבור אישור עבודה ו-1-131 עבור אישור נסיעות (יציאה וכניסה לארה"ב) מהווים את שלב הביניים במהלך תקופת ההמתנה עד לראיון ולאחריו קבלת תעודת הגרין קארד.

כמעט כל אדם אשר עבר את ההליך יודע כי בדרך כלל מגישים את שלושת הטפסים ביחד שהרי כאמור, כל אחד הוא שלב בתהליך. העניין הוא שכיום, בהגשה המשותפת, לא נגבתה עמלה נוספת עבור טפסי I-765 ו-I-131 כל עוד נשלחו ביחד עם טופס ה-I-485.

כעת, אם אכן ההצעה לייקור העמלה תאושר סופית, על כל טופס יגבה תשלום נפרד גם במקרה של הגשתם יחד, לסכום כולל של 2,195 דולר.

כאמור, מדובר בהעלאה גורפת של כלל  תעריפי עמלות טפסי ההגירה השונים. בתחילת השבוע דווח כי המסלול לאזרחות מתייקר אף הוא. טופס ההגשה שעלותו המקורית עמדה על 640 דולר יזנק בקרוב לסכום של 1,170 דולר.

כאשר נקבעו דמי ההגשה הקודמים, במשרד לביטחון מולדת (DHS) הסבירו כי המחיר הנדרש עבור הגשת טופס N-400 אומנם נמוך מעלות הטיפול הבקשה, אך המהלך נועד לקדם את תהליך ההתאזרחות (נטורליזציה) ואת שילוב המהגרים בחברה האמריקאית.   ‎

בנוסף גם מבקשי מקלט ישלמו לראשונה עמלה של 50 בעבור הגשת טופס ההגירה שלהם. מדובר במגמת גורפת של העלאת תעריפי טפסי ההגירה כאשר הנמוכה ביותר מסתכמת בסנטים בודדים. המשמעות היא שמעתה לא יתקיים כל סיבסוד מטעם המדינה בעלויות הוצאות ההגירה של כל מועמד משיקולים כאלו או אחרים.

בהצעת החוק לייקור התעריפים,נטען על ידי רשות ההגירה כי עמלות טפסי הבקשות מהוות גורם מרכזי בתקציבה והיא נדרשת על פי החוק לעשות התאמות והערכות בעניין מידי שנתיים.

עוד נודע כי 200 מיליון דולר מתקציבה יועבר לטובת סוכנות אכיפת ההגירה בשטח (ICE).

זו אינה הסנונית הראשונה בכל הקשור להקשחת התנאים במסלולי ההגירה לארה"ב. מוקדם יותר החודש, דיווחנו כי בית המשפט הפדרלי באורגון פסק נגד ממשל טראמפ ומנע את שינוי המדיניות שהיה אמור להיכנס לתוקף ב-3 בנובמבר, במסגרתו הנפקת גרין קארד תתאפשר רק למי שמסוגל להוכיח כי הוא מחזיק בביטוח רפואי תקף או שהוא בעל יכולת כלכלית לממן טיפול רפואי.

קודם לכן הוגשה התביעה הבהולה לבית המשפט בפורטלנד מצד מספר ארגונים הפועלים למען זכויות המהגרים, שטענו כי השינוי המדובר ישפיע על כשני-שליש ממהגרים חוקיים פוטנציאליים. בשל כך, השופט מייקול סימון החליט לחסום את המהלך באופן זמני, כך שהוא לא יחול היום כפי שחפץ הממשל.

חשוב לציין כי השופט לא פסק בעד או נגד המדיניות עצמה, ולא ברור אם הוא יהיה זה שיעשה זאת. בפסיקה הוא ציין כי אין מנוס מלבד עיכוב המדיניות עד אשר תתקבל קביעה סופית של בתי המשפט.

במסגרת המדיניות החדשה, מועמדים לקבלת ויזה וגרין קארד אשר נמצאים מחוץ לגבולות ארה"ב (דהיינו, לא אנשים שנמצאים כבר עתה בארה"ב) יצטרכו להוכיח לפקידי ההגירה כי הם מחזיקים בביטוח רפואי פרטי שאינו מסובסד שייכנס לתוקף בתוך 30 יום מכניסתם למדינה, או לחילופין שהם מחזיקים בהון שיאפשר לכסות הוצאות הכרוכות בטיפול רפואי. מדיניות זו נקבעה ע"י הנשיא טראמפ בצו נשיאותי שעליו חתם בחודש שעבר.

מעבר לכך שהמדיניות לא הייתה אמורה לחול על אנשים שנמצאים כעת בארה"ב, אוכלוסיות נוספות היו אמורות לקבל פטור ממנה, לרבות מועמדים שהגישו בקשה לוויזת הגירה במסלול הגרין קארד לפני ה-3 בנובמבר, תושבים חוזרים, פליטים ומבקשי מקלט, וכן צעירים מתחת לגיל 21 שאינם נשואים.