"פתאום לעכל שאמא שמשכיבה אותם לישון כל לילה לא תהיה פה"

במשך 12 שנה ניהלו שי ואן משיח חיי משפחה למופת. הזוג מתגורר בבוקה רטון שבפלורידה עם שני ילדיהם הקטנים. שי עובד בתחום הנדל"ן ורעייתו מעצבת שיער כשהיא במהלך לימודי סיעוד.  

לאורך התקופה, נושא מעמדה הלא חוקי של אן, אם המשפחה, בוודאי העיב על האווירה, אך בחמש השנים האחרונות נראה היה שסוף סוף העניין עומד בפני התקדמות משמעותית.

אן הייתה בשלב הלפני האחרון של הגשת טופס 601A בדרך לראיון הגרין קארד לו ייחלה במשך זמן כה רב.

שי ואן משיח בריאיון לערוץ WPTV. (צילום מסך)

כעת מקווים השניים כי יספיקו להשלים את המסלול בו החלו טרם הוצאתה לפועל של הגזירה, ונערכים לתרחיש בו תעביר האם את השנים הקרובות במרחק רב מבעלה ושני ילדיה הקטנים.

דבר לא הכין אותה לבאות בתחילת החודש הנוכחי, כשהתייצבה במשרדי ההגירה לבדיקת נוכחות שיגרתית כפי שנדרשה מידי שנה בעשור האחרון בשל מעמדה, כשלפתע קיבלה אן הודעה לזימון לפני גירוש שיתקיים בעוד כחודשיים.

 כך, ללא שום התראה מוקדמת, נמצאת משפחת משיח בפני משבר מטלטל שעלול לשלוח את אימם של הילדים בני ה-8 וה-3 למדינת מוצאה ברזיל, ממנה היגרה באופן לא חוקי לפני כ-16 שנה.

הודעת הגירוש אותה קיבלה אן משיח בתחילת החודש. צילום מסך: WPTV

בראיונות לכלי התקשורת מספר שי, ישראלי לשעבר ואזרח אמריקאי, כי הם כעת נמצאים במירוץ נגד הזמן כשבכוונתם להמשיך את ההליך בו החלו וכאמור, היו בשלביו האחרונים, כל זאת בתקווה שהוא יושלם לפני שגזירת הגירוש תצא לפועל.

"בסוף דצמבר, אן צריכה להופיע בפני ICE עם דרכון וכרטיס טיסה לברזיל כשתוקף שהותה בארה"ב הוא עד פברואר". לדבריו אם לא תעשה כן, אז כמובן יחפשו אותה בבית והיא תגורש בכוח.

במקביל להליך בו הם נמצאים, הזוג צפוי להגיש בקשת הארכת שהות מ-ICE על מנת שיספיקו להשלימו. במשך השנים האחרונות הם נתקלו כל פעם בפרט חדש שצץ וסירבל ועיכב את המסלול לגרין קארד בו נמצאת אן, וכמובן לא שיערו כי ההשלכות לכך יהיו כה קריטיות.

שי מספר על תחושת התסכול הגדולה בה הם נמצאים ועל ההערכות לתרחיש הפסימי מכולם, "אנו עוברים ימים לא פשוטים. המחשבה הקשה של לגדל שני ילדים לבד, שכמובן אוהבים את אמא שלהם שאיתם כל יום, מעירה אותם בבוקר ומשכיבה אותם לישון בלילה ופתאום לעכל שהיא לא תהיה פה, לא קל". 

בני הזוג עם בנם בן ה-3. צילום מסך: WPTV

בשלב זה, בת ה-8 אינה יודעת על המתרחש אך אם אכן, אן תאלץ לשוב לברזיל ולהתחיל בתהליך הגירה חדש שעשוי להמשך מספר שנים, הם ישתפו אותה במתרחש. למרות זאת, השניים נחושים להמשיך בהליך אותו החלו ולקוות לטוב. "זו תחושה של חוסר אונים, אבל אין יותר מידי מה לעשות. ביצענו את כל מה שהתבקשנו, הגשנו את הניירת ואז קיבלנו את הודעת הגירוש. זה מגוחך".

לדבריהם, האבסורד הוא שבמשרדי ההגירה היו מודעים לתמונת המצב בנוגע למעמדה של אן שכאמור התייצבה אצלם מידי שנה, וזאת תוך כדי שהשניים פעלו על פי ההנחיות, "חוץ להמשיך את ההליך שמלכתחילה לקח כל כך הרבה זמן, אין דרך לזרז אותו וזה כמובן לא קל. לא נותנים לנו כל אפשרות. הם כאילו אומרים לנו, אנחנו יודעים שסיימתם את השלב הלפני אחרון, ויודעים כמה זמן השלב הבא ייקח וכעת בכוונה נקשה עליכם".