אישה דורשת כי נאס"א תכיר בבעלותה על חומר שהיא טוענת כי הוא אבק ירח

אישה תובעת את נאס"א בעקבות מחלוקת על מה שהיא מגדירה "אבק כוכבים" שהיא טוענת כי קיבלה אישית מניל ארמסטרונג, האדם הראשון שהלך על הירח.

לורה סיקו, תושבת טנסי, טוענת כי ב-1972 בהיותה בת עשר היא קיבלה מאמה כרטיס ביקור של אביה שמצדו השני הייתה החתימה של ארמסטרונג. לדבריה, אביה, טום מאריי, הכיר את ארמסטרונג דרך מסגרות טיסה ותעופה אליהן השתייכו. לטענתה בילדותה ארמסטרונג העביר לה מבחנה עם חומר אפור בפנים, שהוריה אמרו לה כי היה אבק מהירח.

"זה לא היה ביג דיל. אני התעניינתי אז בבובות ברבי ורכיבה על סוסים", היא מספרת.

לורה גדלה מאז, נישאה ושכחה מכל הסיפור. אולם לפני חמש שנים, לאחר פטירת הוריה, היא פתחה אחת מתיבות המזכרות של אמה שהייתה בעליית הגג בביתם. "כשפתחתי את זה מיד נזכרתי במה מדובר. בעלי כריס שאלתי אותי מה זה ואמרתי לו שזה אבק ירח".

סיקו גילתה כי נאס"א מחשיבה כל חומר שהגיע מהירח כרכוש ממשלתי ומפעילה מנגנוני מעקב אחר מזכרות שנפלו לידיים לא נכונות. עם זאת, היא טרם אימתה כי החומר שברשותה אכן עומד בהגדרה הזו. היא פנתה לעורך הדין כריסטופר מקהיו שאימת כי חתימתו של ארמסטרונג אותנטית אך בדיקות מעבדה לחומר האפור לא היו חד משמעיות.

אחת ההערכות הייתה כי מדובר בחומר שנשאב מחליפות הירח. זה הספיק למקהיו כדי לתבוע את נאס"א בדרישה שתקבע כי סיקו היא הבעלים החוקית של הדגימה. הוא טוען כי לא רצה שסיקו תרגיש שהיא עושה משהו לא בסדר, שכן "אם נאס"א תגלה א זה הם יבואו ויפרצו לה את הדלת".

נאס"א סירבה להתייחס לסיפור אך היסטוריון החללרוברט פרלמן חושד שלא מדובר בחומר אמיתי. לטענתו ארמסטרונג ידע היטב איך לשמור על חומרים מהירח ולא להעבירם הלאה.

"למיטב ידיעתנו הוא לא נתן אבק ירח לילדיו ולא לרעייתו הראשונה או השנייה. הוא מעולם לא נתן אבק ירח לחבריו לצוות. עבדתי עם באז אולדרין ואני יודע שאין לו חומר משם". סיקו נשבעת שהאבק והסיפור שלה אמיתיים ועתה בית משפט פדרלי יצטרך להכריע בתביעתה.