הנתונים על עמלות האוברדראפט בחשבונות הבנקים מזכירים את ימי המשבר הכלכלי

לאמריקאים יש כנראה תחושה של "דז'ה וו", תחושה של "כבר היינו בסרט הזה פעם", בכל פעם שהם מציצים בדוחו"ת על חשבונות הבנק שלהם. הצרכנים שילמו סכום מדהים של 34.3 מיליארד דולר בעלויות על חריגה בחשבון (אובדראפט) ב-2017 – השעור הגבוה ביותר ששילמו צרכנים אמריקאים מאז שנת 2009, בשלהי המשבר הכלכלי הגדול.

נתונים אלו עולים מהדו"ח האחרון של מואבס סרביסס Moebs Services, חברת מחקר הבוחנת וסוקרת מוסדות פיננסיים. נתוני 2017 מהווים גידול של 3% לעומת 2016, אז שילמו הצרכנים 33.3 מיליארד דולר בעלויות על חריגה בחשבון.

משמעות הנתונים היא לא שיש יותר צרכנים, שמבצעים משיכות חריגות בחשבון. הסיבה היא לפי מואבס, היא העלאת עלויות החריגה בחשבון על די חברות האשראי. עלות חריגה ממוצעת בחשבון בנק היא עתה 30 דולר ב-50% יותר מבשנת 2000. חברות האשראי שלא אחת "זוכות" לבקורות קשות בגין העלויות שלהן, לא נמצאות הרחק מאחורי הבנקים, בסעיף הזה. העלות המוצעת לחריגה בחברת אשראי כמעט הכפילה את עצמה בתקופה המדוברת והגיעה ל-29 דולר לעומת 15 דולר ב-2000 (כדי להגיע לנתונים הללו בחנה מואבס מחיריהם של למעלה מ-3,800 בנקים, חברות אשראי ומוסדות פיננסיים אחרים).

צרכנים רבים כלל אינם יודעים שהם יכולים להימנע מתשלומים על חריגה מהחשבון. במצב הנתון צרכנים יכולים לבחור האם לאפשר לחשבונות שלהם להימצא בחריגה. מאז 2010 מוסדות פיננסיים נידרשו על פי החוק לתת לצרכנים התרעה, המסבירה את מדיניות העלות בגין חריגה באשראי, כולל מה מחיר החריגה ומה האלטרנטיבות. (עורכי דין של צרכנים טוענים שלצרכנים צריכה להיות אופציה לבחור האם הם מעונינים שיהיה בחשבונם היתר לחריגה ולא לעמוד בפני מצב, שבו יש להם חריגה בחשבון, שיש לה עלות גבוהה יחסית).

ישנם מקרים לא מעטים שצרכנים מחויבים שוב ושוב, כשהם ממשיכים לחייב את חשבון האשראי שלהם, עד שהם מבינים שבעצם החשבון נמצא בחריגה, שיש לה עלות. הדבר נכון בעיקר לגבי צרכנים עם הכנסה נמוכה ותקציב מוגבל. רק 8% מבעלי חשבונות משלמים כ-75% מכלל עלויות החריגה, כך עולה מדיווחי המשרד להגנה פיננסית של צרכנים Consumer Financial Protection Bureau. 

למעשה, החשש מכניסה לחריגה בחשבון, הוא הסיבה העיקרית שאנשים אינם רוצים שיהיה להם כלל חשבון בנק. כלפי הבנקים מצד שני מופנית בקורת רבה על כך שאפשרות הבחירה איננה מוצגת באופן ברור ונהיר לציבור הצרכנים. מחצית מהצרכנים שהחשבון שלהם היה בחריגה, כלל לא זוכרים שהם חתמו על אישור כזה, טוענת פיו צ'ריטייבל טראסט  Charitable Trustsעמותה שלא למטרות רווח מפילדלפיה. בנוסף, הסכמי ההצטרפות חלים רק על עסקאות שאינן מאושרות מראש, כגון עסקה חד פעמית בכרטיסי חיוב, או משיכת כספומט.

הסכמי הבחירה אינם כוללים עסקאות אחרות, כגון בדיקות פז"ק או כל שירות חיוב, המעביר כספים ישירות מחשבון הבנק של הצרכן, שהוא טעות שגורה, אמר גרג מקברייד, אנליסט פיננסי ראשי באתר Bankrate . כדי לסייע במניעת משיכות יתר, הצרכנים יכולים להירשם לקבלת האפליקציה לנייד של הבנק, או של איגוד האשראי, או לקבל התרעות בדוא"ל, אמרה ליז וסטון, מומחית כספים אישית ב-נרדוואלט (NerdWallet) התרעות אלה מאותתות לצרכנים כאשר יתרות החשבון שלהם נמוכות.