זו השיטה שלטענת משרד המשפטים האמריקאי שימשה רשת הברחה שפעלה במשך כשנה דרך נמלי לוס אנג'לס ולונג ביץ', שניים משערי הכניסה החשובים ביותר לסחורות המגיעות לארצות הברית מאסיה.
ביום שישי, 20 בנובמבר, הודיעה התביעה הפדרלית במחוז המרכזי של קליפורניה על מעצרם של שלושה תושבי דרום קליפורניה, החשודים במעורבות במבצע ההברחה. השלושה נאשמים בקשירת קשר, בהברחת סחורות ובהפרת חותמות מכס, במסגרת כתב אישום פדרלי הכולל תשעה סעיפים.
הנאשמים הם ז'ה ואנג, בן 40 מלה פואנטה, המוכר גם בשם כריס ואנג; אריק לי, בן 38 מטמפל סיטי; ומילדרד אסטרדה, בת 41 מלייק אלסינור. ואנג הוא אזרח סיני המחזיק במעמד של תושב קבע חוקי בארצות הברית, ואילו לי ואסטרדה הם אזרחים אמריקאים.

המטען הבלתי חוקי נפרק והוצא ממכולות, לאחר מכן הוכנס למכולות מטען חלופי, שנועד להחליף את הסחורה האסורה ולהסתיר את העובדה שהתכולה המקורית הוצאה.
לפי כתב האישום, בין יולי 2024 ליולי 2025 פעלו השלושה, יחד עם שותפים נוספים, כדי להכניס לארצות הברית סחורות מזויפות ומטענים אסורים אחרים בשווי של עשרות מיליוני דולרים. הסחורות הגיעו מסין באמצעות אוניות מסחריות שפרקו את מטעניהן בנמלי לוס אנג'לס ולונג ביץ'.
אלא שבמקום לנסות להבריח את המכולות ישירות דרך מערך הפיקוח, פיתחו החשודים, לטענת התביעה, שיטה שהתבססה דווקא על ניצול של תהליך בדיקת המכס.
כאשר רשויות המכס והגנת הגבולות האמריקאיות סימנו מכולה מסוימת לבדיקה, החלו חברי הרשת לפעול כדי להרחיק ממנה את הסחורה האסורה עוד לפני שהגיעה לידי הבודקים.
על פי התביעה, ואנג קיבל הוראות מלקוחות בסין בנוגע למכולות שיש להסיט ממסלולן. לי, שהחזיק בקשרים בענף ההובלה היבשתית, איתר נהגי משאיות מסחריות שהיו מוכנים להוביל את המכולות מהנמלים למחסנים שנשלטו בידי הרשת.
המחסנים הללו מילאו לכאורה תפקיד מרכזי במבצע. במקום להעביר את המכולות ישירות למתקנים שאושרו על ידי רשויות המכס, נהגי המשאיות הסיעו אותן לאתרים פרטיים, שבהם המתינו אנשים נוספים שפעלו במסגרת ההתארגנות.
שם, לפי כתב האישום, נפרצו חותמות הביטחון שהוצמדו למכולות, והמטען הבלתי חוקי נפרק והוצא מהן. לאחר מכן הוכנס למכולות מטען חלופי, שנועד להחליף את הסחורה האסורה ולהסתיר את העובדה שהתכולה המקורית הוצאה.
השלב הבא היה אחד המרכיבים החשובים בשיטה: חברי הרשת הצמידו למכולות חותמות ביטחון מזויפות, שנועדו ליצור רושם כי המכולות נותרו סגורות ומאובטחות מאז שיצאו מהנמל.
רק לאחר השלמת החלפת המטען והחותמות הועברו המכולות למתקנים המורשים שבהם אמורה הייתה להתבצע בדיקת המכס.
לפי טענת התביעה, מי שבדקו את המכולות בשלב הזה כבר לא נחשפו למטען שהגיע במקור מסין, אלא לסחורה שנותרה בהן לאחר פעולת ההחלפה.
השיטה הזאת מבוססת על נקודת תורפה אפשרית בשרשרת האספקה: פרק הזמן שבין הגעת המכולה לנמל לבין הצגתה בפני הרשויות לבדיקה. במהלכו נדרשת מערכת המכס להסתמך על תיעוד, על חותמות ביטחון ועל תקינות תנועת המטען בין אתרים שונים.
כאשר גורמים המעורבים בהובלה מנצלים לרעה את הגישה שלהם למכולות, הם עלולים לפגוע ביכולת של הרשויות לוודא שהתכולה המוצגת לבדיקה היא אכן התכולה שהגיעה לנמל.
לפי כתב האישום, מילדרד אסטרדה הייתה אחת האנשים שקיבלו הוראות להוביל את המכולות לאחר שהסחורה האסורה כבר הוצאה מהן והחותמות הוחלפו. התביעה טוענת כי ואנג ולי שילמו לה ולשותפים נוספים סכומים גבוהים באופן משמעותי מהתעריפים המקובלים בענף ההובלה.
התשלום החריג הוא אחד הפרטים המעניינים בפרשה. הוא עשוי להעיד על הערך הרב שייחסו מפעילי הרשת להובלת המכולות במסלול המבוקש, ועל נכונותם לשלם סכומים משמעותיים כדי להבטיח את ביצוע העבודה.
משרד המשפטים לא פרסם בהודעתו פירוט מלא של סוגי המוצרים המזויפים שנכללו בפרשה, וגם לא נקב בשווי מדויק של הסחורה שהצליחה להיכנס לארצות הברית. ההערכה הרשמית מתייחסת לסחורות בשווי של עשרות מיליוני דולרים.
הפרשה מעוררת עניין מיוחד בקרב חברות שילוח, יבואנים ובעלי מחסנים בדרום קליפורניה, משום שהיא מתמקדת לא רק בהברחת מוצרים מזויפים, אלא גם בניצול לכאורה של פעילות לוגיסטית שנראית על פניה שגרתית לחלוטין.
נמלי לוס אנג'לס ולונג ביץ' משמשים יחד מרכז עצום לסחר ימי בינלאומי. מדי שנה עוברות דרכם מיליוני מכולות המגיעות מסין וממדינות אחרות באסיה, ובהן סחורות המיועדות לחנויות, למפעלים, לחברות בנייה ולעסקים בכל רחבי ארצות הברית.
היקף הפעילות העצום מחייב שיתוף פעולה בין מפעילי נמלים, חברות ספנות, נהגי משאיות, מחסנים, עמילי מכס וגורמי אכיפה. הוא גם יוצר אתגר מתמשך בזיהוי משלוחים החשודים בהברחה ובהפרת זכויות קניין רוחני.
זו אינה הפעם הראשונה שהרשויות הפדרליות חושפות שיטת הברחה המבוססת על החלפת מטען במכולות באזור לוס אנג'לס. בפברואר 2025 הודיע משרד המשפטים על מעצרים במסגרת פרשה אחרת, שבה נטען כי רשת הברחה השתמשה בשיטה דומה להעברת סחורות אסורות מסין דרך הנמלים המקומיים. באותה תקופה נחשפו גם מחסנים ובהם כמויות גדולות של מוצרים מזויפים.
הדמיון בין שיטות הפעולה ממחיש את האתגר שעומד בפני גורמי האכיפה, אם כי אין להסיק ממנו שהנאשמים בפרשה הנוכחית השתתפו בהכרח באותה התארגנות או שהחקירות קשורות זו לזו.
בחקירה הנוכחית משתתפים חוקרי ביטחון המולדת האמריקאי, לצד היחידה לחקירות פליליות של הסוכנות להגנת הסביבה. את התביעה מנהלים התובעים הפדרליים קולין סקוט ואמנדה אלבוגן, מהמחלקה לביטחון לאומי במשרד התביעה הפדרלית.
שלושת הנאשמים נעצרו ביום שישי והיו צפויים להתייצב באותו אחר הצהריים לדיון ראשוני בבית המשפט הפדרלי במרכז לוס אנג'לס.
אם יורשעו, הם עלולים לעמוד בפני עונשים חמורים: עד 20 שנות מאסר על כל אחד מארבעת סעיפי ההברחה, עד עשר שנות מאסר על כל אחד מארבעת סעיפי הפרת חותמות המכס, ועד חמש שנות מאסר על עבירת קשירת הקשר. מדובר בעונשי מקסימום הקבועים בחוק לכל סעיף, ולא בתחזית לעונש שיוטל בפועל.
חשוב להדגיש כי בשלב זה מדובר בטענות המופיעות בכתב אישום. השלושה טרם הורשעו, והם נהנים מחזקת החפות עד שיוכח אחרת בבית המשפט.
אבל גם לפני ההכרעה המשפטית, הפרשה מדגישה עד כמה פגיעה בשרשרת האספקה עלולה להיות משמעותית. כאשר מכולה שנבחרה לבדיקה יכולה לכאורה לעבור במחסן לא מורשה, להיפתח, להתרוקן ולהיחתם מחדש לפני שהיא מגיעה למכס, השאלה אינה רק כמה סחורה הוברחה - אלא כיצד אפשר להבטיח שהמטען שרשויות המכס בודקות הוא באמת המטען שהגיע לארצות הברית.