העדות הזאת מופיעה באחד משלושה מחקרים חדשים שפרסמה ביום רביעי, 18 בנובמבר, הליגה נגד השמצה בארצות הברית, העוסקים באנטישמיות במערכת הבריאות האמריקאית. המחקרים מתמקדים בשלוש קבוצות שנמצאות במפגש יומיומי עם בתי חולים ומרפאות: סטודנטים יהודים לרפואה, אנשי מקצוע יהודים במערכת הבריאות ומטופלים יהודים.
הממצאים מבוססים על ראיונות עומק וקבוצות מיקוד עם 115 משתתפים. מחקר הסטודנטים נערך בשיתוף האיגוד הרפואי היהודי האמריקאי, ובכל שלושת המחקרים ביקשו החוקרים להבין כיצד יהודים חווים את סביבת הלימודים, העבודה והטיפול הרפואי מאז מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
התמונה העולה מהעדויות אינה אחידה. חלק מהמשתתפים סיפרו על עמיתים תומכים, מנהלים קשובים ומקומות עבודה שבהם הם מרגישים בטוחים לחלוטין. אחרים תיארו עוינות גלויה, הערות אנטישמיות, הדרה חברתית ופחד מפני פגיעה בעתידם המקצועי. המשותף לרבות מהעדויות הוא תחושה חדשה של זהירות: מתי להזכיר שהם יהודים, בפני מי לדבר על ישראל, והאם חשיפת זהותם עלולה לעלות להם ביוקר.
העדויות הבולטות ביותר מגיעות דווקא מבתי הספר לרפואה, שבהם מוכשרים הרופאים של הדור הבא. במסגרת המחקר נערכו תשע קבוצות מיקוד ושני ראיונות אישיים, בהשתתפות 31 סטודנטים יהודים מ-14 מדינות בארצות הברית.

אחד הסטודנטים תיאר מקרה שבו הגיע לאירוע במסגרת לימודיו כשהוא עונד מגן דוד. לדבריו, אדם אחר הצביע עליו והאשים אותו בתמיכה ברצח עם. משתתפים נוספים סיפרו על חברויות שהתפרקו בעקבות המלחמה, על הדרה מקבוצות חברתיות ועל תחושה שעמיתים ללימודים מייחסים להם עמדות פוליטיות רק משום שהם יהודים.
אחד המשתתפים סיפר כי נמנע מלהדגיש את יהדותו בבקשות הקבלה ללימודי רפואה, מחשש שהדבר ישפיע לרעה על החלטת מי שיבחן את המסמכים. סטודנט אחר אמר כי הוא נזהר מאוד בחשיפת דתו משום שהציונים בלימודי הרפואה אינם תמיד נקבעים לפי מבחנים בלבד, וחלק מההערכות תלויות בשיקול דעתם של מרצים ומדריכים קליניים.
אולם עבור סטודנטים ישראלים, החששות עשויים להיות מורכבים עוד יותר.
אחד המשתתפים, בעל רקע ישראלי, סיפר כי התלבט אם לציין את שירותו בצה"ל בבקשות להתמחות בבתי חולים אמריקאיים. לדבריו, הוא חושש שמי שיקרא את הבקשה ויחזיק בעמדות אנטי-ישראליות עלול לפסול אותו, גם אם כישוריו מתאימים לתפקיד. סטודנט נוסף סיפר כי יועץ קריירה הזהיר אותו ששירותו בצבא הישראלי עלול להיחשב נושא שנוי במחלוקת, וכדאי שיחשוב היטב כיצד להציג אותו במסמכי המועמדות.
אלה חששות שעליהם דיווחו הסטודנטים, ולא הוכחה לכך שבתי חולים אכן דחו מועמדים בשל שירותם בצה"ל. ובכל זאת, עצם העובדה שסטודנטים מרגישים צורך לשקול אם להסתיר פרט מרכזי בקורות חייהם מעוררת שאלות על האווירה שבה הם מתמודדים על מקומות התמחות.
אחד הסטודנטים תיאר מקרה שבו הגיע לאירוע במסגרת לימודיו כשהוא עונד מגן דוד. לדבריו, אדם אחר הצביע עליו והאשים אותו בתמיכה ברצח עם. משתתפים נוספים סיפרו על חברויות שהתפרקו בעקבות המלחמה, על הדרה מקבוצות חברתיות ועל תחושה שעמיתים ללימודים מייחסים להם עמדות פוליטיות רק משום שהם יהודים.
חלק מהסטודנטים תיארו גם מצבים שבהם נתקלו בפרסומים אנטישמיים או עוינים ברשתות החברתיות מצד אנשים שאיתם נדרשו לאחר מכן לעבוד במחלקות רפואיות. אחרים טענו שהתלונות שהגישו להנהלות מוסדות הלימוד לא זכו לתגובה מספקת.
המחקר השני התמקד באנשי מקצוע שכבר עובדים במערכת הבריאות. החוקרים ראיינו 44 משתתפים מ-12 מדינות בארצות הברית, ובהם 43 יהודים ואיש מקצוע אחד שאינו יהודי ומזדהה כבעל ברית של הקהילה. המשתתפים הגיעו מתחומים שונים, בהם רפואה, סיעוד, בריאות הנפש, עבודה סוציאלית וניהול רפואי.
אחד המרואיינים סיפר שבמהלך התמחותו הומלץ לו שלא לחשוף בפני מטופלים את יהדותו, משום שהדבר עלול להשפיע על היחס כלפיו. ההמלצה הותירה בו רושם עמוק כל כך, שלדבריו עבר זמן רב לפני שהרגיש בנוח לספר אפילו לממונים עליו שהוא יהודי.
מרואיינת אחרת, מטפלת בתחום בריאות הנפש, סיפרה כי יצרה באתר המקצועי שלה עמוד המיועד למטופלים יהודים, אך נמנעה מלהציג אותו בגלוי. לדבריה, היא חוששת שלקוחות פוטנציאליים יימנעו מפנייה אליה אם ידעו שהיא יהודייה.
רופאים ומטפלים נוספים סיפרו כי הם נזהרים בשיחות על ישראל עם עמיתיהם, וכי לעיתים הם חוששים שהבעת דעה או אפילו התנגדות להתבטאות אנטישמית תפגע בשמם הטוב או בקידומם.
אחת העדויות הקשות מתארת מטופל שהשמיע אמירות נאציות כלפי איש מקצוע יהודי. מרואיינת אחרת סיפרה על מטופלת שהשתמשה בסטריאוטיפ על יהודים וכסף במהלך שיחה רפואית. לדבריה, לאחר שהסבירה שהאמירה פוגענית, המטופלת התנצלה.
במקרים אחרים לא הייתה מדובר בעוינות ישירה כלפי הרופא, אלא בדברים שנאמרו מאחורי גבם של מטופלים יהודים.
אחד מאנשי הצוות סיפר כי שמע עמיתים מתייחסים בזלזול למטופלים חרדים שהגיעו לחדר המיון, בין היתר משום שביקשו מזון כשר או התאמות הקשורות לאורח חייהם. משתתפים נוספים תיארו הערות פוגעניות על משפחות יהודיות, בקשות לחופשה בחגים יהודיים שהתקבלו בחוסר הבנה ותלונות על אנטישמיות שלטענתם לא טופלו כראוי.
אולם החוקרים מדגישים כי לצד העדויות השליליות הופיעו גם סיפורים אחרים. חלק מהמרואיינים סיפרו על עמיתים שאינם יהודים שהתעניינו בשלומם לאחר 7 באוקטובר, על מנהלים שאפשרו להם לציין חגים יהודיים ללא קושי ועל מטופלים מוסלמים שהביעו תמיכה ואמפתיה. במקומות שבהם פעלו קבוצות עובדים יהודיות, המשתתפים נטו לתאר תחושת שייכות וביטחון גבוהה יותר.
המחקר השלישי מתמקד בחוויה של המטופלים עצמם, והוא אולי הרגיש ביותר מבחינת הציבור הרחב. במסגרתו רואיינו 40 מטופלים יהודים מ-15 מדינות בארצות הברית.
לפי החוקרים, חלק מהמשתתפים סיפרו כי הם שוקלים אם לחשוף את זהותם היהודית בזמן קבלת טיפול. אחרים תיארו חשש שהקשר שלהם לישראל או בקשות הנוגעות למסורת היהודית ישפיעו על יחס הצוות הרפואי.
אחד המטופלים סיפר שאיש צוות רפואי שינה את יחסו אליו לאחר שגילה שהוא יהודי. אחרים תיארו תחושה שהם צריכים להסביר שוב ושוב את צורכיהם הדתיים, או לחשוש שפרטים אישיים שנמסרו במהלך הטיפול יגררו תגובות עוינות.
החשש הזה נוגע בלב מערכת היחסים שבין רופא למטופל. טיפול רפואי איכותי מבוסס על אמון ועל מסירת מידע אישי, לעיתים רגיש במיוחד. כאשר מטופל חושש לחשוף פרטים על זהותו, דתו או הרקע שלו, הדבר עלול להקשות על תחושת הביטחון שלו במערכת.
עם זאת, אין במחקרים ראיה לכך שמטופלים יהודים מקבלים באופן שיטתי טיפול רפואי נחות, או לכך שהחששות שתוארו משקפים את ההתנהלות של מרבית בתי החולים בארצות הברית.
חשוב במיוחד להבין את מגבלות המחקרים. מדובר במחקרים איכותניים, המבוססים על משתתפים שגויסו לראיונות ולקבוצות מיקוד. הם לא נבחרו באמצעות מדגם אקראי המייצג את כלל הסטודנטים, הרופאים והמטופלים היהודים בארצות הברית. לכן אי אפשר להסיק מהם איזה אחוז מהיהודים במערכת הבריאות חווה אנטישמיות, אם היקף התופעה נמצא בעלייה בכל המוסדות, או עד כמה התופעות שתוארו נפוצות בפועל.
מטרת המחקרים היא לזהות דפוסים, להבין חוויות אישיות ולהצביע על נושאים המחייבים בדיקה והתייחסות מצד מוסדות הרפואה.
אלא שהפרסום מגיע בתקופה שבה הנושא כבר מעסיק גם את הרשויות הפדרליות. בספטמבר האחרון פרסם משרד הבריאות ושירותי האנוש האמריקאי הבהרה למוסדות המקבלים מימון פדרלי, שלפיה אפליה על רקע מוצא יהודי או ישראלי עלולה להפר את חוקי זכויות האזרח. ההנחיות מתייחסות בין היתר לטיפול במטופלים, להכשרה רפואית ולסביבת העבודה.
הליגה נגד השמצה והאיגוד הרפואי היהודי האמריקאי דורשים כעת מבתי חולים וממוסדות לימוד לנקוט צעדים מעשיים: לכלול אנטישמיות במפורש במדיניות האוסרת אפליה, להכשיר עובדים ומנהלים לזהות התבטאויות אנטישמיות, להקים מנגנוני דיווח אמינים, לתמוך בקבוצות עובדים יהודיות ולהבטיח התאמות סבירות לצורכי דת.
בארגון מדגישים כי אין די בהצהרות כלליות על גיוון והכלה אם אנשי צוות יהודים אינם בטוחים שמישהו יקשיב להם כאשר הם מדווחים על פגיעה.
עבור ישראלים המתכננים ללמוד רפואה בארצות הברית, רופאים ישראלים העובדים בבתי חולים אמריקאיים ומשפחות יהודיות המקבלות טיפול, הממצאים מעלים סוגיה מטרידה במיוחד. מדובר במערכת מקצועית שבה ההחלטות אמורות להתקבל על בסיס ידע רפואי, יכולת מקצועית וצורכי המטופלים, ולא על בסיס זהות לאומית או דתית.
דווקא משום שמערכת הבריאות נשענת על אמון, סיפורים על סטודנטים החוששים לציין שירות בצה"ל, על רופאים המסתירים מגן דוד ועל מטופלים המתלבטים אם לומר שהם יהודים מקבלים משמעות החורגת מהשאלה אם נאמרה הערה פוגענית במקום העבודה.
החוקרים אינם טוענים שכל בתי החולים בארצות הברית נגועים באנטישמיות. הם גם אינם מציגים את עדויות המשתתפים כהוכחה לתופעה גורפת. אבל הם מבקשים שמנהלי מוסדות הרפואה לא יתייחסו אליהן כאל מקרים שאפשר להתעלם מהם.
ובסופו של דבר, השאלה שהמחקרים מציבים פשוטה: כיצד ייתכן שבמערכת שמטרתה לרפא בני אדם ללא הבדל דת ומוצא, ישנם אנשי רפואה ומטופלים המרגישים בטוחים יותר דווקא כאשר איש אינו יודע שהם יהודים?