מטוס הבואינג 787-9 דרימליינר של החברה נחת בנמל התעופה בן גוריון ביום שני בבוקר, 16 בנובמבר, לאחר 8 שעות ו-57 דקות בלבד באוויר. באל על אישרו כי מדובר בזמן הטיסה הקצר ביותר שרשמה החברה אי פעם בקו מניו יורק לישראל.
הנוסעים, שרובם בוודאי נערכו לטיסה של כעשר שעות, הגיעו לישראל 53 דקות לפני מועד הנחיתה המתוכנן. עבור מי שקבע פגישות, המתין למזוודות או תכנן את המשך הדרך הביתה, המשמעות הייתה כמעט שעה נוספת של בוקר בישראל.
על פי נתוני אתר מעקב הטיסות פלייטרדאר24, המטוס, שמספר הרישום שלו הוא 4X-EDB, המריא מנמל התעופה ג'ון פ. קנדי ביום ראשון בשעה 13:55 לפי שעון ניו יורק. הוא נחת בנתב"ג בשעה 05:52 בבוקר לפי שעון ישראל, לאחר שחצה את האוקיינוס האטלנטי ואת אירופה בזמן קצר במיוחד.
הנתון מרשים עוד יותר כשמשווים אותו למשך הטיסה הרגיל בקו. לפי נתוני המעקב, הזמן הממוצע של טיסה מספר 10 עומד על 9 שעות ו-41 דקות. המשמעות היא שהטיסה של יום שני הייתה קצרה ב-44 דקות מהממוצע, הישג משמעותי בטיסת נוסעים מסחרית ארוכת טווח.

הנתון מרשים עוד יותר כשמשווים אותו למשך הטיסה הרגיל בקו. לפי נתוני המעקב, הזמן הממוצע של טיסה מספר 10 עומד על 9 שעות ו-41 דקות. המשמעות היא שהטיסה של יום שני הייתה קצרה ב-44 דקות מהממוצע, הישג משמעותי בטיסת נוסעים מסחרית ארוכת טווח.
המרחק האווירי בין ניו יורק לנתב"ג עומד על כ-9,137 קילומטרים, כמעט 5,700 מייל. מדובר באחד מנתיבי התעופה החשובים והעמוסים של אל על, המשמש אנשי עסקים, תיירים, משפחות ואינספור ישראלים המתגוררים בארצות הברית ומבקרים בארץ.
אז כיצד הצליח מטוס נוסעים מסחרי לקצר כל כך את הדרך?
התשובה, מתברר, נמצאת בגובה של עשרות אלפי רגל מעל פני הקרקע. באל על הסבירו כי הטיסה נהנתה מרוחות גב חזקות במיוחד, שסייעו למטוס להתקדם במהירות גבוהה ביחס לקרקע. בחברה ציינו גם את יכולותיו המתקדמות של מטוס הדרימליינר, שנחשב לאחד ממטוסי הנוסעים היעילים ביותר בטיסות ארוכות.
בתעופה קיימת הבחנה חשובה בין המהירות שבה המטוס נע ביחס לאוויר שסביבו לבין המהירות שבה הוא מתקדם ביחס לפני הקרקע. מטוס יכול לשמור על מהירות אוויר רגילה לחלוטין, ובכל זאת להתקדם במהירות גבוהה בהרבה אם הוא נהנה מרוח חזקה שדוחפת אותו בכיוון הטיסה.
התופעה הזאת קשורה לזרמי הסילון, המכונים באנגלית ג'ט סטרים. אלה רצועות צרות יחסית של רוחות חזקות מאוד הנושבות בגובה רב, סמוך לגבהים שבהם טסים מטוסי נוסעים מסחריים. בחצי הכדור הצפוני הן נעות בדרך כלל ממערב למזרח, ולעיתים מתחזקות משמעותית במהלך חודשי הסתיו והחורף.
כאשר מטוס טס בכיוון התנועה של זרמי הסילון, הוא יכול ליהנות מתוספת ניכרת למהירותו ביחס לקרקע. במקרים מסוימים מגיעות הרוחות למהירות של מאות קילומטרים בשעה, וכאשר מסלול הטיסה מתאים, הן עשויות לקצר את זמן ההגעה בעשרות דקות ואף יותר.
לעומת זאת, כאשר מטוס טס בכיוון ההפוך, הוא עלול להתמודד עם רוחות פנים המאיטות את התקדמותו ביחס לקרקע. זו אחת הסיבות לכך שטיסות מישראל לניו יורק נמשכות בדרך כלל זמן רב יותר מטיסות מניו יורק לישראל, גם כאשר שני המטוסים טסים במהירות דומה ביחס לאוויר.
עבור חברות התעופה, ניצול נכון של הרוחות אינו רק עניין של נוחות לנוסעים. הוא עשוי להשפיע גם על צריכת הדלק, על עלויות ההפעלה ועל היכולת לעמוד בלוחות הזמנים. טייסים ומתכנני טיסה נעזרים בתחזיות מטאורולוגיות מפורטות כדי לבחור נתיבים וגבהים שיאפשרו לנצל רוחות מסייעות ולהימנע, ככל האפשר, מרוחות מעכבות.
אולם רוחות חזקות אינן מבטיחות בהכרח שיא. הנתיב שנבחר, תנאי מזג האוויר לאורך המסלול, הגבלות של בקרת התעבורה האווירית, משקל המטוס ושיקולי בטיחות משפיעים גם הם על משך הטיסה.
הדרימליינר שבו בוצעה הטיסה הוא בואינג 787-9, מטוס רחב גוף שנועד לטיסות ארוכות. הוא מצויד במערכות מתקדמות ובמנועים יעילים, ומשמש את אל על בקווים מרכזיים לארצות הברית וליעדים נוספים.
למרות זאת, אין פירוש הדבר שהמטוס שבר את מגבלות המהירות שלו או שטס במהירות חריגה ביחס לאוויר. ההישג נבע בעיקר מתנאי הרוח יוצאי הדופן, שאפשרו לו לכסות את המרחק בזמן קצר מהרגיל.
גם העובדה שהטיסה נחתה כמעט שעה לפני הזמן אינה מעידה בהכרח על שינוי קבוע במשך הטיסות בקו. זמני ההמראה והנחיתה המתוכננים נקבעים תוך התחשבות בתנאי הפעלה משתנים, ובכללם רוחות עונתיות, עומסים בשדות התעופה ומרווחי זמן שנועדו להתמודד עם עיכובים אפשריים.
במילים אחרות, הנוסעים בטיסה הבאה מניו יורק לתל אביב לא צריכים לצפות בהכרח לחזור על ההישג. תנאי הרוחות עשויים להשתנות במהירות, ומה שסייע למטוס אחד להגיע בזמן שיא לא בהכרח יחזור בטיסה אחרת.
ובכל זאת, עבור אל על מדובר ברגע יוצא דופן בקו שהיא מפעילה במשך עשרות שנים. הקשר האווירי בין ניו יורק לישראל הוא עורק תחבורה מרכזי בין שתי המדינות, ובמשך השנים עבר שינויים טכנולוגיים רבים: ממטוסים שנזקקו לעצירות תדלוק בדרך ועד למטוסים מודרניים המסוגלים לחצות את האוקיינוס בטיסה ישירה.
הטכנולוגיה השתפרה, המנועים נעשו חסכוניים יותר והמטוסים הפכו נוחים ושקטים יותר. אבל גם בעידן של מחשבי טיסה מתקדמים ומערכות ניווט משוכללות, הטבע עדיין מסוגל להעניק לחברות התעופה יתרון שלא ניתן להשיג באמצעות מנועים בלבד.
לנוסעים שעלו ביום ראשון אחר הצהריים למטוס בניו יורק, כל זה הסתכם בחוויה פשוטה ומשמחת: הם יצאו לדרך בידיעה שמצפות להם שעות ארוכות באוויר, והתעוררו לבוקר ישראלי מוקדם מהצפוי.
וכך, בעזרת שילוב מוצלח של מטוס מתקדם, תכנון מסלול ותנאי מזג אוויר נדירים, הפכה טיסה מסחרית שגרתית לשיא חדש בתולדות אל על. אחרי שנים שבהן נוסעים התרגלו לשמוע על איחורים, ביטולים ועיכובים, הפעם הגיעה הבשורה דווקא מכיוון אחר: המטוס לא רק יצא לדרך ונחת בשלום, אלא גם הקדים את לוח הזמנים בכמעט שעה.
מי יודע, אולי בעתיד עוד נראה טיסות נוספות מניו יורק לישראל שמסתיימות בפחות מתשע שעות. בינתיים, נוסעי טיסה 10 של 16 בנובמבר 2026 יכולים לספר שהיו על המטוס שקבע את השיא.