הנשיא היהודי הראשון? הניצחון בג'ורג'יה שהכניס את ג'ון אוסוף למרוץ של 2028

שבוע בלבד אחרי שהבטיח לעצמו כהונה נוספת בסנאט האמריקני, ג'ון אוסוף כבר מוצא את שמו מוזכר בהקשר שאפתני הרבה יותר: המרוץ לבית הלבן ב-2028. הסנאטור הדמוקרטי מג'ורג'יה, בן 39, הביס בבחירות האמצע את יריבו הרפובליקני מייק קולינס בפער של 18 נקודות אחוז, וכעת פרשנים פוליטיים בוחנים את האפשרות שיהפוך למועמד לנשיאות ארצות הברית. אם יגיע לבית הלבן, אוסוף יהיה הנשיא היהודי הראשון בתולדות המדינה.

הניצחון של אוסוף ב-3 בנובמבר היה חד-משמעי. הוא זכה בכ-59 אחוזים מהקולות לעומת 41 אחוזים לקולינס, במדינה שבה ניצח דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2024. פחות משעה לאחר סגירת הקלפיות כבר חזו כלי התקשורת את ניצחונו. עבור הסנאטור הצעיר, שנבחר לראשונה ב-2021 לאחר מערכת בחירות צמודה במיוחד, מדובר בשינוי משמעותי במעמדו הפוליטי.

העניין במועמדותו האפשרית קיבל ביטוי בולט כאשר פרשן הבחירות נייט סילבר הגדיר אותו בשבת האחרונה כבחירה הראשונה והמובהקת שלו למועמדות הדמוקרטית לנשיאות ב-2028. סילבר, שהתפרסם בזכות ניתוחי סקרים ומערכות בחירות, הצטרף בכך לדיון הולך ומתרחב על דור ההנהגה הבא של המפלגה הדמוקרטית.

אלא שלפחות בינתיים, אוסוף עצמו מסרב להצטרף לחגיגה. הוא הבהיר שאין לו כל עניין בהתמודדות לנשיאות. למרות זאת, היקף ניצחונו בג'ורג'יה, יכולתו למשוך תמיכה גם מחוץ לבסיס הדמוקרטי המסורתי וגילו הצעיר ממשיכים לעורר עניין בקרב פרשנים ופעילים פוליטיים.

כאשר הושבע אוסוף לראשונה לסנאט, הוא בחר להניח את ידו על התנ"ך ששימש את הרב רוטשילד. הבחירה הזאת ביטאה את החיבור שהוא מדגיש שוב ושוב בין זהותו היהודית, המאבק לזכויות האזרח וההיסטוריה המשותפת של הקהילות היהודית והשחורה בדרום ארצות הברית.

אוסוף בנה את קמפיין הבחירות שלו סביב שני נושאים מרכזיים: יוקר המחיה והמאבק בשחיתות. הוא התמקד בקשיים הכלכליים של משפחות אמריקניות ובביקורת על הממשל הרפובליקני, והצליח לזכות גם בתמיכתם של רפובליקנים שהתנגדו למועמד מפלגתם. אבל הסיפור האישי שלו מוסיף ממד יוצא דופן לדיון על עתידו הפוליטי.

אוסוף גדל במשפחה יהודית באטלנטה וחגג את בר המצווה שלו בבית הכנסת ההיסטורי The Temple, אחד המוסדות היהודיים הוותיקים בעיר. בשנת 1958 הונחה פצצה בבית הכנסת בידי אנשי עליונות לבנה, בעקבות פעילותו של הרב ג'ייקוב רוטשילד למען ביטול ההפרדה הגזעית ותמיכתו במרטין לותר קינג.

כאשר הושבע אוסוף לראשונה לסנאט, הוא בחר להניח את ידו על התנ"ך ששימש את הרב רוטשילד. הבחירה הזאת ביטאה את החיבור שהוא מדגיש שוב ושוב בין זהותו היהודית, המאבק לזכויות האזרח וההיסטוריה המשותפת של הקהילות היהודית והשחורה בדרום ארצות הברית.

אביו של אוסוף הוא צאצא למשפחת מהגרים יהודים אשכנזים, והוא גדל בקרבת קרובי משפחה ששרדו את השואה. גם רעייתו, הרופאה אלישה קריימר, יהודייה. השניים הכירו עוד בתקופת לימודיהם בתיכון.

אבל דווקא הזהות היהודית שהפכה לחלק משמעותי מדמותו הציבורית מציבה בפני אוסוף את אחת השאלות הפוליטיות המורכבות ביותר: היחס לישראל.

במהלך השנים האחרונות נע אוסוף לעמדה ביקורתית יותר כלפי המדיניות הצבאית של ישראל ברצועת עזה. הוא נמנה עם הסנאטורים הדמוקרטים שתמכו ביוזמות להגבלת מכירת סוגים מסוימים של נשק התקפי לישראל, ואף חזר על עמדתו בהצבעות ב-2025 וב-2026. מנגד, הוא ממשיך לתמוך בסיוע למערכות ההגנה הישראליות ובזכותה של ישראל להגן על עצמה.

אוסוף מגדיר את עצמו יהודי אמריקני פרו-ישראלי, אך טוען כי התמיכה בישראל אינה מחייבת הסכמה אוטומטית עם כל החלטה של ממשלתה. במהלך עימות בחירות באוקטובר הוא הסביר כי לפני העברת נשק למדינה בעלת ברית, על ארצות הברית לבחון אם פעולות ממשלתה תואמות את האינטרסים, החוקים והערכים האמריקניים.

העמדה הזאת עוררה התנגדות חריפה בקרב חלק מהארגונים היהודיים בג'ורג'יה. הפדרציה היהודית של אטלנטה, הליגה נגד השמצה וארגונים נוספים הביעו בעבר אכזבה מהצבעותיו. מייקל מוריס, המוציא לאור של העיתון היהודי המקומי Atlanta Jewish Times, אף האשים את הסנאטור במכתב פומבי בהפרת הבטחותיו לתומכיו בנושא ישראל.

מנגד, יותר ממאה מנהיגים יהודים באטלנטה, בהם רבנים ואנשי ארגונים ליברליים, הביעו תמיכה בעמדתו. לדבריהם, היחסים בין ישראל לארצות הברית צריכים להתבסס על אינטרסים משותפים, ערכים וחוק, ולא על תמיכה בלתי מותנית בכל ממשלה ישראלית.

הקרע הזה עשוי להפוך לסוגיה משמעותית אם אוסוף יחליט להתמודד לנשיאות. במפלגה הדמוקרטית מתנהל בשנים האחרונות ויכוח חריף בין תומכי הברית המסורתית עם ישראל לבין גורמים הדורשים הגבלות משמעותיות על הסיוע הצבאי, ולעיתים אף את הפסקתו.

אלא שהמחלוקת אינה מוגבלת עוד לדמוקרטים. לאחר תבוסת הרפובליקנים בבחירות האמצע, סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס קשר בין ההפסד לבין המלחמה באיראן והיחסים עם ישראל. טראמפ עצמו הודיע כי ארצות הברית תפסיק את הסיוע הצבאי לישראל עד סוף 2026, והסוגיה הפכה למוקד ויכוח בשתי המפלגות.

במקביל, גם בישראל נפתח פרק פוליטי חדש בעקבות הבחירות ב-27 באוקטובר. נשיא המדינה הטיל על גדי איזנקוט את המנדט להרכבת הממשלה, לאחר שהצליח לגייס תמיכה מספקת לנסות ולהקים קואליציה חדשה.

השינוי האפשרי בירושלים מעורר תקווה בקרב גורמים פרו-ישראליים במפלגה הדמוקרטית. קתי מנינג, חברת קונגרס לשעבר העומדת בראש הארגון Democratic Majority for Israel, אמרה כי ממשלה בראשות איזנקוט עשויה ליצור הזדמנות לשיקום היחסים בין ישראל לדמוקרטים בארצות הברית. הדברים נאמרו על ידי מנינג, ולא על ידי אוסוף עצמו.

בינתיים, השאלה אם ג'ון אוסוף ינסה להגיע לבית הלבן נותרת פתוחה. הוא טרם הכריז על מועמדות, ואף הכחיש שיש לו כוונה להתמודד. שנתיים לפני הבחירות לנשיאות, גם זהות המתמודדים הדמוקרטים עדיין רחוקה מלהיות ברורה.

אולם ניצחונו בג'ורג'יה כבר הציב אותו במרכז דיון שלא היה קיים באותה עוצמה לפני הבחירות. הסנאטור היהודי מאטלנטה, שהחל את דרכו הפוליטית כמתמחה אצל מנהיג זכויות האזרח ג'ון לואיס, מוצא את עצמו כעת מול אפשרות היסטורית: להתמודד על תפקיד שאף יהודי אמריקני לא מילא מעולם.

השאלה אינה רק אם אוסוף ירצה להתמודד, אלא גם כיצד ייראו בשנת 2028 המפלגה הדמוקרטית, הקהילה היהודית האמריקנית והיחסים בין וושינגטון לירושלים. שלוש הזירות האלה עשויות להשפיע על כל מרוץ עתידי שלו לנשיאות.