ההודעה נוגעת לכמה מהתרופות המבוקשות ביותר בשוק האמריקני, בהן אוזמפיק, וויגובי, מונג'רו וזפבאונד. התרופות, שהפכו בשנים האחרונות לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של תעשיית התרופות, משמשות לטיפול בסוכרת מסוג 2, בהשמנת יתר ובמצבים רפואיים נוספים. חלקן זכו לפופולריות עצומה גם בקרב אנשים המבקשים להפחית ממשקלם.
אבל כעת הרשויות האמריקניות מזהירות מפני תופעת לוואי אפשרית שאינה קשורה למשקל או לרמות הסוכר בדם, אלא דווקא לעיניים.

מינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, הודיע ביום שני, 9 בנובמבר, על החלטה לחייב את יצרניות התרופות ממשפחת GLP-1 להוסיף לעלוני התרופות אזהרה מפני סיכון מוגבר אפשרי לפגיעה נדירה בעצב הראייה, שעלולה במקרים מסוימים להסתיים באובדן ראייה קבוע.
המצב הרפואי שבמרכז האזהרה נקרא נוירופתיה איסכמית קדמית של עצב הראייה שאינה נובעת מדלקת עורקים, או בקיצור NAION. מדובר בפגיעה הנגרמת כאשר זרימת הדם לחלק הקדמי של עצב הראייה פוחתת. עצב זה אחראי להעברת המידע החזותי מהעין אל המוח, ופגיעה בו עלולה לגרום לירידה פתאומית בראייה, בדרך כלל בעין אחת.
אחד המאפיינים המדאיגים של התופעה הוא שהיא אינה מלווה בהכרח בכאב. אדם עשוי להתעורר בבוקר ולגלות לפתע שהראייה באחת מעיניו הידרדרה, שחלק משדה הראייה שלו נעלם או שכתם כהה הופיע מול עיניו. במקרים מסוימים הפגיעה נשארת לצמיתות.
לא מדובר בתופעה חדשה. רופאי עיניים מכירים אותה כבר שנים, והיא נקשרת לגורמי סיכון כמו סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, דום נשימה בשינה ומחלות כליה. אולם בשנתיים האחרונות החלו להצטבר עדויות לכך שהשימוש בתרופות מסוימות ממשפחת GLP-1 עשוי להיות קשור לעלייה בשכיחותה.
החששות התעוררו בעקבות מחקר שפורסם ביולי 2024 ובחן את הקשר בין שימוש בסמגלוטייד, החומר הפעיל באוזמפיק ובוויגובי, לבין הופעת הפגיעה בעצב הראייה. בעקבות הפרסום פתח ה-FDA בבדיקה נרחבת שכללה נתוני ניסויים קליניים, מחקרים תצפיתיים ודיווחים על תופעות לוואי שהתקבלו לאחר תחילת השיווק של התרופות.
הממצאים שפורסמו השבוע מספקים לראשונה תמונה רחבה של היקף הסיכון האפשרי.
חוקרי הרשות ניתחו נתונים מ-126 ניסויים קליניים מבוקרים, שבהם השתתפו יותר מ-134 אלף בני אדם. מתוכם, כ-78 אלף קיבלו תרופות ממשפחת GLP-1, ואילו כ-56 אלף השתייכו לקבוצות השוואה שקיבלו תרופת דמה או טיפול אחר להורדת הסוכר בדם.
במהלך הניסויים זוהו 15 מקרים שהוגדרו כסבירים של פגיעה מסוג NAION. עשרה מהם התרחשו בקרב מטופלים שקיבלו תרופות ממשפחת GLP-1 וחמישה בקבוצות ההשוואה.
בחישוב המתחשב במשך המעקב, שיעור המקרים בקבוצת המטופלים בתרופות עמד על 6.4 מקרים לכל 100 אלף שנות-מטופל, לעומת 3.8 מקרים בקבוצת ההשוואה.
המשמעות היא שבנתונים אלה נמצא שיעור גבוה בכ-68% בקרב משתמשי התרופות. אולם חשוב להבחין בין העלייה היחסית לבין הסיכון המוחלט: גם בקבוצת המטופלים, מדובר באירוע נדיר מאוד.
בבדיקה נוספת שערך ה-FDA באמצעות נתוני שימוש בתרופות בעולם האמיתי, התוצאות היו מורכבות יותר. בהשוואה לקבוצה אחת של תרופות לסוכרת לא נמצאה עלייה מובהקת מבחינה סטטיסטית בסיכון, ואילו בהשוואה לקבוצה אחרת נמצאה עלייה מובהקת. הממצאים הללו מחזקים את הצורך במחקר נוסף, ואינם מוכיחים כשלעצמם שהתרופות הן הגורם הישיר לפגיעה.
למעשה, גם החוקרים עדיין אינם יודעים להסביר כיצד התרופות עלולות להשפיע על זרימת הדם לעצב הראייה. בדיקת מחקרים בבעלי חיים לא העלתה מנגנון ביולוגי ברור שיכול להסביר את הקשר האפשרי.
למרות חוסר הוודאות, הרשות החליטה שהעדויות מצדיקות שינוי באזהרות הבטיחות.
ההחלטה רחבה במיוחד: היא אינה מוגבלת לאוזמפיק ולוויגובי, אלא חלה על כלל התרופות המאושרות המשתייכות למשפחה הזאת, לרבות התרופות של חברת אלי לילי, מונג'רו וזפבאונד, המשלבות פעילות על קולטני GLP-1 וקולטני הורמון נוסף.
יצרניות התרופות מצדן מדגישות שהקשר הסיבתי לא הוכח באופן מוחלט.
חברת נובו נורדיסק, יצרנית אוזמפיק וויגובי, מסרה לרשת איי-בי-סי כי המחקרים הקיימים אינם מבססים קשר ישיר של סיבה ותוצאה בין השימוש בתרופות לבין הפגיעה בעצב הראייה. החברה הביעה ביטחון במאזן התועלת והסיכון של מוצריה והדגישה כי היא ממשיכה לעקוב אחר נתוני הבטיחות.
גם חברת אלי לילי הודיעה כי היא בוחנת את ההנחיות החדשות ותפעל בהתאם לדרישות הרשות.
עבור המטופלים בלוס אנג'לס וברחבי דרום קליפורניה, השאלה החשובה ביותר היא מה לעשות עכשיו.
התשובה של המומחים אינה להפסיק מיד את הזריקות. תרופות ממשפחת GLP-1 מספקות תועלות רפואיות משמעותיות לאנשים המתמודדים עם השמנת יתר וסוכרת, וחלקן הוכחו כמפחיתות סיכון לאירועים לבביים, לסיבוכים כלייתיים ולבעיות בריאות נוספות באוכלוסיות המתאימות.
הפסקת הטיפול ללא התייעצות רפואית עלולה לגרום לעלייה מחודשת ברמות הסוכר ולפגוע באיזון של מחלות כרוניות. לכן, מי שאינו חווה תסמינים חריגים אינו נדרש להפסיק את התרופה רק בגלל פרסום האזהרה.
עם זאת, ה-FDA מדגיש כי כל שינוי פתאומי בראייה מחייב התייחסות מיידית.
בין הסימנים שמחייבים פנייה דחופה לבדיקה רפואית נמצאים אובדן ראייה פתאומי בעין אחת, טשטוש חריג, הופעת כתמים עיוורים בשדה הראייה, תחושה של ראיית מנהרה, שינוי באופן שבו צבעים נראים או ירידה פתאומית בחדות הראייה.
במקרה של אובדן ראייה פתאומי אין להמתין לתור שגרתי לרופא עיניים. יש לפנות להערכה רפואית דחופה, משום שהתסמין עלול להעיד גם על מצבי חירום אחרים.
אם מאובחנת פגיעה מסוג NAION, הרופא המטפל נדרש לשקול את המשך השימוש בתרופה בהתאם למצבו של המטופל, לתועלת הרפואית שהוא מפיק ממנה ולסיכון להמשך פגיעה.
עבור תעשיית התרופות מדובר באתגר נוסף בתקופה שבה תרופות ההרזיה הפכו למנוע צמיחה עצום. ההצלחה המסחרית שלהן נשענת לא רק על יכולתן להפחית במשקל, אלא גם על ההוכחות המדעיות לתועלות בריאותיות נוספות.
האזהרה החדשה אינה משנה את אישורי השיווק של התרופות ואינה קובעת כי הסיכונים עולים על התועלת. היא נועדה להבטיח שרופאים ומטופלים יקבלו מידע ברור יותר על תופעת לוואי אפשרית, גם כאשר הסיכוי להתרחשותה נמוך.
המסר המרכזי העולה מהודעת ה-FDA פשוט: עבור רוב המטופלים, תרופות ההרזיה והסוכרת ממשפחת GLP-1 עשויות להמשיך להציע יתרונות רפואיים משמעותיים. אבל מעתה, לצד המעקב אחר המשקל, רמות הסוכר ותופעות הלוואי המוכרות, יש לשים לב גם לשינויים פתאומיים בראייה.
כי במקרה הנדיר שבו מתרחשת פגיעה בעצב הראייה, העובדה שאין כאב אינה אומרת שאין סכנה.