חבר קונגרס יהודי נגד הליגה נגד השמצה: אתם מלבים פחד במקום להגן על יהודים 

שיקגו - דניאל ביס עוד לא הספיק לחגוג את ניצחונו בבחירות לקונגרס האמריקאי, וכבר מצא את עצמו בעימות פומבי חריף עם אחד הארגונים היהודיים הוותיקים והמשפיעים בארצות הברית. דווקא הליגה נגד השמצה, הארגון שהוקם לפני יותר ממאה שנה כדי להילחם באנטישמיות ולהגן על יהודים, בחר לפרסם הודעה המותחת ביקורת על הנבחר היהודי החדש, נכדם של ניצולי שואה, זמן קצר לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות.

ביס, ראש עיריית אוונסטון שבפרברי שיקגו, ניצח ביום שלישי, 3 בנובמבר, במרוץ לייצוג המחוז התשיעי של אילינוי בבית הנבחרים. הוא גרף כ-75% מהקולות במחוז שבו כ-11% מבעלי זכות הבחירה הם יהודים. אלא שבמקום ברכת הצלחה, הסניף האזורי של הליגה נגד השמצה במערב התיכון פרסם הודעה שבה הביע חששות חמורים מהאופן שבו התמודד ביס בעבר עם אנטישמיות.

התשובה של ביס לא איחרה להגיע. בהצהרה שמסר ביום רביעי, 4 בנובמבר, הוא האשים את הארגון בכך שסטה מדרכו המקורית והפך לגוף המפיץ פחד והפחדה במקום להיאבק בשנאה.

"עצוב לי לראות כיצד הליגה נגד השמצה, שהייתה בעבר אחד מארגוני זכויות האזרח המובילים, הידרדרה לגוף שסוחר בפחד, בהפחדה ובקיצוניות", אמר ביס. לדבריו, "רטוריקה מהסוג הזה אינה עושה דבר כדי לשמור על ביטחונם של יהודים. למעשה, היא פוגעת בדיוק במטרה הזאת".

ההתבטאות החריפה אינה עוד מחלוקת פוליטית רגילה. היא משקפת קרע הולך ומתרחב בתוך הקהילה היהודית בארצות הברית, בין ארגונים המדגישים את המאבק באנטישמיות הקשורה לעוינות כלפי ישראל, לבין יהודים פרוגרסיביים הטוענים כי ביקורת פוליטית על ממשלת ישראל אינה צריכה להיחשב אוטומטית לביטוי של שנאת יהודים.

"עצוב לי לראות כיצד הליגה נגד השמצה, שהייתה בעבר אחד מארגוני זכויות האזרח המובילים, הידרדרה לגוף שסוחר בפחד, בהפחדה ובקיצוניות", אמר ביס. לדבריו, "רטוריקה מהסוג הזה אינה עושה דבר כדי לשמור על ביטחונם של יהודים. למעשה, היא פוגעת בדיוק במטרה הזאת"."עצוב לי לראות כיצד הליגה נגד השמצה, שהייתה בעבר אחד מארגוני זכויות האזרח המובילים, הידרדרה לגוף שסוחר בפחד, בהפחדה ובקיצוניות", אמר ביס. לדבריו, "רטוריקה מהסוג הזה אינה עושה דבר כדי לשמור על ביטחונם של יהודים. למעשה, היא פוגעת בדיוק במטרה הזאת".

במרכז העימות הנוכחי עומד אירוע שהתרחש באפריל 2024 באוניברסיטת נורת'ווסטרן, הנמצאת בתחומי העיר אוונסטון. באותה תקופה, במהלך גל המחאות נגד המלחמה בעזה, הקימו סטודנטים מאהל מחאה בקמפוס. האוניברסיטה ביקשה סיוע משטרתי בעקבות דיווחים על התנהגות אנטישמית במאהל, אך ביס, שכיהן אז כראש העיר, לא שלח את משטרת אוונסטון לפנות את המפגינים.

הליגה נגד השמצה טוענת כי ההחלטה הזאת העלתה שאלות קשות באשר למידת המחויבות של ביס להבטחת ביטחונם, כבודם וזכויותיהם של סטודנטים יהודים בקמפוס.

ביס מציג את הדברים אחרת לחלוטין. לדבריו, החלטתו שלא להפעיל כוח משטרתי התקבלה בהתאם להמלצות גורמי המשטרה עצמם, שסברו כי פינוי אלים של המאהל אינו הצעד הנכון. הוא גם טען בעבר כי שימוש בכוח לפיזור ההפגנה היה עלול לפגוע בזכות החוקתית לחופש הביטוי והמחאה.

מבחינתו, השאלה לא הייתה אם מותר להיאבק באנטישמיות, אלא אם עצם קיומה של מחאה פרו-פלסטינית מצדיק הפעלת כוח משטרתי. מנגד, מבקריו טוענים כי כאשר קיימים דיווחים על עוינות כלפי סטודנטים יהודים, לרשויות יש אחריות להבטיח את ביטחונם ואת יכולתם להשתתף בחיי הקמפוס ללא חשש.

אבל המחלוקת על המאהל הייתה רק אחת הסיבות לביקורת. הליגה נגד השמצה הזכירה גם את התנגדותו של ביס לחוק במדינת אילינוי האוסר על השקעת כספי פנסיה ציבוריים בחברות המשתתפות בחרם על ישראל. ביס הבהיר בעבר כי הוא עצמו מתנגד לתנועת החרם, אך אינו סבור שהממשלה צריכה למנוע מאזרחים להשתמש בהחלטות כלכליות כדי להביע עמדות פוליטיות.

הארגון מתח ביקורת גם על האופן שבו ניהל ביס את מאבקו נגד איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית החזקה בוושינגטון. במהלך הבחירות המקדימות השקיעה השדולה מיליוני דולרים בתמיכה במועמדת אחרת, הסנאטורית המדינתית לורה פיין, וביס הפך את התנגדותו להשפעתה של איפא"ק לנושא מרכזי בקמפיין שלו.

ראשי הליגה נגד השמצה טוענים כי ביקורת על ישראל ועל ארגונים פרו-ישראליים היא לגיטימית, אך על נבחרי ציבור להיזהר משימוש בביטויים שעלולים לגלוש להכללות אנטישמיות או להאשמות קולקטיביות נגד יהודים.

רבקה ויינינגר, המנהלת האזורית הבכירה של הליגה נגד השמצה, אמרה כי הארגון מצפה מביס לזהות מקרים שבהם ביקורת על ישראל או על איפא"ק הופכת לשימוש בסטריאוטיפים אנטישמיים, ולהתייחס בכבוד גם ליהודים המחזיקים בעמדות שונות משלו.

אלא שהביקורת על ביס עוררה במהירות תגובת נגד מצד ארגונים יהודיים אחרים. ארגון ג'יי סטריט, השדולה הציונית הליברלית שתמכה במועמדותו, תקף את הליגה נגד השמצה על שבחרה לפתוח את מערכת היחסים עם חבר קונגרס יהודי חדש בהבעת חשדנות במקום בברכה.

בהודעה שפרסם הארגון נכתב כי דווקא בליל הבחירות, כאשר נכדם של ניצולי שואה נבחר לקונגרס, ההחלטה לפתוח בביקורת במקום לברך אותו היא, במונחים יהודיים, "שאנדה" - בושה.

גם ארגון נקסוס, העוסק בזיהוי ובמאבק באנטישמיות, הצטרף לביקורת. אנשי הארגון טענו כי יצירת יחסי עימות עם נבחרי ציבור פרוגרסיביים, לעיתים תוך הצגה מעוותת של עמדותיהם, עלולה לפגוע במאמץ המשותף להגן על יהודים.

בעקבות הביקורת פרסם הסניף האזורי של הליגה נגד השמצה הודעה נוספת, מתונה יותר, שבה הביע נכונות לעבוד עם נבחרי הציבור באזור כדי להגן על הקהילה היהודית. ההודעה כללה ברכות לפוליטיקאים שניצחו בבחירות, בהם מושל אילינוי היהודי ג'יי בי פריצקר, אך שמו של ביס לא הופיע בה.

פרט נוסף הופך את העימות למורכב במיוחד: ביס אינו פוליטיקאי המנותק מישראל. אמו ישראלית, הוא דובר עברית, ובילדותו נהג לבלות את חופשות הקיץ בישראל. בעבר אף החזיק באזרחות ישראלית, והוא מגדיר את עצמו כציוני פרוגרסיבי.

למרות ביקורתו החריפה על מדיניות ישראל, הוא נמנע במהלך מערכת הבחירות מלהגדיר את פעולותיה בעזה כרצח עם, גם כאשר יריבתו הפרו-פלסטינית, קאט אבו-ע'זאלה, לחצה עליו להשתמש במונח הזה.

ביס יחליף בבית הנבחרים את ג'אן שקובסקי, חברת קונגרס יהודייה ותיקה שכיהנה במשך קרוב לשלושה עשורים ונחשבה גם היא למבקרת של איפא"ק. במובן הזה, בחירתו אינה בהכרח מהפכה פוליטית במחוז, אלא המשך של מסורת פרוגרסיבית יהודית שהתפתחה באזור שיקגו.

עם זאת, העימות הנוכחי אינו מוגבל לאילינוי. גם בפילדלפיה פרסם סניף מקומי של הליגה נגד השמצה ביקורת על כריס ראב, מועמד פרוגרסיבי שנבחר לקונגרס. במקביל, הבחירות האחרונות שלחו לוושינגטון כמה נציגים יהודים המזוהים עם האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית.

במטה הארצי של הליגה נגד השמצה פרסמו הודעה כללית בעקבות תוצאות הבחירות, ללא התייחסות ישירה לביס. הארגון הזהיר מפני הצגת יהודים כבלתי נאמנים, מסוכנים או אחראים לבעיותיה של החברה האמריקאית, וכן מפני דמוניזציה של ישראל. במקביל הדגיש כי הוא נכון לעבוד עם מנהיגים משתי המפלגות.

ביס, לעומת זאת, טוען כי ביטחונם של יהודים קשור באופן בלתי נפרד לביטחונן של כל הקבוצות המוחלשות בחברה. לדבריו, מדיניותו של הנשיא דונלד טראמפ הפכה את היהודים לפחות בטוחים בארצות הברית ומחוצה לה.

מאחורי חילופי הדברים מסתתרת שאלה גדולה בהרבה מהיחסים בין חבר קונגרס חדש לארגון ותיק: מי רשאי לקבוע היכן עובר הגבול בין ביקורת על ישראל לבין אנטישמיות, ומהי הדרך הנכונה להגן על יהודים בתקופה שבה השנאה נגדם מעסיקה קהילות רבות ברחבי ארצות הברית?

עבור הליגה נגד השמצה, התעלמות מהתבטאויות ומפעולות שעלולות לפגוע ביהודים היא סכנה ממשית. עבור ביס ותומכיו, שימוש רחב מדי בהאשמות באנטישמיות עלול דווקא להחליש את המאבק בשנאה, משום שהוא הופך אותו לכלי במחלוקות פוליטיות.

העימות הזה צפוי ללוות את ביס גם לאחר כניסתו לקונגרס. הוא גם ממחיש כיצד המאבק על זהותה הפוליטית של יהדות אמריקה אינו מתנהל עוד רק בין יהודים לרפובליקנים או בין יהודים לדמוקרטים, אלא יותר ויותר בתוך הקהילה עצמה.

וכך, דווקא נכדם של ניצולי שואה, שנבחר לייצג מחוז בעל אוכלוסייה יהודית משמעותית, פותח את דרכו בוושינגטון במאבק פומבי עם הארגון שאמור להגן על הקהילה שלו. השאלה שנותרה פתוחה היא אם שני הצדדים יצליחו למצוא מכנה משותף במאבק באנטישמיות, או שהעימות ביניהם יהפוך לסמל נוסף של הפיצול המעמיק בקרב יהודי ארצות הברית.