לוס אנג'לס: משפחות בוואלי אימצו כלבים כדי להציל חיים - עכשיו מתברר שאולי נפלו להונאה וחלק מהכלבים מתו

משפחות רבות בלוס אנג'לס האמינו שהן עושות מעשה טוב כאשר הגיעו לארגון הצלת הכלבים המפורסם בסטודיו סיטי ואימצו גור חמוד הזקוק לבית. הן שילמו מאות ולעיתים יותר מאלף דולר, לקחו את הכלב הביתה והרגישו שהצילו חיים. אלא שכעת טוענת עיריית לוס אנג'לס כי מאחורי סיפור ההצלה המרגש הסתתרה לכאורה פעילות מסחרית רחבת היקף, שבה גורים נרכשו ממגדלים מקצועיים ונמכרו למשפחות תחת הכותרת המטעה של אימוץ בעלי חיים שניצלו.

במרכז הפרשה עומד ארגון וואגמור פטס, הפועל בסטודיו סיטי שבעמק סן פרננדו, ובעלתו ומנהלתו מליסה בסלאר. הארגון זכה במשך השנים לחשיפה תקשורתית עצומה ולתמיכתם של כוכבים מהשורה הראשונה בהוליווד, אך כעת הוא ניצב בפני תביעה אזרחית חריפה שהגישה התובעת העירונית של לוס אנג'לס, היידי פלדשטיין סוטו.

התביעה, שעל הגשתה הודיעה העירייה ביום שלישי, 27 באוקטובר, מתארת מה שהרשויות מכנות "הלבנת גורים". מדובר בשיטה שבה כלבים שנולדו במתקני גידול מסחריים, לרבות מתקנים הידועים בתנאים ירודים ובייצור המוני של גורים, מוצגים לציבור כבעלי חיים שננטשו או חולצו ממצוקה.

לטענת העירייה, וואגמור והגופים הקשורים אליה השתמשו במעמד של ארגון הצלה, לרבות פעילות באמצעות גוף שהוצג כארגון ללא כוונת רווח, כדי לעקוף חוקים המגבילים מכירת כלבים בחנויות ובאמצעות מתווכים. בדרך הזאת, כך נטען, הצליחו הנתבעים למכור מאות ואולי אלפי כלבים תוך הצגת העסקאות כאימוץ.

המספרים המופיעים בתביעה מעוררים שאלות קשות. לפי הרשויות, חלק מהמשפחות שילמו עד 1,500 דולר עבור גור שהוצג כזקוק להצלה. הכסף הוגדר כדמי אימוץ, אך לטענת העירייה שימש למעשה חלק מעסקה מסחרית לרכישת כלבים ולמכירתם מחדש.

אולם הטענה החמורה ביותר אינה קשורה לכסף, אלא לגורלם של בעלי החיים. לפי מסמכי התביעה, כמה מהכלבים שנמסרו למשפחות סבלו מבעיות רפואיות קשות, וחלקם מתו ימים או שבועות בלבד לאחר האימוץ. העירייה טוענת כי מספר רב של כלבים שנמכרו באמצעות הנתבעים מתו לאחר שנמסרו לבתיהם החדשים.

הטענה החמורה ביותר אינה קשורה לכסף, אלא לגורלם של בעלי החיים. לפי מסמכי התביעה, כמה מהכלבים שנמסרו למשפחות סבלו מבעיות רפואיות קשות, וחלקם מתו ימים או שבועות בלבד לאחר האימוץ. העירייה טוענת כי מספר רב של כלבים שנמכרו באמצעות הנתבעים מתו לאחר שנמסרו לבתיהם החדשים. בתמונה: מליסה בסלאר, שזכתה לחשיפה תקשורתית עצומה ולתמיכתם של כוכבים מהשורה הראשונה בהוליווד

עבור משפחה שמגיעה לאמץ גור, מדובר בתרחיש קשה במיוחד. במקום תחילתה של מערכת יחסים ארוכה עם בעל חיים חדש, היא עלולה להיתקל בהוצאות וטרינריות כבדות, באשפוזים ובאובדן רגשי. בתביעה הנוכחית לא נקבע עדיין מה גרם למותו של כל כלב, ולא הוכח שכל המקרים נבעו מאותה סיבה.

הסיפור מקבל ממד חריג נוסף בשל הקשרים של הארגון לעולם הבידור. בשנת 2019 זכה וואגמור לפרסום ארצי לאחר שאלן דג'נרס סיפרה בתוכנית הטלוויזיה שלה כי אימצה יחד עם אשתה גור פודל חום מהארגון. דג'נרס שיבחה את המקום והמליצה עליו לצופיה, והחשיפה הפכה אותו לשם מוכר בקרב חובבי בעלי חיים.

בהמשך אימצו כלבים באמצעות הארגון גם ידוענים ובהם ג'ניפר אניסטון ודוויין ג'ונסון, המוכר בכינויו דה רוק. שמותיהם של הידוענים סייעו להעניק לארגון תדמית חיובית במיוחד, והמשפחות שהגיעו אליו יכלו להתרשם כי מדובר במקום בעל מוניטין יוצא דופן.

חשוב להבהיר כי אין בתביעה טענה למעורבות כלשהי של הידוענים במעשים המיוחסים לארגון. הם מוזכרים בהקשר של הפרסום והתמיכה הציבורית שקיבל, ולא כמי שידעו על פעילות בלתי חוקית.

לפי הלוס אנג'לס טיימס, הסימנים הראשונים לפרשה נחשפו כבר בשנת 2024, כאשר משפחות שאימצו כלבים מהארגון הגישו תביעות וטענו כי הוטעו באשר למקור בעלי החיים. בחקירה העיתונאית נחשפו גם מסמכים וטרינריים ממדינת מיזורי שהציגו את וואגמור כיעד הסופי של עשרות כלבים שנרכשו במכירה פומבית של בעלי חיים.

אותה מכירה התקיימה במתחם בדרום-מערב מיזורי, שבו מגדלים מציגים כלבים בפני רוכשים היושבים מול זירת המכירה. עבור מי שמדמיין ארגון הצלה המחפש כלבים נטושים ברחובות או במכלאות עירוניות, מדובר בתמונה שונה לחלוטין.

התביעה החדשה מבקשת מבית המשפט לקבוע כי הפעילות המתוארת הפרה את חוקי ההגנה על הצרכן ואת תקנות רווחת בעלי החיים של קליפורניה ושל לוס אנג'לס. בין הנתבעים נמצאים מלבד וואגמור ובסלאר גם חברת ויילדרס הוליסטיק פט סנטר וחברת דוהו האוס, שהעירייה טוענת כי היו חלק מהמערך העסקי.

הרשויות מבקשות צו קבוע שימנע מהנתבעים להמשיך בפעילות שלטענתן אינה חוקית, השבת כספים לצרכנים שנפגעו וקנסות אזרחיים. לפי הדיווחים, היקף הקנסות המבוקש עשוי לעלות על שבעה מיליון דולר.

התובעת העירונית פלדשטיין סוטו הבהירה כי העירייה אינה מתכוונת להשלים עם ניצול רצונם הטוב של תושבים המבקשים להציל בעלי חיים. לדבריה, משפחות הפותחות את ביתן לכלבים שניצלו ראויות לדעת את האמת על מקורם. היא האשימה את הנתבעים בניצול לכאורה של חמלת הציבור למטרות רווח, תוך סיכון רווחתם של בעלי החיים.

מנגד, מליסה בסלאר דוחה בתוקף את הטענות. לדבריה, מדובר בהאשמות ממוחזרות שכבר הועלו במסגרת הליך משפטי קודם, אשר הסתיים בדחיית התביעה. היא טוענת כי ההליך החדש אינו אלא ניסיון לפגוע בה ובפעילותה.

בסלאר סיפרה ללוס אנג'לס טיימס כי מעולם לא אישרה לאדם לרכוש עבורה כלבים במכירה פומבית. לדבריה, כאשר ארגון הצלה אחר הציע לה לקלוט כלבים שנזקקו לבית, היא לא תמיד ביררה את נסיבות הגעתם אליו.

לדבריה, כל הכלבים שהיא מקבלת זקוקים לעזרה, ולכן מבחינתה מדובר בפעולת הצלה. היא הביעה תסכול מהדרך שבה מציגות אותה הרשויות וטענה שבמקום להילחם במצוקת בעלי החיים הנטושים, העירייה מבזבזת משאבים על ניסיון להציג אותה כאדם הפוגע בכלבים.

בתגובתה לדיווח של רשת סי-בי-אס בלוס אנג'לס הדגישה בסלאר כי בהליך קודם נפסל משרד עורכי דין שייצג תובעים נגדה, לאחר שבית המשפט קבע שנעשה שימוש בלתי תקין במידע מחשבונותיה הפרטיים. היא טוענת שההליך ההוא הסתיים ללא קביעה שהיא ביצעה את המעשים המיוחסים לה, וכי גם הפעם תוכיח את חפותה.

הפרשה חושפת בעיה רחבה יותר בענף אימוץ בעלי החיים בקליפורניה. המדינה אוסרת מאז 2019 על חנויות חיות מחמד למכור כלבים, חתולים וארנבים שמקורם במגדלים מסחריים, במטרה לעודד אימוץ ממכלאות ומארגוני הצלה. אלא שהרשויות חוששות כי חלק מהגורמים המסחריים מצאו דרך לעקוף את האיסור באמצעות הצגת כלבים כמי שנמסרו מארגוני הצלה.

האגודה האמריקאית למניעת התאכזרות לבעלי חיים מזהירה כבר שנים מפני תופעת הלבנת הגורים. לפי הארגון, כאשר צרכנים משלמים סכומים גבוהים עבור כלבים שמוצגים כבעלי חיים שניצלו, הם עשויים בלי ידיעתם לתמוך דווקא בתעשיית הגידול המסחרית שממנה ביקשו להתרחק.

בקליפורניה, שבה המכלאות העירוניות מתמודדות עם עומס מתמשך ועם מחסור במשאבים, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות במיוחד. ארגוני הצלה אמיתיים מסתמכים על תרומות ועל אמון הציבור, ופרשות כאלה עלולות לפגוע בנכונותם של תושבים לאמץ בעלי חיים.

עבור תושבי עמק סן פרננדו, מסטודיו סיטי ושרמן אוקס ועד אנסינו, נורת' הוליווד ווודלנד הילס, המקרה מעורר שאלה פשוטה: כיצד אפשר לדעת אם כלב שמוצג להצלה אכן הגיע ממכלאה או ממצב של מצוקה, ולא נרכש ממגדל לצורכי מכירה חוזרת?

מומחים לרווחת בעלי חיים ממליצים לבקש מסמכים המתעדים את מקור הכלב, לברר מה ידוע על ההיסטוריה הרפואית שלו, לבדוק את מעמדו החוקי של ארגון ההצלה ולהיזהר מגופים המפעילים לחץ לקבל החלטה מיידית או דורשים תשלומים גבוהים ללא הסבר ברור.

משרד התובעת העירונית של לוס אנג'לס פונה כעת לציבור ומבקש מאנשים שרכשו או אימצו כלב מוואגמור, או מחזיקים מידע רלוונטי על פעילות הארגון, ליצור קשר עם הרשויות. המידע עשוי לסייע בבירור היקף הפעילות ובזיהוי צרכנים שלטענת העירייה נפגעו.

נכון לעכשיו, מדובר בתביעה אזרחית שטרם הוכרעה. הטענות נגד וואגמור ומליסה בסלאר עדיין דורשות הוכחה בבית המשפט, והנתבעים מכחישים אותן.

אבל גם לפני ההכרעה המשפטית, הפרשה כבר מעוררת סערה בלב הוליווד ובעמק סן פרננדו. ארגון שנחשב במשך שנים למקום שבו משפחות מצילות כלבים ומעניקות להם הזדמנות חדשה, נדרש כעת להתמודד עם טענה קשה במיוחד: שאנשים שביקשו להציל בעלי חיים אולי שילמו, מבלי לדעת, למי שהרוויחו ממכירתם.