הדיווח, שפורסם ביום חמישי, 29 באוקטובר, ומבוסס על שיחות עם גורמים איראניים, מצביע על אסטרטגיה שאינה מתמקדת בהכרח בניצחונו של מועמד מסוים. על פי דברי המקורות, המטרה המרכזית של טהראן היא להחריף את הפילוג הפוליטי בתוך שתי המדינות, לפגוע ביציבותן ולהקשות עליהן לגבש החלטות נגד איראן.
אחד הגורמים סיפר לעיתון כי המשטר בחן אפשרויות לגייס סוכנים שיפעלו בתוך תהליכי הבחירות האמריקאיים והישראליים. גורם אחר טען כי הוקמו קבוצות סייבר שמטרתן לפגוע במערכות בחירות. לא פורסמו פרטים המאפשרים לקבוע אם אותם סוכנים אכן גויסו, באילו מערכות תוכננו לפעול, או אם בוצעה חדירה מוצלחת למערכות הצבעה.
האמירה המעניינת ביותר של הגורמים האיראניים נוגעת ליעד המבצעי. לדבריהם, איראן אינה מעוניינת דווקא בניצחון של מפלגה מסוימת, אלא באמריקה מפולגת ובישראל מפולגת. מבחינת טהראן, מדינות השקועות במאבקים פוליטיים פנימיים עשויות להתקשות לגבש מדיניות חוץ וביטחון אחידה, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות על פעולות צבאיות נוספות נגד המשטר האיראני.
העיתוי אינו מקרי. ביום שלישי הקרוב, 3 בנובמבר, יתקיימו בארצות הברית בחירות האמצע, שבהן יוכרע הרכב בית הנבחרים ושליש ממושבי הסנאט. הבחירות נערכות בעיצומה של מתיחות ביטחונית עם איראן, כאשר ממשל טראמפ ממשיך לבחון אפשרויות לפעולה צבאית נוספת לצד ניסיונות לחדש את המגעים הדיפלומטיים.

אחד הגורמים סיפר לעיתון כי המשטר בחן אפשרויות לגייס סוכנים שיפעלו בתוך תהליכי הבחירות האמריקאיים והישראליים. גורם אחר טען כי הוקמו קבוצות סייבר שמטרתן לפגוע במערכות בחירות. לא פורסמו פרטים המאפשרים לקבוע אם אותם סוכנים אכן גויסו, באילו מערכות תוכננו לפעול, או אם בוצעה חדירה מוצלחת למערכות הצבעה.
גורמים אמריקאיים כבר הזהירו מדינות במזרח התיכון מפני אפשרות של חידוש התקיפות נגד איראן לאחר הבחירות, ולפי דיווחים מתקיימות במקביל שיחות עקיפות בניסיון למנוע הסלמה. סגן הנשיא ג'יי די ואנס מעורב במגעים עם גורמים איראניים בכירים, בעוד הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להבהיר כי האפשרות הצבאית נותרת על השולחן.
מנקודת מבטה של טהראן, לתוצאות הבחירות בקונגרס עשויות להיות השלכות משמעותיות. קונגרס מפוצל או כזה המצוי בעימות מתמשך עם הבית הלבן עלול לסבך את יכולתו של הממשל לקדם מדיניות מסוימת, גם אם אינו יכול למנוע באופן אוטומטי כל פעולה צבאית. לפיכך, הגברת החשדנות בין מחנות פוליטיים והעמקת העימותים הפנימיים עשויות לשרת את האינטרסים של המשטר האיראני בלי קשר לזהות המנצחים בבחירות.
בישראל, הנושא רגיש במיוחד בשל הבחירות שהתקיימו השבוע ותוצאותיהן המורכבות. על פי הדיווח הבריטי, גורמים איראניים עקבו מקרוב אחר ההצבעה והאפשרות להקמת ממשלה חדשה, מתוך הערכה שמבוי סתום פוליטי עשוי לעכב החלטות הנוגעות לתקיפה מחודשת באיראן.
למרות ההצהרות הפומביות החריפות של המשטר האיראני נגד ישראל, גורמים בטהראן מגלים עניין מעשי רב במתרחש במערכת הפוליטית הישראלית. מבחינתם, תקופה ממושכת של משא ומתן קואליציוני עשויה לספק זמן נוסף לשיקום יכולות צבאיות ותשתיות שנפגעו בתקיפות אמריקאיות וישראליות.
אלא שהאיום אינו מסתכם בדיווחי הגורמים האיראניים. ימים ספורים לפני הבחירות בישראל פרסמה חברת אבטחת המידע הישראלית צ'ק פוינט נתונים על עלייה חדה בהיקף מתקפות הסייבר נגד ארגונים ומוסדות ישראליים.
לפי החברה, במהלך השבועות הראשונים של אוקטובר נרשמו בממוצע כ-2,700 מתקפות סייבר שבועיות נגד ארגונים בישראל, עלייה של 55 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. נגד גופים ממשלתיים נרשמה עלייה של 82 אחוזים, ואילו במגזר האנרגיה והתשתיות זינק מספר המתקפות ב-107 אחוזים.
צ'ק פוינט דיווחה גם על פעילות מוגברת של קבוצות תקיפה המזוהות עם מחנות אנטי-ישראליים. בין היתר זוהתה פעילות של קבוצת ההאקרים חנדלה, המזוהה עם איראן, אשר פרסמה בחודשים האחרונים הודעות וחומרים שקשרה במפורש למערכת הבחירות הישראלית.
החברה זיהתה גם ניסיונות דיוג שנועדו לגנוב פרטים אישיים של מצביעים. באחד המקרים הופצו הודעות שהתחזו למערכת מידע רשמית לבוחרים וביקשו מהנמענים לאמת את פרטיהם. לחיצה על הקישור הובילה לאתר שנועד לאסוף שמות, מספרי זהות, כתובות מגורים וכתובות דואר אלקטרוני.
יותר מ-1,200 אתרי אינטרנט הקשורים לבחירות נרשמו במהלך ספטמבר ואוקטובר, ולפי בדיקת החברה כאחד מכל 47 מהם נחשד כאתר זדוני. בנוסף זוהו דיונים ברשת האפלה על אפשרויות לשבש את פעילותם של אתרי ממשלה ומוסדות ציבור בישראל ביום הבחירות.
עם זאת, חשוב להבחין בין תקיפה של אתר אינטרנט, גניבת מידע אישי והפצת דיסאינפורמציה לבין שינוי תוצאות ההצבעה עצמן. העובדה שקבוצות האקרים מתכננות לשבש אתר ממשלתי או מפיצות הודעות כוזבות אינה מוכיחה שהן מסוגלות לשנות את ספירת הקולות. עד כה לא הוצגה ראיה פומבית לכך שהאיראנים הצליחו לשנות תוצאות בחירות בישראל או בארצות הברית.
החשש מהתערבות זרה אינו חדש לאמריקאים. רשויות הביטחון בארצות הברית עוסקות כבר שנים בניסיונות של מדינות זרות, ובהן איראן, רוסיה וסין, להשפיע על השיח הציבורי באמצעות פריצות למחשבים, חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות והפצת מידע מטעה.
האתגר המרכזי של הרשויות הוא לא רק להגן על מערכות המחשוב שבהן מנוהלות הבחירות, אלא גם להתמודד עם ניסיונות לפגוע באמון הציבור בתהליך. די בהפצת שמועה שקרית על זיוף קולות, תקלה מכוונת או שינוי מקום הצבעה כדי ליצור בלבול ולערער את האמון בתוצאות, גם כאשר מערכות ההצבעה עצמן ממשיכות לפעול כראוי.
עבור ישראלים ויהודים המתגוררים בארצות הברית, החשיפה הבריטית מעניינת במיוחד משום שהיא מציבה את שתי המדינות באותה זירה. המאבק המתמשך בין איראן לישראל אינו מוגבל עוד לשאלות של טילים, מתקנים גרעיניים ופעולות צבאיות. לפי העדויות החדשות, טהראן רואה גם בפילוג הפוליטי בתוך ישראל וארצות הברית כלי אפשרי לקידום מטרותיה.
אחד הגורמים האיראניים שצוטטו בטלגרף הבהיר כי איראן נערכת הן לאפשרות של הסדר מדיני והן לתגובה צבאית אם תותקף מחדש. לדבריו, במקרה כזה התגובה האיראנית לא תהיה מוגבלת בהכרח לנכסים אמריקאיים בלבד.
ההתבטאות הזאת מגיעה כאשר בוושינגטון ובירושלים מתקיימים דיונים על האפשרות לחדש את הפעולות הצבאיות, ובטהראן מנסים להעריך כיצד ישפיעו תוצאות הבחירות על החלטות הממשלות בשתי המדינות.
השאלה שנותרה פתוחה היא עד כמה התקדמו התוכניות האיראניות מעבר לשלב התכנון וההיערכות. הגורמים שדיברו עם הטלגרף סיפקו הצצה לכוונות המיוחסות למשטר, אולם הדיווח אינו מוכיח שקיימת חדירה למערכות הבחירות האמריקאיות או שהפעלת סוכנים הצליחה.
ובכל זאת, חמישה ימים לפני פתיחת הקלפיות בארצות הברית, דברי הגורמים האיראניים מדגישים אתגר ביטחוני נוסף הניצב בפני שתי המדינות: לא רק הגנה על הגבולות, בסיסי הצבא והתשתיות, אלא גם על אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי עצמו. אם מטרתה של טהראן היא לראות את אמריקה ואת ישראל מפולגות, הרי שהמאבק מבחינתה אינו מתנהל רק בשדה הקרב, אלא גם בזירה הפוליטית ובמרחב הדיגיטלי.