ארבעה מיליארד דולר ישנו את הוואלי: שדרות ואן נייס נכנסות לעידן הרכבת הקלה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ביום שני, 19 באוקטובר, נערך בוואן נייס טקס רשמי לציון תחילת שלב הבנייה המרכזי של פרויקט הרכבת הקלה במזרח עמק סן פרננדו. ראש עיריית לוס אנג'לס, קארן באס, בכירי רשות התחבורה העירונית ונציגי השכונות השתתפו באירוע שסימן את המעבר מעבודות הכנה והעתקת תשתיות להקמתה של מערכת מסילתית חדשה בלב אחד האזורים המאוכלסים בעיר.

הפרויקט, שעלותו מתקרבת לארבעה מיליארד דולר, יכלול מסילה באורך של כ-10.8 קילומטרים ו-11 תחנות. הרכבת תנוע בעיקר במרכז שדרות ואן נייס, מתחנת קו האוטובוסים המהיר הקיים בדרום ועד לאזור דרך סן פרננדו בצפון. לאורך המסלול היא תשרת את ואן נייס, פנורמה סיטי, ארלטה ופאקוימה, ותאפשר חיבורים לקווי תחבורה נוספים, ובהם רכבות מטרולינק.

עבור תושבים ותיקים מדובר גם בחזרה אל העבר. עד שנת 1952 פעלו בשדרות ואן נייס קרוניות הנוסעים האדומות של חברת פסיפיק אלקטריק, שהיו חלק מרשת מסילות ענפה בדרום קליפורניה. עם התפשטות השימוש במכוניות פרטיות נעלמו הקרוניות והכבישים תפסו את מקומן. כעת, 74 שנים לאחר שהשירות הופסק, מתכננת לוס אנג'לס להחזיר את הרכבת אל הרחוב.

הפרויקט, שעלותו מתקרבת לארבעה מיליארד דולר, יכלול מסילה באורך של כ-10.8 קילומטרים ו-11 תחנות. הרכבת תנוע בעיקר במרכז שדרות ואן נייס, מתחנת קו האוטובוסים המהיר הקיים בדרום ועד לאזור דרך סן פרננדו בצפון. לאורך המסלול היא תשרת את ואן נייס, פנורמה סיטי, ארלטה ופאקוימה, ותאפשר חיבורים לקווי תחבורה נוספים, ובהם רכבות מטרולינק.

אבל הפעם מדובר בפרויקט גדול ומורכב בהרבה. הרכבות החדשות יהיו חשמליות, ינועו על מסילות כפולות ויעצרו בתחנות שיוקמו במרכז הכביש. בשעות העומס הן אמורות להגיע מדי שבע עד עשר דקות. בנוסף למסילות מתוכננים מדרכות משודרגות, מעברי חציה בטוחים יותר, שינויים בהסדרי התנועה ומתקני תחזוקה ואחסון לצי של 33 קרונות רכבת קלה.

לדברי באס, הפרויקט נועד לספק לתושבי מזרח העמק תחבורה ציבורית בטוחה, נגישה ואמינה יותר, שתאפשר להם להגיע למקומות עבודה, למוסדות חינוך, למרכזים רפואיים ולעסקים מקומיים. בעירייה מדגישים כי באזורים שבהם תעבור הרכבת יש אוכלוסייה משמעותית המסתמכת על תחבורה ציבורית לצורכי היומיום.

אולם לפני שהרכבת הראשונה תצא לדרך, צפויות לתושבים שנים לא פשוטות. העבודות כוללות העתקת קווי מים, חשמל, גז וביוב, סלילת מסילות, הקמת תחנות והתקנת מערכות חשמל ותקשורת. לאורך חלקים משדרות ואן נייס צפויים צמצומי נתיבים, הגבלות על פניות שמאלה ושינויים זמניים בהסדרי התנועה. לפי רשות התחבורה, הכביש אמור להישאר פתוח לתנועה בשני הכיוונים במהלך הבנייה, אך הדבר אינו מבטיח נסיעה חלקה.

עבור בעלי העסקים לאורך השדרה, מדובר באתגר משמעותי. מסעדות, מוסכים, חנויות רהיטים, בתי מרקחת ומרכזי שירות תלויים במידה רבה ביכולת של לקוחות להגיע אליהם ברכב ולמצוא חניה בקרבת מקום. עבודות שיימשכו שנים עלולות להקשות על הגישה לחנויות ולשנות את הרגלי הקנייה באזור. גם לאחר השלמת הפרויקט צפויים להיעלם חלק ממקומות החניה הקיימים, משום שהמסילות והתחנות יתפסו שטח במרכז הרחוב.

הרשות מפעילה תוכנית סיוע ושיווק לעסקים לאורך פרויקטים של תחבורה ציבורית, במטרה לעודד לקוחות להמשיך להגיע אליהם בזמן העבודות. עם זאת, השאלה עד כמה יצליחו העסקים הקטנים להתמודד עם תקופת הבנייה תתברר רק בשנים הקרובות. עבור עסק משפחתי קטן, גם ירידה זמנית בתנועת הלקוחות עלולה להיות בעיה כלכלית רצינית.

המהפכה המתוכננת עשויה להשפיע גם על שוק הנדל"ן במזרח הוואלי. תחנות רכבת חדשות יכולות לשפר את הנגישות לשכונות שבעבר היו תלויות בעיקר ברכב פרטי, ולעורר עניין בנכסים מסחריים ובדירות הנמצאים במרחק הליכה מהתחנות. עם זאת, עדיין מוקדם לקבוע אם הפרויקט יביא לעליית מחירי נכסים או לשינוי משמעותי בדמי השכירות. השפעות כאלה תלויות גם במדיניות הבנייה, בהיצע הדיור ובמצב הכלכלה המקומית.

התחנות המתוכננות ימוקמו בין היתר סמוך לשדרות ויקטורי, ואנואן, שרמן וויי, רוסקו ונורדהוף. הרכבת תעבור גם ליד מרכז ואן נייס, תחנת הרכבת האזורית, מרכזי מסחר ומוסדות ציבור. בעתיד נבחנת האפשרות להאריך את הקו צפונה בכארבעה קילומטרים נוספים, לכיוון תחנת הרכבת של סילמר וסן פרננדו. ההארכה הזאת עדיין אינה חלק מהשלב המאושר לביצוע.

אחת השאלות המרכזיות היא מתי יוכלו הנוסעים להשתמש ברכבת. בדיווחים על טקס תחילת העבודות הוזכר יעד הפעלה של אוקטובר 2031, אולם בלוח הזמנים הרשמי המעודכן של רשות התחבורה מופיעה השלמת הפרויקט בתחילת 2032. מדובר בפרויקט שכבר עבר שינויים בתקציב ובלוחות הזמנים, ולכן גם היעדים הנוכחיים עשויים להשתנות.

גם מבחינה כספית מדובר בהשקעה עצומה. התקציב שאושר במאי 2026 עומד על כארבעה מיליארד דולר, לאחר שעלה מהערכה קודמת של כ-3.57 מיליארד דולר. המימון מגיע ממקורות מקומיים, מדינתיים ופדרליים, לרבות הכנסות ממסי תחבורה ומענקי תשתיות. מדובר באחד מפרויקטי התחבורה הציבורית המשמעותיים באזור, אך גם במבחן ליכולתה של לוס אנג'לס לבצע עבודות מורכבות בלב שכונות פעילות בלי לשתק את חיי היומיום שלהן.

עבור הקהילה הישראלית הגדולה בעמק סן פרננדו, שחלק מחבריה מתגוררים, עובדים ומנהלים עסקים באזור ואן נייס והסביבה, השינוי צפוי להיות מורגש במיוחד. גם מי שלא מתכנן לעלות על הרכבת יושפע מעבודות הכביש, משינויים בחניה ומהאפשרות שבעתיד תנועת הלקוחות והנוסעים לאורך השדרה תשתנה.

התמונה הגדולה ברורה: לוס אנג'לס, עיר שנבנתה במשך עשרות שנים סביב המכונית הפרטית, מנסה להעניק לתושבי הוואלי חלופה משמעותית לפקקים. הצלחת המהלך תימדד לא רק במספר הנוסעים שיעלו על הרכבות החדשות, אלא גם ביכולתם של העסקים המקומיים לשרוד את שנות הבנייה ובשאלה אם התושבים באמת יעדיפו להשאיר את המכונית בבית.

בינתיים, במקום קרונות רכבת, יראו הנהגים לאורך שדרות ואן נייס טרקטורים, מחסומים, עובדים ונתיבים מצומצמים. הרכבת עדיין רחוקה כמה שנים טובות, אבל המהפכה התחבורתית כבר החלה - והוואלי עומד לשלם את מחיר השינוי הרבה לפני שייהנה מפירותיו.