מפלורידה לזירת הטבח בבארי: השופט הפדרלי מספר על הביקור המטלטל בקיבוץ

שופט פדרלי בכיר מפלורידה שיתף עדות קשה מביקורו בקיבוץ בארי, שם הגיע יחד עם 17 שופטים פדרליים נוספים מארצות הברית. בסרטון שפרסם ברשת X תיאר השופט רוי קלמן אלטמן את המפגש עם צעירה שכל בני משפחתה נרצחו בטבח שמחת תורה, ואת הרגע שבו הכניסה את השופטים לממ"ד שבו הסתתרו יקיריה. "היא אמרה לנו: 'כולם מתו כאן'", סיפר, לפני שתיאר כיצד המחבלים השליכו רימון לתוך החדר והרגו שמונה מבני משפחתה.

אלטמן, יהודי יליד ונצואלה שגדל במיאמי, מכהן מאז 2019 כשופט בבית המשפט הפדרלי של מחוז דרום פלורידה, לאחר שמונה לתפקיד על ידי הנשיא דונלד טראמפ. קודם לכן שימש כתובע פדרלי במיאמי ובהמשך כעורך דין במגזר הפרטי. הוא בוגר אוניברסיטת קולומביה ובית הספר למשפטים של ייל, ובעת מינויו, בגיל 36, היה לשופט הצעיר ביותר בבית משפט מחוזי פדרלי בארצות הברית. מאז טבח ה-7 באוקטובר הוא פועל להבאת שופטים אמריקאים לביקורים בישראל, במטרה לחשוף אותם לאירועים ולמציאות הביטחונית במדינה.

השופט הפדרלי רוי קלמן אלטמן 

בסרטון שפרסם תיאר אלטמן את אחד הרגעים הקשים שחווה במהלך הביקור בקיבוץ בארי. לדבריו, צעירה שגדלה בקיבוץ סיפרה לשופטים כי בבוקר הטבח היא הייתה בבסיס הצבאי שלה, בזמן שבני משפחתה נכנסו לממ"ד בניסיון להגן על עצמם מפני המחבלים. איש מהם לא שרד.

"היא סיפרה לנו שכל בני משפחתה התאספו בבית הזה, בתוך הממ"ד, כדי להיות מוגנים", שחזר השופט. "ואז היא אמרה: 'כולם מתו כאן'".

הבית שבו התרחש הטבח נשרף כמעט לחלוטין, וכל שנותר עומד היה הממ"ד. אלטמן סיפר כי 18 השופטים עמדו בין הריסות המבנה כאשר הצעירה ביקשה מהם להיכנס פנימה. בתחילה נכנסו רק אחדים מהם, אך היא התעקשה שכולם יצטרפו. "היא אמרה: 'לא, כולכם'. אז נכנסו עוד כמה, והיא שוב אמרה: 'לא, כולכם'". בסופו של דבר נדחסו כל 18 השופטים אל תוך החדר הקטן, שבו נהגה לישון בילדותה.

לדברי אלטמן, הצעירה סיפרה להם כי בעבר היו קירות החדר צבועים בוורוד ובסגול, ועליהם תמונות של חדי קרן. החדר שהיה פעם מקום בטוח עבורה ועבור משפחתה הפך למקום שבו נרצחו שמונה מיקיריה. "היינו דחוסים שם כמו סרדינים", סיפר השופט, כשהוא מתאר כיצד ביקשה מהם לחוות בעצמם את הצפיפות שבה שהו בני משפחתה ברגעיהם האחרונים.

ואז הגיעה העדות הקשה ביותר. "היא אמרה: 'מחבל פתח את החלון והשליך פנימה רימון. כל שמונת בני המשפחה שלי - סבים וסבתות, הורים וילדים, שהצטופפו יחד - נקרעו לגזרים בפיצוץ'", סיפר אלטמן. לדבריו, במשך שבועות לאחר הטבח נדרשו צוותים להסיר מהקירות ומהתקרה את השרידים שנותרו בחדר. הוא הוסיף כי העבודה הקשה הזאת לא הסתיימה בבית אחד. "הם עשו את זה בית אחרי בית אחרי בית. מאות בתים".

התיאור של אלטמן ממחיש את ממדי הזוועות שאליהן נחשפו השופטים האמריקאים במהלך ביקורם בקיבוץ, שהיה אחד ממוקדי הטבח הקשים ביותר ב-7 באוקטובר. עבור הצעירה שסיפרה את סיפורה, הממ"ד היה החדר שבו גדלה, ועבור בני משפחתה הוא היה המקום שאליו נמלטו בתקווה למצוא הגנה. אלא שבאותו בוקר, המקום שהיה אמור להציל את חייהם הפך לזירת הרצח שלהם.

הקשר של אלטמן לישראל מתחיל עוד לפני שנולד: אביו, יליד ונצואלה, הגיע לישראל בגיל 18 ושירת כקצין בחיל האוויר הישראלי. אמו, שנולדה במקסיקו וגדלה בקולומביה, הגיעה גם היא לישראל בגיל 17. השניים הכירו בארץ, התחתנו ובהמשך עברו לוונצואלה, שם נולד אלטמן. גם ההיסטוריה המשפחתית שלו קשורה בשואה: סבו מצד אמו היה יהודי פולני ניצול שואה, שאשתו וחמשת ילדיו נרצחו באושוויץ.

אלטמן, שנושא את שמו של סבו קלמן כשמו האמצעי, סיפר בעבר כי בלשכתו בבית המשפט תלויה תמונתם של חמשת הילדים שנרצחו בשואה. בשנים האחרונות הוא גם פועל להסברת עמדתה של ישראל, וב-2026 פרסם את הספר Israel on Trial, העוסק בטענות משפטיות והיסטוריות המופנות כלפיה.