לפי הדיווח, אמהוף אינו מתכוון לעמוד בדרכה אם תחליט להתמודד. אנשים הקרובים אליו מעריכים כי בסופו של דבר יתמוך בה כפי שעשה בקמפיינים הקודמים. אבל עצם העובדה שבשיחות סגורות הוא הביע הסתייגות מריצה נוספת מוסיפה מימד אישי לבעיה הפוליטית שהאריס ממילא מתמודדת איתה - האם המפלגה הדמוקרטית באמת רוצה לנסות פעם נוספת עם המועמדת שהפסידה לדונלד טראמפ ב־2024

לפי הדיווח, אמהוף אינו מתכוון לעמוד בדרכה אם תחליט להתמודד. אנשים הקרובים אליו מעריכים כי בסופו של דבר יתמוך בה כפי שעשה בקמפיינים הקודמים. אבל עצם העובדה שבשיחות סגורות הוא הביע הסתייגות מריצה נוספת מוסיפה מימד אישי לבעיה הפוליטית שהאריס ממילא מתמודדת איתה - האם המפלגה הדמוקרטית באמת רוצה לנסות פעם נוספת עם המועמדת שהפסידה לדונלד טראמפ ב־2024
גם כמה תורמים דמוקרטים כבר אמרו לה, לפי ה"ג׳ורנל", שמערכת בחירות נוספת תהיה "long shot" - ניסיון עם סיכויי הצלחה נמוכים. אחרי ההפסד ב־2024, חלק מהתורמים והפעילים במפלגה מעוניינים בדור חדש של מועמדים ולא בשחזור של המאבק הקודם. האריס, מצדה, עדיין לא סגרה את הדלת. היא אמרה באירוע של NAACP במישיגן כי טרם החליטה אם תרוץ, ובאירוע אחר הודתה בפשטות: "אני חושבת על זה".
למרות הספקות, האריס ממשיכה להתנהל כמי ששומרת לעצמה את האפשרות. היא נפגשת עם תורמים, שכרה אנשי צוות ומופיעה במדינות מפתח לקראת בחירות האמצע. לפי הדיווחים, היא עדיין מובילה בחלק מהסקרים המוקדמים של הפריימריז הדמוקרטיים ל־2028, אם כי שדה המועמדים הפוטנציאלי צפוי להיות צפוף.
אמהוף עצמו נמצא בשנים האחרונות בעמדה פוליטית חריגה. הוא היה בן הזוג היהודי הראשון של נשיא או סגן נשיא אמריקאי, והפך בתקופת ממשל ביידן־האריס לאחד הקולות הבולטים בבית הלבן נגד אנטישמיות. גם אחרי שעזב את וושינגטון המשיך לעסוק בנושא. במאי האחרון, בכנס יהודי בקליפורניה, אמר כי אחרי 7 באוקטובר ארה"ב עברה "מבעיה של אנטישמיות למשבר של אנטישמיות", והדגיש עד כמה הוא גאה בזהותו היהודית.
אבל היחס שלו לישראל אינו חד־ממדי. לאחר מתקפת 7 באוקטובר הוא דיבר בחריפות יוצאת דופן נגד חמאס, תיאר "קשר עמוק וקרבי לישראל ולאנשיה" וקבע שאין שום הצדקה לטרור. בראיון מאוחר יותר אמר גם שהאובדן של חיי פלסטינים הוא "נורא", והדגיש כי מבחינתו אפשר להחזיק בו־זמנית בשתי האמיתות - הזוועה של 7 באוקטובר והסבל הפלסטיני - בלי לראות בכך סתירה.
לכן, אם מחפשים אצל אמהוף אמירה "אנטי־ישראלית" מובהקת, אין כרגע בסיס טוב לתאר אותו כך. להפך: לאורך השנים הוא הביע תמיכה מפורשת בביטחון ישראל ובהתמודדות עם אנטישמיות. עם זאת, הוא גם הציג עמדה ביקורתית יותר כלפי המחיר האנושי של המלחמה בעזה - עמדה שמשקפת במידה רבה את המתח הפנימי במפלגה הדמוקרטית עצמה.
האירוניה היא שב־2026, בזמן שחלקים במפלגה הדמוקרטית מתווכחים על ישראל, עזה והכיוון האידיאולוגי של המפלגה, אמהוף מוצא את עצמו אולי דווקא בתפקיד אחר: האיש שמנסה לשכנע את אשתו לוותר על עוד סיבוב פוליטי מפרך.
השאלה כעת היא אם האריס תקשיב לו. אם תחליט להתמודד, היא תצטרך לשכנע לא רק מיליוני בוחרים - אלא קודם כל תורמים ספקנים, בכירים במפלגה, ואולי גם את בעלה.