
בניו יורק, ההפגנה מול City Hall תוכננה לשעה 16:00 שעון מקומי — כלומר ממש בשעה שבה היום נכנס לשלב הרגיש ביותר. מארגניה כוללים סניפים של Students for Justice in Palestine, קבוצות סטודנטים ו־Young Democratic Socialists of America. באופן חריג, היעד הפוליטי שלהם אינו רק ישראל, אלא גם ראש העיר זוהרן ממדאני, שבעיני חלק מהשמאל הפרו־פלסטיני כבר אינו מספיק תקיף. המארגנים מאשימים אותו בכך ש"נכנע שוב ושוב ללחץ ציוני", בין היתר משום שאפשר ל־NYPD להפעיל אזורי אבטחה סביב בתי תפילה והשיק תוכנית עירונית למאבק באנטישמיות.

בלוס אנג'לס עיקר הפעילות עד כה מתרכזת סביב UCLA. אמש, בערב 6 באוקטובר, השתתפו כ־50 איש במשמרת שאורגנה בידי Students for Justice in Palestine. המשתתפים ישבו בדיקסון קורט סאות', קראו תפילות והספדים לזכר פלסטינים שנהרגו במלחמה. זה היה אירוע קטן יחסית, ללא דיווחים על עימותים משמעותיים, אך הוא סימן את תחילת אירועי המחאה בקמפוס.
העיתוי הפך את ההפגנה לטעונה במיוחד. דווקא ביום השנה לטבח, מארגנים פרו־פלסטינים בחרו להפנות זעם גם כלפי ראש עיר שבמשך שנים נחשב לאחד הפוליטיקאים האמריקאים הביקורתיים ביותר כלפי ישראל. ממדאני עצמו פרסם היום הודעה שבה גינה את מתקפת חמאס והכיר באובדן הישראלי, אך גם השתמש במילים "רצח עם", "אפרטהייד" ו"פשעי מלחמה" ביחס למדיניות ישראל. ההודעה עוררה ביקורת חריפה מצד גורמים יהודיים ופרו־ישראליים, אך גם לא סיפקה את המבקרים משמאל.
המשטרה בניו יורק נערכה מראש ליום הזה. מפכ"לית ה־NYPD ג'סיקה טיש הודיעה על תגבור אבטחה סביב מוסדות יהודיים, בתי כנסת, בתי ספר ואירועים הקשורים ל־7 באוקטובר. במקביל תוכננו שביתות סטודנטים בקולומביה, NYU ובקמפוסים של CUNY. לפחות חלק מהפעילות הזו נועדה להזרים משתתפים להפגנת אחר הצהריים מול City Hall
המתח בעיר גבוה גם בגלל התחושה בקרב יהודים רבים שהמצב הידרדר מאז 2023. סקר חדש שפורסם היום מראה כי 79% מהמצביעים היהודים בניו יורק סבורים שהאנטישמיות בעיר עלתה מאז 7 באוקטובר, ו־86% אומרים שהיחסים בין יהודים ללא־יהודים בעיר הורעו. 65% מהם אינם מרוצים מהאופן שבו ממדאני מטפל באנטישמיות.
במקביל למחאות נערכים ברחבי ניו יורק אירועי זיכרון רבים. בישיבה יוניברסיטי אמור להופיע הערב עומר שם טוב; בברוקלין מתוכנן אירוע עם ניצול הנובה עתיר ויניקוב; וביוניון סקוור צפויה התכנסות של Israelis for Peace לאבל והרהור. כלומר, באותה עיר ובאותן שעות מתקיימים אירועים שמספרים שני סיפורים שונים לחלוטין על אותו תאריך.
לצפייה: https://www.instagram.com/reel/DeM292ORMfw/
בלוס אנג'לס, המצב נכון לשעה 13:00 שונה מעט. עיקר הפעילות עד כה מתרכזת סביב UCLA. אמש, בערב 6 באוקטובר, השתתפו כ־50 איש במשמרת שאורגנה בידי Students for Justice in Palestine. המשתתפים ישבו בדיקסון קורט סאות', קראו תפילות והספדים לזכר פלסטינים שנהרגו במלחמה. זה היה אירוע קטן יחסית, ללא דיווחים על עימותים משמעותיים, אך הוא סימן את תחילת אירועי המחאה בקמפוס.
UCLA הוא מקום רגיש במיוחד היום משום שהוא כבר היה אחת מזירות העימות החריפות ביותר בארצות הברית מאז 2023. בקמפוס התרחשו מחנות אוהלים, עימותים פיזיים, מעצרים ותביעות הקשורות לטענות של סטודנטים יהודים שהם נחסמו או הוטרדו. לכן כל אירוע פרו־פלסטיני ב־7 באוקטובר נבחן תחת זכוכית מגדלת.
נכון לשעת כתיבת הדברים, אין דיווח מהימן על הפגנה גדולה שהתפתחה לאלימות ב־UCLA או במרכז לוס אנג'לס. גם ה־Daily Bruin, שמסקר מקרוב את הקמפוס, עדיין לא פרסם עדכון על עימות משמעותי במהלך היום עצמו. זה חשוב, משום שבשעות האלה האירועים עדיין מתפתחים, ולא נכון להציג כאילו כבר התרחשו הפגנות המוניות או מהומות אם אין לכך אישור.
עם זאת, האווירה טעונה. בקמפוס ובקהילה היהודית באזור לוס אנג'לס מתקיימים אירועי זיכרון במקביל לאירועים פרו־פלסטיניים, והחשש העיקרי הוא מחיכוך כאשר הקהל באירועים השונים נפגש. בעיר יש גם רקע טרי של מחאות מול הקונסוליה הישראלית בשדרות וילשייר, אך נכון לשעות הצהריים אין דיווח מרכזי על הפרת סדר רחבת היקף שם היום.
ההבדל בין שתי הערים בולט. בניו יורק, בשעה הזאת, המחאה המרכזית מתכנסת ממש עכשיו והופכת לאירוע פוליטי ישיר נגד ראש העיר. בלוס אנג'לס, לעומת זאת, הסיפור מתנהל כרגע בעיקר בקמפוסים, ובמיוחד ב־UCLA, ופחות ברחובות מרכז העיר.
בשיקגו, אירוע משמעותי נוסף אמור להתקיים סביב הקונסוליה הישראלית. מארגנים קראו ל־"Flood the Chicago Consulate for Gaza", והמסרים שנלוו לפרסום האירוע היו חריפים יותר מהשפה שנשמעת כרגע בניו יורק ובלוס אנג'לס. גם שם, נכון לשעות הצהריים, צריך להבחין בין מה שתוכנן לבין מה שאכן התרחש בפועל.
התמונה בשלב הזה של היום היא לכן של אמריקה מתוחה, אך לא של גל מהומות ארצי. יש הפגנות, שביתות סטודנטים ואירועים אנטי־ישראליים, אך נכון לעכשיו אין אינדיקציה להתפרצות רחבת היקף של אלימות בערים הגדולות. הסיכון עדיין קיים, בעיקר משום שבניו יורק האירועים המרכזיים מתחילים רק עכשיו, ובלוס אנג'לס יש עוד שעות רבות עד הערב.
המשמעות העיתונאית היא שהסיפור של 7 באוקטובר בארצות הברית עדיין מתפתח. בניו יורק צריך לעקוב בשעות הקרובות אחרי City Hall, קולומביה ו־NYU. בלוס אנג'לס צריך לעקוב אחרי UCLA, אחרי אזור הקונסוליה הישראלית ואחרי כל שינוי בפריסת המשטרה. מה שברור כבר עכשיו הוא ששלוש שנים אחרי הטבח, 7 באוקטובר אינו נתפס בארצות הברית כיום זיכרון בלבד. הוא הפך ליום שבו המאבק על ישראל, עזה, אנטישמיות והפוליטיקה המקומית מתנקזים לאותן שעות ולאותם רחובות.