ניו יורק: הורים יהודים מוציאים את הילדים מבתי הספר הציבוריים: - אחרי 7 באוקטובר כבר לא הרגשנו בטוחים 

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

עכשיו גם המספרים מתחילים להראות את השינוי.

לפי נתוני משרד החינוך של מדינת ניו יורק וניתוח של ארגון Teach Coalition, בשנת הלימודים 2025–2026 גדל מספר התלמידים בבתי הספר היהודיים במדינה ביותר מ־3,100 תלמידים, עלייה של 1.8 אחוזים לעומת השנה הקודמת. העלייה הגדולה ביותר נרשמה בניו יורק סיטי ובמונסי. בעיר ניו יורק לבדה נוספו 1,587 תלמידים לבתי ספר יהודיים בתוך שנה.

המספר הזה אינו מוכיח שכל אותם תלמידים עזבו בתי ספר ציבוריים בגלל אנטישמיות. חלק מהגידול נובע גם מצמיחה טבעית בקהילות חרדיות וחסידיות, שבהן שיעורי הילודה גבוהים. אבל במקביל, סקרים של בתי ספר יהודיים וארגוני חינוך מצביעים על תופעה שקשה להתעלם ממנה: יותר ויותר משפחות שלא שקלו בעבר חינוך יהודי פרטי מתחילות לבדוק אותו, וחלקן מציינות במפורש אנטישמיות, תחושת חוסר ביטחון ואכזבה מהתגובה של בתי הספר הציבוריים למלחמה בישראל כסיבות למעבר.

לפי נתוני משרד החינוך של מדינת ניו יורק וניתוח של ארגון Teach Coalition, בשנת הלימודים 2025–2026 גדל מספר התלמידים בבתי הספר היהודיים במדינה ביותר מ־3,100 תלמידים, עלייה של 1.8 אחוזים לעומת השנה הקודמת. העלייה הגדולה ביותר נרשמה בניו יורק סיטי ובמונסי. בעיר ניו יורק לבדה נוספו 1,587 תלמידים לבתי ספר יהודיים בתוך שנה

במחקר של רשת בתי הספר היהודיים Prizmah, יותר ממחצית מבתי הספר שנבדקו דיווחו על עלייה במספר התלמידים שהגיעו מבתי ספר ציבוריים או פרטיים שאינם יהודיים. 60 אחוז מבתי הספר דיווחו על משפחות חדשות שפנו אליהם בעקבות השינוי באווירה מאז 7 באוקטובר. הסיבה שהוזכרה יותר מכל הייתה אנטישמיות.

הורים תיארו מקרים שבהם ילדיהם ספגו הערות על ישראל, נקלעו לעימותים פוליטיים בכיתה או הרגישו שהם צריכים להסתיר סממנים יהודיים. אחרים לא דיווחו על אירוע אישי, אלא על תחושה כללית שהאווירה השתנתה ושמערכת החינוך אינה מעניקה להם את הביטחון שהעניקה בעבר.

התמונה הזאת מקבלת חיזוק מדוח שפרסם באוגוסט ארגון United Jewish Teachers, שטען כי תיעד לפחות 250 תקריות אנטישמיות ואנטי־ישראליות בבתי הספר הציבוריים של ניו יורק מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ועד סוף יולי השנה. לפי הדוח, כמעט שני שלישים מהאירועים כללו הטרדות מילוליות, איומים, תקיפות או סמלי שנאה כמו צלבי קרס.

גם הנתונים של הליגה נגד השמצה מצביעים על בעיה עמוקה. בשנת 2025 נרשמו 141 תקריות אנטישמיות בבתי ספר בניו יורק שאינם יהודיים. ברוב המקרים היה מדובר בוונדליזם, ובחלק גדול מהם הופיעו צלבי קרס. באחד המקרים נהג אוטובוס בבית ספר בברוקלין אמר לילדים צעירים שהיהודים הרגו את ישו. במקרה אחר נשלחה לבית ספר הודעת איום ובה איום להרוג יהודים וישראלים.

אלא שהפרשה שהפכה בימים האחרונים לסמל של הבעיה התרחשה דווקא בפארק סלופ, אחת השכונות הליברליות והמבוססות ביותר בברוקלין.

דמיאן נבה, מורה לחינוך מיוחד בבית הספר הציבורי PS 77, נמצא כעת תחת חקירה של מערכת החינוך העירונית לאחר שבכתב תביעה שהוגש נגד קואופרטיב המזון של פארק סלופ נטען כי כתב בקבוצת סיגנל פרטית: "יחי יחיא אל־סינוואר". ההודעה נכתבה בנובמבר 2024, שבועות לאחר שסינוואר, מנהיג חמאס ומי שנחשב לאחד האחראים המרכזיים לטבח 7 באוקטובר, נהרג בידי כוחות ישראליים.

נבה היה בעבר פעיל מרכזי בקמפיין להחרמת מוצרים ישראליים בקואופרטיב, שמונה כ־16 אלף חברים. לפי כתב התביעה, הוא פעל יחד עם פעילים אנטי־ישראליים אחרים לקידום החרם. מערכת החינוך של ניו יורק הודיעה כי ההאשמות הועברו לבדיקה בהתאם לנהלים.

כאשר חזר השבוע לבית הספר, נבה כיסה את פניו מול מצלמות ועיתונאים שהמתינו בחוץ. הורים ופעילים דרשו לפטרו, וטענו כי מורה שמביע הערצה למנהיג חמאס אינו יכול להמשיך ללמד ילדים.

הפרשה התפוצצה בדיוק בזמן שבו משפחות יהודיות רבות אומרות שהבעיה אינה עוד רק גרפיטי בשירותים או תלמיד שמקלל תלמיד אחר. מבחינתן, החשש הוא שחלק מהמורים עצמם מביאים לתוך הכיתה עמדות קיצוניות סביב ישראל והמלחמה.

הורים שהתראיינו ל"ניו יורק פוסט" תיארו תחושה שהמערכת לא רק מתקשה לעצור אנטישמיות, אלא שלעתים היא מאפשרת לה להתערבב בשיח פוליטי שנכנס עמוק מדי לתוך בתי הספר. אחד הביטויים שחזרו שוב ושוב היה הרצון להעביר את הילדים למסגרת שבה הם "לא צריכים להסביר מי הם".

בתי הספר היהודיים, מצדם, מדווחים על שינוי בסוג המשפחות שפונות אליהם. בעבר, המעבר לבית ספר יהודי היה לרוב החלטה אידיאולוגית או דתית. מאז 7 באוקטובר, חלק מהמגיעים החדשים הם משפחות חילוניות או מסורתיות שלא ראו עצמן בעבר כחלק ממערכת החינוך היהודית הפרטית.

ב־Prizmah אומרים שהדבר הראשון שהורים רבים מציינים הוא ביטחון, אבל לא רק ביטחון פיזי. הם מחפשים גם מקום שבו ילד יכול לענוד מגן דוד, לדבר על ישראל או לספר שיש לו קרובי משפחה בישראל בלי לחשוש מהתגובה של תלמידים או מורים.

גם ראש העיר זוהראן ממדאני מנסה להתמודד עם הלחץ הגובר מצד הקהילה היהודית. בשבוע שעבר הציג תוכנית למאבק באנטישמיות הכוללת הגדלת תקציבים לאבטחת בתי כנסת, שילוב רחב יותר של היסטוריה יהודית בתוכנית הלימודים וקידום אתרים יהודיים בעיר. ממדאני עצמו אמר כי למרות שהיהודים מהווים כ־12 אחוז מתושבי ניו יורק, הם נפגעים כמעט במחצית מפשעי השנאה בעיר.

אבל עבור הורים שכבר הוציאו את הילדים מבית הספר, השאלה היא פחות מה העיר מבטיחה לעשות בעתיד ויותר מה קרה בשלוש השנים האחרונות.

הנתונים גם מחייבים זהירות. העלייה של יותר מ־3,100 תלמידים בבתי ספר יהודיים היא נתון כלל־מדינתי, ולא ניתן לקבוע שכל התלמידים הגיעו ממערכת החינוך הציבורית או שכל המעברים התרחשו בגלל אנטישמיות. חלק משמעותי מהגידול נרשם במוסדות חסידיים וישיבתיים, שבהם קיימת מגמת גידול דמוגרפית ארוכת שנים. עם זאת, מחקרים נפרדים מראים בבירור כי מאז 7 באוקטובר גדל מספר המשפחות שמעבירות ילדים מבתי ספר ציבוריים למסגרות יהודיות, וכי אנטישמיות וחוסר ביטחון הם בין הסיבות המרכזיות שהן מציינות.

במובן הזה, הסיפור הגדול אינו רק מספר הילדים שעזבו. הוא השינוי בתפיסה של חלק מההורים היהודים כלפי מערכת החינוך הציבורית של העיר.

ניו יורק עדיין מחזיקה באחת האוכלוסיות היהודיות הגדולות בעולם, ומערכת בתי הספר שלה אמורה לשרת ילדים מכל דת, מוצא ודעה. אבל כאשר יותר משפחות אומרות שהן מעדיפות לשלם שכר לימוד פרטי, לשנות שכונה או לשנות לגמרי את מסלול החינוך של ילדיהן כדי להרגיש בטוחות יותר כיהודים, זו כבר אינה רק החלטה משפחתית.

זו הצבעת אי־אמון.