
אף אחד לא ידע מי הבעלים של חלק מהן.
במהלך הכנות להסרת מצלמות אוטומטיות לקריאת לוחיות רישוי מהכבישים במחוז, הרשויות גילו 14 מצלמות של חברת Flock שהותקנו ללא היתר. לשכת השריף זיהתה שלוש מהן כשלה, אבל 11 מצלמות נוספות נותרו ללא גוף מקומי שמצהיר כי התקין אותן או מחזיק בהן.
וזה בדיוק מה שמלחיץ את חברי מועצת המחוז.
מצלמות Flock אינן מצלמות אבטחה רגילות. הן מצלמות כלי רכב החולפים מולן, קוראות את לוחיות הרישוי ושומרות נתונים שמאפשרים לעקוב אחרי מיקום ותנועה של מכוניות. המערכת נמכרת בעיקר למשטרה ולרשויות מקומיות ככלי לאיתור חשודים, כלי רכב גנובים ונעדרים.
אבל אותה יכולת בדיוק יכולה להפוך את המצלמות לכלי מעקב עוצמתי.
מחוז סנט לוסי כבר החליט לפני גילוי המצלמות המסתוריות שהוא אינו רוצה עוד את המערכת על כבישיו. נציבי המחוז הצביעו להפסיק לאשר מצלמות אוטומטיות לקריאת לוחיות ולהסיר את המצלמות שכבר פועלות שם. 52 מצלמות שהיו ידועות לרשויות קיבלו הודעות ביטול והבעלים שלהן נדרשו להסירן.
ואז הגיע הגילוי.

"לא לדעת למי הן שייכות - זו בעיה בפני עצמה", אמר נציב המחוז ג'יימס קלאסבי. לדבריו, האפשרות שגופים שאינם רשויות אכיפת חוק מציבים מצלמות מעקב כאלה לאורך כבישים ציבוריים אינה מקובלת עליו.
במקום 52 מצלמות, התברר שיש למעשה לפחות 66. ארבע עשרה מהן כלל לא הופיעו במערכת ההיתרים של המחוז.
"לא לדעת למי הן שייכות - זו בעיה בפני עצמה", אמר נציב המחוז ג'יימס קלאסבי. לדבריו, האפשרות שגופים שאינם רשויות אכיפת חוק מציבים מצלמות מעקב כאלה לאורך כבישים ציבוריים אינה מקובלת עליו.
המחוז החל להצמיד למצלמות הודעות בולטות הדורשות את הסרתן. לפי הרשויות, אם הבעלים לא יופיעו בתוך התקופה שניתנה להם, המצלמות יכוסו כך שלא יוכלו להמשיך לפעול ובהמשך יוסרו.
אבל השאלה הגדולה אינה רק מי התקין אותן.
השאלה היא מי קיבל את המידע.
מערכות Flock הפכו בשנים האחרונות לאחת מטכנולוגיות המעקב המשטרתיות הנפוצות ביותר בארצות הברית. יותר מ-120 אלף מצלמות מסוג זה פועלות ברחבי המדינה, והמערכת מאפשרת לרשויות לחפש כלי רכב לפי מספר לוחית, צבע, סוג הרכב ולעיתים מאפיינים נוספים.
כאשר הכל עובד כפי שתוכנן, שוטר יכול להקליד מספר רכב חשוד ולגלות היכן הוא תועד. הרשויות מציגות את המערכת ככלי שמסייע לפתור פריצות, גניבות רכב, חטיפות ופשעים חמורים.
אלא שבחודשים האחרונים נחשפו שוב ושוב מקרים שבהם שוטרים השתמשו במערכות כאלה לצרכים אישיים.
תחקיר נרחב של הוושינגטון פוסט מצא לפחות 69 אנשי אכיפת חוק שנחשדו, הואשמו או הורשעו בשימוש לא מורשה במערכות Flock או במערכות דומות לקריאת לוחיות רישוי. בחלק מהמקרים השימוש נועד לעקוב אחרי בני זוג, מכרים ואנשים שלא נחשדו בשום עבירה.
אחד המקרים הבולטים התרחש גם הוא בפלורידה. שוטר בפורט פירס פוטר לאחר שנמצא כי השתמש במערכת כדי לעקוב מאות פעמים אחר המכונית של חברתו לשעבר. במקרה אחר, סגן שריף במחוז אינדיאן ריבר הוצא לחופשה בתשלום בעקבות טענות לשימוש לא מורשה במצלמות.
במקרה אחר שנחשף בתחקיר הפוסט, מפקד משטרה בג'ורג'יה השתמש במערכת כדי לעקוב אחרי בת זוגו לשעבר ובתה המתבגרת מאות פעמים לאורך יותר משנה. המצלמות אפשרו לו לדעת מתי נסעה לקניות, לרופא או למקומות אחרים - בלי שהיא ידעה שהיא נמצאת תחת מעקב.
הפרשות האלה שינו את הדיון סביב הטכנולוגיה.
במשך שנים השאלה המרכזית היתה האם מצלמות לקריאת לוחיות מסייעות למשטרה לתפוס עבריינים. עכשיו השאלה היא גם מי מפקח על מי שמפעיל אותן.
לפי הוושינגטון פוסט, מחלקות משטרה רבות אימצו את המערכת בלי לקבוע מנגנוני ביקורת קבועים על החיפושים שמבצעים השוטרים. בחלק מהמחלקות לא נערכו בדיקות שגרתיות של היסטוריית השימוש, ולעיתים שימוש בעייתי התגלה רק אחרי שעיתונאים, אזרחים או קורבנות העלו שאלות.
Flock אומרת שהמערכת נועדה לבטיחות הציבור וכי האחריות לקבוע מי רשאי להשתמש בנתונים ואיך מוטלת במידה רבה על הרשויות והארגונים שמפעילים אותה. החברה גם טוענת כי דרישות ההיתר משתנות ממקום למקום וכי היא מוכנה לסייע למחוז סנט לוסי לברר מי הציב את המצלמות הלא מאושרות.
אבל מבחינת תושבים ומבקרי המערכת, האירוע בפלורידה מחדד תרחיש שמטריד אותם כבר זמן רב.
מצלמה קטנה עומדת על עמוד בצד הדרך. היא אינה מהבהבת, אינה עוצרת את הנהג ואינה מודיעה לו שהרכב שלו תועד.
הוא פשוט ממשיך לנסוע.
והפעם, אפילו הממשלה המקומית לא ידעה מי מסתכל.