
הרעיון מאחורי המהלך פשוט: להפסיק להזיז את השעון פעמיים בשנה ולהישאר כל השנה בשעון קיץ. התומכים טוענים ששעה נוספת של אור אחר הצהריים והערב יכולה לעודד מסחר ופעילות מחוץ לבית, וגם לצמצם חלק מבעיות הבטיחות שמגיעות עם החשכה המוקדמת. אלא שהמתנגדים טוענים שהרווח בערב מגיע על חשבון הבוקר - ובחלק מהאזורים המשמעות תהיה זריחה רק אחרי 9:00 בחורף.
מי שמתנגד בתוקף למהלך היא האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה. גם היא תומכת בביטול המעבר בין השעונים, אבל מעדיפה בדיוק את האפשרות ההפוכה: שעון חורף קבוע. לטענתה, אור בוקר הוא גורם מרכזי בוויסות השעון הביולוגי, בעוד יותר אור בערב ופחות אור בבוקר עלולים להרחיק את שעות החיים שלנו מהקצב הטבעי של הגוף. הארגון טוען כי שעון חורף קבוע מתאים טוב יותר למחזורי השינה והערות האנושיים.

ארגונים יהודיים, רופאים ועוד מתנגדים לשעון קיץ קבוע
הוויכוח מקבל משמעות מיוחדת גם בקהילה היהודית האורתודוקסית. אגודת ישראל באמריקה מזהירה כי זריחה מאוחרת יותר תדחה את הזמנים שבהם אפשר לקיים תפילות בוקר לפי ההלכה, ותיצור קושי עבור יהודים שצריכים להספיק להתפלל לפני תחילת יום העבודה. הארגון טוען שבחלק מהקהילות עלול להיות קשה מאוד להגיע לעבודה בשעה 9:00 אחרי תפילת שחרית, ומזהיר גם מפני ילדים שייצאו לבתי הספר עוד לפני הזריחה.
גם ה-Orthodox Union הצטרף להתנגדות. בארגון מדגישים כי הבעיה איננה עצם הרצון להפסיק להזיז את השעון, אלא הבחירה דווקא בשעון קיץ קבוע. מבחינת הקהילה האורתודוקסית, שעות הזריחה משפיעות ישירות על שגרת הבוקר - מתפילות ועד שעות היציאה לעבודה וללימודים - ולכן שינוי של שעה אחת יכול להפוך בחורף לבעיה יומיומית עבור משפחות רבות.
לצד הארגונים הדתיים, גם מחוקקים המתנגדים להצעה מתמקדים בעיקר בבטיחות ילדים. החשש הוא שבאזורים צפוניים ומערביים מיליוני תלמידים יצטרכו להמתין להסעה או ללכת לבית הספר בחושך. מבחינתם, שעה נוספת של אור בערב אולי נשמעת אטרקטיבית בקיץ, אבל בחורף היא פשוט מזיזה את החשכה לשעות שבהן אנשים כבר נמצאים בדרכים.
בחודשים האחרונים הצטרף למתנגדים גם גורם הרבה פחות צפוי - תעשיית הסקי. חמש התאחדויות אזוריות ומפעילות גדולות המייצגות יחד 115 אתרי סקי בעשר מדינות פנו לסנאט וטענו כי אתרי סקי זקוקים לאור בשעות הבוקר כדי לבצע עבודות בטיחות והכנה לפני פתיחת המסלולים. מבחינתם, שעת אור מאוחרת אחר הצהריים לא יכולה להחליף את השעה הקריטית שבה צוותים בודקים מעליות, מכינים מסלולים ומטפלים בסכנת מפולות.
כך הפך הוויכוח על החלפת השעון לשאלה הרבה יותר מורכבת מ"כן או לא". כמעט כל הצדדים מסכימים שהמעבר פעמיים בשנה מעצבן ולא נוח, אבל המחלוקת היא על מה שצריך לבוא במקומו. תומכי שעון הקיץ הקבוע רוצים יותר אור בסוף היום; רופאים, ארגונים יהודיים וחלק מהמחוקקים מעדיפים לשמור את האור דווקא לבוקר. עד שהסנאט יכריע, רוב האמריקאים עדיין יחזירו את השעון שעה אחת לאחור ב-1 בנובמבר.