יותר מעשור אחרי שהמערכת הפקירה אותו: חוק גבריאל נחתם בקליפורניה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

המושל גאווין ניוסום חתם על Assembly Bill 2304, הידוע בשם "חוק גבריאל", שנועד לחזק את ההגנות על ילדים החשודים כקורבנות התעללות ולהבהיר את האחריות המוטלת על עובדים סוציאליים המטפלים בהם. החוק נקרא על שמו של הילד שמותו הפך לאחד מסמלי הכישלון הגדולים ביותר של מערכת הגנת הילד במחוז לוס אנג'לס.

החתימה היא סופו של מאבק שנמשך שנים. חבר האספה טום לאקי, רפובליקני מפאלמדייל, ניסה פעם אחר פעם להעביר גרסאות שונות של "חוק גבריאל". הצעות קודמות הוגשו ב־2018, 2019–2020, 2021, 2022 ו־2023 - ולא הפכו לחוק. הפעם AB 2304 עבר את בית המחוקקים והגיע לשולחנו של ניוסום.

"גבריאל מעולם לא היה עבורי רק שם על הצעת חוק", אמר חבר האספה טום לאקי, רפובליקני מפאלמדייל, שדחף את החוק במשך שנים. "הוא היה ילד בן שמונה שהיה זקוק למישהו שיגן עליו, והאנשים והמערכות שהיו אחראים לעשות זאת נכשלו".

"נשאתי את החוק הזה במשך שנים, ואין לי מילים לתאר מה המשמעות עבורי לראות סוף סוף את חוק גבריאל נחתם", אמר לאקי לאחר החתימה. הוא הזכיר כי המחוקקים חזרו שוב ושוב להצעה, שינו אותה והמשיכו להיאבק גם לאחר הכישלונות הקודמים.

"גבריאל מעולם לא היה עבורי רק שם על הצעת חוק", אמר. "הוא היה ילד בן שמונה שהיה זקוק למישהו שיגן עליו, והאנשים והמערכות שהיו אחראים לעשות זאת נכשלו".

הסיפור שמאחורי החוק קשה כמעט לתפיסה.

גבריאל פרננדז התגורר בפאלמדייל עם אמו, פרל פרננדז, ובן זוגה איסאורו אגירה. במשך חודשים הוא עבר התעללות קשה. המקרה עורר זעזוע לא רק בגלל האכזריות שהופעלה כלפי ילד בן שמונה, אלא בגלל מספר סימני האזהרה והדיווחים שהגיעו למבוגרים ולמערכות שהיו אמורות להגן עליו.

ב־22 במאי 2013 הוזעקו כוחות ההצלה לבית במזרח פאלמדייל לאחר דיווח כי גבריאל אינו נושם. הוא הובהל לבית החולים כשהוא סובל מפציעות קשות, ובהן שבר בגולגולת, צלעות שבורות, כוויות, חבלות ושיניים חסרות. הוא מת בבית החולים יומיים לאחר מכן.

אבל מה שהפך את הפרשה לכתב אישום ציבורי נגד מערכת הרווחה היה מה שקרה לפני אותו לילה.

בדיונים על החוק השנה תיאר לאקי בפני ועדת השירותים האנושיים של הסנאט כיצד עובדים סוציאליים הגיעו לבית בעקבות פציעות שונות של גבריאל, אך לדבריו רישום הפגיעות בגופו עודכן רק פעם אחת - באופן שלא שיקף את מלוא סימני ההתעללות ולא הוביל לבדיקה רפואית שהייתה עשויה לחשוף את מצבו.

לאקי העלה בדיון גם את סוגיית הרשומות. לדבריו, עובדים סוציאליים שהיו קשורים לתיק הואשמו לאחר מותו של גבריאל, בין היתר בטענות הנוגעות לרישומים, אך האישומים נגדם בוטלו ב־2020. אחת הסיבות שהובילו לנוסח החוק החדש הייתה הרצון להבהיר את הדין החל על עובדי רווחה מחוזיים בכל הנוגע לזיוף רשומות ציבוריות.

וזה בדיוק המקום שבו "חוק גבריאל" החדש מנסה לסגור שניים מהסדקים שנחשפו בפרשה.

החלק הראשון נוגע לטיפול רפואי. החוק מחייב עובד סוציאלי לנקוט צעדים סבירים כדי להשיג טיפול רפואי, כירורגי או טיפול חירום מתאים אחר לילד כאשר נראה באופן סביר שהילד זקוק לטיפול מיידי. החוק מתבסס על סמכות שכבר הייתה קיימת לאשר טיפול חירום ללא צו בית משפט, אך הופך את הפעולה במצב כזה לחובה ברורה יותר.

החלק השני עוסק ברשומות.

החוק מבהיר את תחולת הדין על עובדים סוציאליים של מחלקות רווחה מחוזיות כאשר מדובר בזיוף או מניפולציה מכוונת של רשומות רשמיות. הסוגיה קיבלה חשיבות מיוחדת בעקבות ההליכים המשפטיים בפרשת גבריאל והקביעה המשפטית שהקשתה על העמדת עובדים סוציאליים לדין לפי סעיף מסוים החל על "officers".

במילים פשוטות: כאשר ילד נראה כמי שזקוק לטיפול רפואי דחוף, אסור שהמערכת תסתפק בעוד טופס או בעוד ביקור. וכאשר עובד רווחה משנה ביודעין רשומה רשמית, החוק נועד למנוע מצב שבו הגדרה משפטית טכנית הופכת למגן מפני אחריות.

עבור משפחתו של גבריאל, החתימה היא הרבה יותר מתיקון בחוק.

אמילי קרנזה, קרובת משפחתו של גבריאל ואחת הפעילות המרכזיות למען החוק, ליוותה את המאבק במשך שנים. במהלך הדיונים היא הזכירה למחוקקים שגם אחרי גבריאל היו במחוז לוס אנג'לס ילדים נוספים שמתו לאחר התעללות וסימני אזהרה, ובהם אנתוני אבלוס ונואה קואטרו.

"ילדים אינם יכולים להגן על עצמם", אמרה קרנזה למחוקקים. לדבריה, כאשר ילד עובר התעללות, הזנחה או סובל בשקט, הוא תלוי במבוגרים ובמערכות שנועדו להגן עליו כדי שיתערבו לפני שיהיה מאוחר מדי.

מותו של גבריאל הוביל לבחינה עמוקה של מערכת הגנת הילד במחוז לוס אנג'לס ולהקמת ועדת Blue Ribbon לבדיקת הכשלים. הפרשה גם יצאה מגבולות קליפורניה והפכה לסיפור מוכר ברחבי העולם בעקבות סדרת התעודה של נטפליקס מ־2020, "The Trials of Gabriel Fernandez", שחזרה אל ההתעללות, הרצח וכשלי המערכות שסביב הילד.

אמו של גבריאל, פרל פרננדז, הודתה ברצח מדרגה ראשונה ונידונה למאסר עולם. בן זוגה, איסאורו אגירה, הורשע ב־2017 ברצח מדרגה ראשונה, כאשר חבר המושבעים קבע גם את הנסיבה המיוחדת של רצח תוך עינויים.

ובצירוף מקרים יוצא דופן, ביום שבו פורסמה החתימה על החוק הנושא את שמו של גבריאל, הגיעה גם התפתחות חדשה מהצד השני של הפרשה.

שופט בלוס אנג'לס דחה ביום שני ניסיון של פרל פרננדז לקבל דיון מחודש בגזר דינה, כמעט 13 שנה לאחר שהודתה ברצח בנה. כך, באותו יום שבו המדינה קיבעה בחוק חלק מהלקחים שהופקו ממותו של גבריאל, אמו נותרה עם עונש מאסר העולם שנגזר עליה.

החוק החדש לא יכול להבטיח שלא יהיה עוד מקרה של התעללות בילד בקליפורניה, והוא גם אינו פותר לבדו את הבעיות העצומות שעומדות בפני מערכת הרווחה. בדיונים על החוק אף נשמעה התנגדות לחלק מנוסחו מצד עורכי דין בתחום התלות והמשפחה, בין היתר סביב ההשלכות המשפטיות של סעיף הרשומות. עם זאת, עצם הדרישה לטיפול רפואי במצב חירום זכתה לתמיכה גם מצד מי שהעלו הסתייגויות מחלקים אחרים של ההצעה.

אבל עבור לאקי, שניסה להעביר גרסה של החוק במשך קרוב לעשור, החתימה מסמלת לפחות ניסיון להפוך את הלקחים מהטרגדיה לכללים מחייבים.

"חייו של גבריאל שינו אותנו", אמר לאחר החתימה, "ואני מקווה שהחוק הזה יעזור להבטיח שילד אחר לא ישלם את המחיר על כשלים שאנחנו כבר יודעים כיצד למנוע".

שלוש עשרה שנים אחרי, שמו של הילד מפאלמדייל חוזר כעת לספרי החוקים של קליפורניה.

לא מפני שהמערכת הצליחה להציל אותו - אלא מפני שהיא לא הצליחה.