
לפי ניתוח שפורסם לאחרונה, עלות חומרי הגלם לייצור נייר טואלט עשויה לעלות בעד 11%, בעוד שבנייר סופג העלייה יכולה להגיע ל-31%. ההתייקרות לא צפויה להופיע מיד בכל החנויות, משום שליצרנים עדיין יש מלאי שנרכש לפני העלאת המכסים, אבל בהמשך היא עשויה להגיע גם למחיר הסופי.
כך למשל, חבילה של 12 גלילי Charmin Ultra שנמכרת כיום בכ-12.99 דולר עשויה להגיע לכ-14.50 דולר, אם היצרן יעביר את מלוא העלייה לצרכנים. מדובר בתוספת של 1.51 דולר לחבילה - לא סכום גדול בקנייה אחת, אבל כזה שמצטבר במוצר צריכה בסיסי בכל בית.

מלחמת הסחר בין ארה"ב לקנדה עשויה לייקר את נייר הטואלט
הסיבה לכך היא שגם נייר טואלט שמיוצר בארה"ב תלוי לא פעם בקנדה. יצרנים אמריקאים מסתמכים במידה רבה על עץ ועיסת נייר שמגיעים מהשכנה מצפון, וב-2024 ייבאה ארה"ב מקנדה נייר טואלט בשווי של כ-328 מיליון דולר. לפי נתוני הבנק העולמי, קנדה הייתה בפער גדול הספקית הזרה המרכזית של המוצר לארה"ב.
כאשר חומרי הגלם מתייקרים, היצרנים יכולים לבחור לספוג את העלויות, לחפש ספקים חלופיים, לצמצם הוצאות במקומות אחרים או להעלות מחירים. פרוקטר אנד גמבל, החברה שמייצרת את Charmin, כבר הזהירה בעבר שמכסים עלולים להוביל להתייקרות של מוצריה.
המתיחות בין וושינגטון לאוטווה החריפה לאחר ששיחות הסחר בין המדינות נקלעו למבוי סתום. קנדה מתכוננת להטיל החל מה-8 בספטמבר סבב חדש של מכסי תגובה על מוצרים אמריקאיים, וברשימה נכללים נייר טואלט, ממחטות נייר ומוצרים ביתיים נוספים. על שורה של מוצרי נייר ועיסת נייר צפויים לחול מכסים של עד 50%.
נייר הטואלט הוא רק חלק מהסיפור. טראמפ מאיים להטיל החל מה-1 בינואר 2027 מכס של 50% על כלי רכב וחלקי רכב שמיוצרים בקנדה, צעד שעלול לפי ההערכות להוסיף לפחות 6,000 דולר למחירו של רכב. המשמעות היא שמשקי הבית האמריקאיים עלולים להרגיש את מלחמת הסחר גם בקניות היומיומיות וגם בהוצאות הרבה יותר גדולות.
בארה"ב כל שינוי במחיר נייר הטואלט מושך תשומת לב מיוחדת. למרות שהאמריקאים מהווים רק כ-4% מאוכלוסיית העולם, המדינה אחראית ליותר מחמישית מצריכת מוצרי הטישו בעולם. אחת ההערכות שמצוטטות בנושא מדברת על צריכה של כ-141 גלילי נייר טואלט לאדם בשנה.
הנתון הזה עורר לא מעט תגובות ברדיט, שם חלק מהגולשים גם סיפרו שהם כבר נערכים לאפשרות של התייקרות. אחד כתב שקנה מלאי נוסף בקוסטקו והתבדח שעכשיו הגיע "הזמן שלו לזרוח", ואחר סיפר שהוא מחזיק במרתף כ-100 גלילי Charmin גדולים.
אחרים הציעו פתרון פשוט יותר מאגירה. "תשתמשו בבידה, אנשים", כתב אחד המגיבים, ואחר סיפר שמתקן בידה פשוט בעלות של כ-30 דולר צמצם משמעותית את צריכת נייר הטואלט בביתו ואף החזיר את ההוצאה בתוך כמה חודשים. הזיכרון מהמחסור בנייר טואלט בתקופת הקורונה עדיין טרי אצל צרכנים רבים, וכל איום חדש על המחיר או האספקה של המוצר מצליח לעורר שוב את אותה רגישות.