
טרום-סוכרת היא מצב שבו רמות הסוכר בדם גבוהות מהרגיל, אך עדיין אינן גבוהות מספיק לאבחון של סוכרת מסוג 2. ללא שינוי באורח החיים, היא עלולה להתפתח לסוכרת ולהעלות גם את הסיכון למחלות לב, שבץ וכבד שומני. לדברי החוקרים, הפחתה משמעותית של כמות הפחמימות עשויה להשפיע לטובה על הגוף גם מעבר לירידה במשקל.

חמישה חודשים של קיטו סייעו במצב של טרום סוכרת
במחקר, שפורסם בכתב העת Cell Metabolism, השתתפו 42 אנשים שהתמודדו עם השמנה, טרום-סוכרת וכבד שומני. הם חולקו לשלוש קבוצות: תזונה קטוגנית, תזונה ים-תיכונית או תזונה דלת שומן שהתבססה בעיקר על מזון מהצומח. המשתתפים קיבלו מהחוקרים את כל הארוחות שלהם ונפגשו מדי שבוע עם דיאטנית, כך שהתפריט שלהם היה מפוקח לאורך כל התקופה.
מבין שלושת התפריטים, התפריט הקטוגני כלל את כמות השומן הגבוהה ביותר ואת כמות הפחמימות הנמוכה ביותר: 73% מהקלוריות הגיעו משומן ורק 4% מפחמימות. לעומתה, התפריט דל השומן כלל כמות גדולה של מזונות עשירים בפחמימות, כמו עדשים, אורז ותפוחי אדמה. התזונה הים-תיכונית התבססה על דגים, שמן זית, אגוזים, פירות וירקות עשירים בסיבים.
כעבור ארבעה עד חמישה חודשים ירדו המשתתפים בכל שלוש הקבוצות כ-10% ממשקלם, ובכולן נרשם שיפור משמעותי באיזון הסוכר. עם זאת, כמחצית מחברי קבוצת הקטו כבר לא עמדו בהגדרה של טרום-סוכרת, לעומת פחות משליש בקבוצה הים-תיכונית ורק 7% בקבוצה דלת השומן. גם כמות השומן בכבד ירדה יותר בקרב מי שאכלו לפי התפריט הקטוגני - בכ-67%, לעומת כ-45% בשתי הקבוצות האחרות.
למרות כמות השומן הגבוהה בתפריט הקטוגני, החוקרים הופתעו לגלות שלא נרשמה אצל המשתתפים עלייה בשומנים בדם או בכולסטרול. עם זאת, מומחים שלא היו מעורבים במחקר הדגישו כי היתרון הבולט של קטו נגע בעיקר לבריאות הכבד, וכי השיפור הכללי נבע במידה רבה מהירידה במשקל שנרשמה בכל הקבוצות. לדבריהם, הממצא המרכזי הוא שאיבוד של כ-10% ממשקל הגוף עשוי להעניק יתרונות בריאותיים משמעותיים - ללא קשר לתפריט שנבחר.