עשרים וחמש שנה אחרי הפיגועים: הווידוי שמסבך את משפט 11 בספטמבר

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

סגן־אלוף מייקל א. שראמה קבע כי הדברים שמסר מוחמד בשנת 2007 לחוקרי הבולשת הפדרלית, האף־בי־איי, בבסיס הצי האמריקאי במפרץ גואנטנמו שבקובה, הושפעו במידה מכרעת משנים של עינויים, כפייה והתניה פסיכולוגית שחווה קודם לכן בחקירות הסי־איי־איי. מדובר בהחלטה שעלולה לשנות את מאזן הכוחות בתיק שבו ההודאות נחשבו במשך שנים לאחת הראיות החשובות ביותר שבידי התביעה.

"התביעה נכשלה בהוכחה, על פי מאזן ההסתברויות, כי הצהרותיו של מוחמד בפני האף־בי־איי נמסרו מרצונו", כתב שראמה בהחלטה בת 45 עמודים. לדבריו, בעת חקירתו של מוחמד ב־2007 עדיין התקיים למעשה "רצף בלתי פוסק" של ההתניה הפסיכולוגית והכפייה הקשה שהופעלו עליו קודם לכן בידי הסי־איי־איי.

מוחמד נתפס בפקיסטן בשנת 2003 והועבר למערכת של מתקני כליאה חשאיים של הסי־איי־איי ברחבי העולם. במהלך החזקתו הוא עבר שיטות חקירה אכזריות, ובהן הטבעה מדומה, מניעת שינה ובידוד ממושך. בשנת 2006 הועבר לגואנטנמו, ושנה לאחר מכן נחקר שם בידי סוכני האף־בי־איי. התביעה נמנעה מראש מהסתמכות על ההצהרות שנגבו ממנו ישירות בחקירות הסי־איי־איי, אך ביקשה לטעון כי החקירות המאוחרות יותר של האף־בי־איי היו נקיות מהשפעת העינויים וכי מוחמד דיבר בהן מרצונו.

השופט דחה כעת את הטענה הזאת.

שראמה קבע כי הטראומה וההתניה שנוצרו במשך שנות החקירה לא נעלמו רק משום שהחוקרים התחלפו. הוא גם ציין כי סוכני האף־בי־איי לא הבהירו למוחמד באופן מלא ומפורש כי הוא רשאי לשתוק, כי הוא יכול להיוועץ בעורך דין וכי הדברים שימסור עלולים לשמש נגדו בהליך פלילי.

ההכרעה נוגעת בלב הבעיה שרודפת את תיק 11 בספטמבר כמעט מאז ראשיתו: האם ממשלת ארצות הברית יכולה להשתמש במשפט פלילי בראיות שהושגו לאחר שהנאשמים עברו עינויים ושיטות חקירה שהוגדרו במשך השנים כבלתי חוקיות.

מוחמד מואשם כי תכנן ופיקח על המזימה לחטוף ארבעה מטוסי נוסעים ב־11 בספטמבר 2001 ולהפוך אותם לנשק. שניים מהמטוסים התרסקו במגדלי מרכז הסחר העולמי בניו יורק, מטוס שלישי פגע בפנטגון ומטוס רביעי התרסק בשדה בפנסילבניה לאחר שנוסעים ניסו להשתלט מחדש על תא הטייס. כמעט 3,000 בני אדם נהרגו בפיגועים.

סנגוריו של מוחמד טענו במשך שנים כי הסי־איי־איי לא רק עינה אותו, אלא יצר אצלו דפוס התנהגות שבו למד לציית לחוקריו ולספק את התשובות שהם מצפים לשמוע. לדבריהם, כאשר הופיעו בפניו סוכני האף־בי־איי בגואנטנמו, הוא לא היה עוד אדם חופשי המסוגל לקבל החלטה עצמאית אם לדבר או לשתוק, אלא אסיר שעבר שנים של התניה קיצונית.

מוחמד מואשם כי תכנן ופיקח על המזימה לחטוף ארבעה מטוסי נוסעים ב־11 בספטמבר 2001 ולהפוך אותם לנשק. שניים מהמטוסים התרסקו במגדלי מרכז הסחר העולמי בניו יורק, מטוס שלישי פגע בפנטגון ומטוס רביעי התרסק בשדה בפנסילבניה לאחר שנוסעים ניסו להשתלט מחדש על תא הטייס. כמעט 3,000 בני אדם נהרגו בפיגועים.

ההחלטה מגיעה דווקא בשבוע שבו נדמה היה כי אחרי שנים של מבוי סתום נקבע סוף־סוף יעד ממשי למשפט. שראמה הורה כי המשפט נגד מוחמד ושלושה נאשמים נוספים ייפתח ב־5 ביוני 2028 – כמעט 27 שנים לאחר הפיגועים ויותר משני עשורים לאחר מעצרו של מוחמד.

גם המועד הזה רחוק מלהיות מובטח.

התובע הצבאי הראשי, תת־אדמירל אהרון סי. ראג, הודיע כי צוותו בוחן את החלטת השופט ויחליט בתוך זמן קצר אם לערער עליה. ניסיון להשיב את ההודאות לתיק באמצעות ערעור עלול לפתוח חזית משפטית חדשה ולהרחיק פעם נוספת את תחילת המשפט.

עבור משפחות קורבנות 11 בספטמבר, מדובר בעוד פרק מתסכל בסאגה שכבר נמשכת עשרות שנים. חלק מבני המשפחות והניצולים חוששים כי הנאשמים או העדים המרכזיים ימותו עוד לפני שהליך משפטי מלא יגיע לסיומו.

ההליך הנוכחי נגד מוחמד ושותפיו מתנהל למעשה מאז 2012, ומחלוקות הנוגעות לעינויים ולראיות שהושגו בעקבותיהם הן אחת הסיבות המרכזיות לכך שהמשפט עצמו עדיין לא החל. שופטים צבאיים שונים שמונו לתיק במהלך השנים נאלצו לשמוע שוב ושוב עדויות על מתקני הכליאה החשאיים של הסי־איי־איי, שיטות החקירה ועל ההשפעה שהותירו בנאשמים.

הבעיה אינה מוגבלת למוחמד. שופט צבאי כבר פסל בעבר הודאות שמסר עמאר אל־בלוצ'י, אחיינו של מוחמד, המואשם בסיוע למימון הפיגועים ובארגון נסיעות של חלק מ־19 החוטפים. בתיק אחר נפסלה הודאתו של עבד א־רחים אל־נשירי, המואשם בתכנון הפיגוע במשחתת האמריקאית "קול" בשנת 2000, שבו נהרגו 17 מלחים אמריקאים. גם שם עמדה במרכז ההחלטה העובדה שאל־נשירי עונה בידי הסי־איי־איי.

שראמה עדיין צריך להכריע בשאלת קבילותן של הצהרות שמסרו נאשמים נוספים בפרשת 11 בספטמבר, ובהם וליד בן עטאש ומוסטפא אל־הווסאווי. נאשם נוסף, רמזי בן א־שיבה, נמצא בעבר בלתי כשיר נפשית לעמוד לדין, וסנגוריו טענו כי מצבו הוא תוצאה של העינויים והבידוד שחווה בשבי האמריקאי.

וכך, 25 שנה לאחר הפיגוע הקטלני ביותר על אדמת ארצות הברית, אחד המשפטים החשובים ביותר בתולדות המדינה עדיין לא הגיע אפילו לשלב שבו חבר מושבעים שומע את הראיות. האיש שמואשם בתכנון המתקפה יושב בגואנטנמו כבר שני עשורים, המשפט מתוכנן לעוד כמעט שנתיים – וכעת גם אחת ההודאות המרכזיות נגדו נמחקה.

הפרדוקס קשה להתעלמות: במרדף אחר האנשים שביצעו את מתקפת הטרור הקשה בתולדותיה, ארצות הברית הפעילה שיטות חקירה כה קיצוניות, עד שרבע מאה לאחר הפיגועים הן עדיין מאיימות לחבל ביכולתה להעמיד את מתכנניהם לדין.