
תומאס היה אז בן 18 ו־346 ימים בלבד. כשהחל ללמד את הקורס "שפת סי למהנדסים", העוסק בתכנות ובפתרון בעיות חישוביות, הוא קבע שיא עולמי: הפרופסור הגבר הצעיר ביותר שתועד בספר השיאים של גינס. בכך נשבר שיא שהחזיק מעמד במשך 306 שנים, מאז שהמתמטיקאי הסקוטי קולין מקלורין התמנה לפרופסור בגיל 19 בשנת 1717.
וההפרש היה כמעט בלתי נתפס. תומאס היה צעיר ב־16 ימים בלבד מאליה סבור, שהחלה ללמד בשנת 2008 באוניברסיטת קונקוק בסיאול בגיל 18 ו־362 ימים והוכרה על ידי גינס כפרופסורית הצעירה בעולם. כלומר, כאשר תומאס עמד בפעם הראשונה מול תלמידיו במיאמי, הוא היה צעיר אפילו ממי שהחזיקה בשיא הנשי.

מה שהופך את הסיפור של נתן תומאס לחריג אפילו יותר: בגיל 10 הוא נכנס לקולג'; בגיל 14 כבר היה בוגר; בגיל 16 מהנדס בעל תואר ראשון; בגיל 18 בעל תואר שני ופרופסור; וכיום, בגיל 21, הוא כבר בדרך למקצוע נוסף
אבל הסיפור החריג שלו התחיל הרבה לפני כן. בגיל שבו רוב הילדים עדיין לומדים בבית ספר יסודי, תומאס כבר ישב בהרצאות אקדמיות. הוא החל ללמוד במיאמי דייד קולג' בגיל 10 במסגרת לימודים משולבים, ובגיל 14 כבר השלים תואר עמית במתמטיקה. באותה תקופה היה הבוגר הצעיר ביותר בתולדות המכללה.
משם עבר לאוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה. בגיל 16 כבר החזיק בתואר ראשון בהנדסת חשמל, ועד גיל 18 השלים גם תואר שני באותו התחום — שניהם בהצטיינות. בזמן שבני גילו חשבו על המעבר מהתיכון לאוניברסיטה, תומאס כבר סיים למעשה את המסלול האקדמי שרבים משלימים רק באמצע שנות ה־20 לחייהם.
ואז הגיע המהלך שהכניס אותו לספרי ההיסטוריה: הוא חזר למוסד שאליו נכנס כילד בן 10 — הפעם כחבר סגל.
הרגע הזה היה יכול להיות מאיים גם על מרצה מבוגר ומנוסה. חלק מהסטודנטים שישבו מול תומאס היו בני גילו, ואחרים אף מבוגרים ממנו. אלא שהוא מספר שבתוך הכיתה ההבדל הזה נעלם במהירות. "ברגע שאתה נמצא בסביבה הזאת, כולם שם מאותה סיבה — ללמוד", אמר לספר השיאים של גינס. מבחינתו, הגיל הפך כמעט לפרט ביוגרפי חסר משמעות; השאלה החשובה הייתה האם הוא מצליח להסביר את החומר ולעזור לסטודנטים להבין אותו.
גם הדרך שבה הגיע לשם לא הייתה מסלול טיפוסי של "ילד פלא" שהוריו פשוט דחפו אותו לעוד ועוד בחינות. אמו, מרלין ראני תומאס, סיפרה כי החלה להקריא לו ספרים כמעט מהרגע שנולד. כאשר המסגרת הבית־ספרית הרגילה לא התאימה לקצב שלו, הוריו עברו לחינוך ביתי והפכו את חיי היום־יום לכיתה: חישובים בסופרמרקט, קריאה בפארקים ובאתרים היסטוריים ושיעורים שלא היו מוגבלים לשולחן וללוח. בתוך חודשים התקדם תומאס בכמה שכבות גיל.
המנטורים שלו הבינו במהירות שהם מתמודדים עם תלמיד חריג. פרופסור דייוויד טסנג ממיאמי דייד קולג' סיפר כי כאשר בחן אותו בילדותו בסדרות מספרים, תומאס לא הסתפק במציאת המספר הבא אלא הצליח להבין בעצמו את העיקרון המתמטי שמאחורי הסדרה. מבחינת מי שלימד אותו, היה ברור שהילד שישב מולו אינו עוד תלמיד מצטיין.
גם המשפחה עצמה הפכה לסוג של תחרות אקדמית בלתי רגילה. אחיו הצעיר, נואה, שבר לאחרונה את אחד משיאיו של נתן כאשר סיים את לימודיו במיאמי דייד קולג' בגיל צעיר ממנו בכשלושה חודשים.
אבל אולי הפרט המפתיע ביותר בסיפור הוא שתומאס לא הסתפק בהנדסה ובהוראה. כיום, בגיל 21, הוא לומד משפטים באוניברסיטת מיאמי וממשיך ללמד קורסים מקוונים. הוא צפוי לסיים את לימודי המשפטים ב־2028 ומתכנן לעסוק בקניין רוחני בתחומי המדע, הטכנולוגיה וההנדסה — שילוב שמאפשר לו לחבר בין שני העולמות שבהם כבר הספיק לצבור ניסיון.
לדבריו, המעבר מהנדסה למשפטים דווקא טבעי יותר מכפי שהוא נשמע. ההנדסה לימדה אותו לפרק בעיות מורכבות לחלקים ולפתור אותן באופן שיטתי, והוא משתמש באותה צורת חשיבה גם בלימודי המשפטים.
למרות השיא העולמי, תומאס אינו מתאר את עצמו במונחים של גאון ואינו מייחס חשיבות רבה לתואר. מבחינתו, החלק המספק ביותר בהוראה הוא לא העובדה שהוא צעיר מהסטודנטים שלו, אלא הרגע שבו תלמיד שמתקשה במושג מסוים מבין אותו לפתע.
וזה אולי מה שהופך את הסיפור שלו לחריג אפילו יותר מהמספרים. בגיל 10 הוא נכנס לקולג'; בגיל 14 כבר היה בוגר; בגיל 16 מהנדס בעל תואר ראשון; בגיל 18 בעל תואר שני ופרופסור; וכיום, בגיל 21, הוא כבר בדרך למקצוע נוסף.
רוב בני ה־18 נכנסים בפעם הראשונה לאולם הרצאות ושואלים את עצמם איפה לשבת.
נתן תומאס נכנס — והלך ישר אל הלוח.