תקפו את אלביט — ועכשיו משלמים את המחיר: ארה״ב הכריזה על פלסטיין אקשן כארגון טרור

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ההכרזה היא אחת החריפות שננקטו עד כה נגד ארגון מחאה פרו־פלסטיני במערב, והיא מכניסה את פלסטיין אקשן למסגרת הסנקציות שבה משתמשת וושינגטון נגד ארגוני טרור ומי שמסייעים להם. לפי משרד האוצר, כל רכוש או אינטרס ברכוש של הארגון הנמצא בארצות הברית או בשליטת אזרחים וגופים אמריקניים נחסם, ועסקאות עמו אסורות ברוב המקרים.

פלסטיין אקשן הוקם בבריטניה בשנת 2020 והפך בתוך זמן קצר לאחד הארגונים הבולטים במאבק נגד חברות ביטחוניות הקשורות לישראל. היעד המזוהה ביותר שלו היה אלביט מערכות. פעיליו חדרו שוב ושוב למתקנים של החברה ושל חברות הקשורות אליה, צבעו מבנים באדום, השחיתו ציוד וניסו לשבש את פעילותם בטענה שהם מסייעים לצבא הישראלי.

בחודש יוני האחרון נשלחו ארבעה מפעילי הארגון למאסר לאחר שהורשעו בעבירות הקשורות לפשיטה על מפעל של אלביט בבריטניה. בית המשפט קבע כי מעשיהם עמדו ברף של פעילות טרוריסטית במסגרת הדין הבריטי.

המקרה שהוביל להסלמה משמעותית התרחש ביוני 2025, כאשר פעילים פרצו לבסיס ברייז נורטון של חיל האוויר המלכותי והשחיתו שני מטוסים צבאיים. זמן קצר לאחר מכן אסרה ממשלת בריטניה על פעילות פלסטיין אקשן והכניסה אותו לרשימת הארגונים האסורים לפי חוק הטרור הבריטי. מאז הפכה גם עצם הבעת התמיכה בארגון לעבירה אפשרית.

המאבק סביב הארגון לא הסתיים שם. בחודש יוני האחרון נשלחו ארבעה מפעיליו למאסר לאחר שהורשעו בעבירות הקשורות לפשיטה על מפעל של אלביט בבריטניה. בית המשפט קבע כי מעשיהם עמדו ברף של פעילות טרוריסטית במסגרת הדין הבריטי.

האיסור בבריטניה הצית גם גל מחאה יוצא דופן. אלפי בני אדם נעצרו לאחר שהחזיקו שלטים או הביעו תמיכה בפלסטיין אקשן. לפי נתונים רשמיים עד סוף מרץ 2026, 2,819 בני אדם נעצרו בחשד לעבירות הקשורות לתמיכה בארגון ו־484 מהם הואשמו. ארגוני מחאה טוענים כי מאז כבר חצה מספר העצורים את רף ה־3,500. בין העצורים הייתה גם פעילת האקלים השבדית גרטה טונברג, שנעצרה בלונדון לאחר שהציגה שלט תמיכה באסירי הארגון.

אלא שהמהלך האמריקני רחב יותר מפלסטיין אקשן לבדו. באותו יום הטיל משרד האוצר סנקציות גם על "מסאר בדיל", תנועה פלסטינית בינלאומית שלטענת וושינגטון פועלת כחזית עבור החזית העממית לשחרור פלסטין, וכן על "אוטיסטיצ'י אינוונטאטי", גוף איטלקי המספק, לדברי האמריקנים, תשתיות דיגיטליות, שירותי אירוח ותקשורת מוצפנת לקבוצות אנטיפה ולארגוני שמאל קיצוני אלימים.

שר האוצר סקוט בסנט הציג את הצעד כחלק ממערכה רחבה בהרבה. לדבריו, קיצוני שמאל, ארגוני חזית ומי שמסייעים להם צריכים להבין כי ארצות הברית תפעיל נגדם את מלוא העוצמה של הכלים הכלכליים שברשותה. ממשל טראמפ מנסה בחודשים האחרונים למסגר אלימות פוליטית מצד קבוצות שמאל קיצוני כאיום טרור בינלאומי, ולא רק כבעיה של הפרות סדר או עבריינות מקומית.

המהלך מגיע גם לאחר שמזכיר המדינה מרקו רוביו כינס בחודש שעבר בוושינגטון פסגה בינלאומית שהתמקדה במה שהממשל מכנה "טרור פוליטי של השמאל הקיצוני". מאז סוף 2025 כבר הכריזה ארצות הברית על כמה קבוצות אירופיות המזוהות עם אנטיפה ועם אנרכיזם אלים כארגוני טרור זרים.

מנגד, מבקרי המהלך מזהירים כי ההגדרה הרחבה של "טרור שמאל" עלולה לטשטש את הגבול בין פעילות אלימה לבין מחאה פוליטית לגיטימית. ארגוני זכויות אזרח בארצות הברית ובבריטניה כבר הביעו חשש כי חקיקת הטרור משמשת נגד מפגינים שאינם עצמם מעורבים באלימות, אלא מביעים תמיכה פוליטית בארגון שנאסר.

הודא עמורי, ממייסדות פלסטיין אקשן, תקפה את החלטת וושינגטון וטענה כי פעילות הארגון נועדה לשבש את פעילותה של תעשיית הנשק הישראלית. לדבריה, החלטת ממשל טראמפ צריכה לשמש "קריאת השכמה" לכל מי שמודאג מחופש הביטוי ומזכויות אזרח.

גם בבריטניה עצמה הקרב המשפטי רחוק מסיום. בית המשפט הגבוה קבע בפברואר כי האיסור על פלסטיין אקשן היה בלתי מידתי ולא חוקי, אולם בית המשפט לערעורים הפך את ההחלטה ביוני. בסוף יולי הסכים בית המשפט העליון הבריטי לדון בערעור נוסף, והדיון צפוי להתקיים בהמשך השנה. עד אז הארגון נותר מחוץ לחוק בבריטניה — וכעת הוא גם תחת סנקציות טרור אמריקניות.

עבור אלביט מערכות והיעדים הישראליים של פלסטיין אקשן, זהו שינוי משמעותי. במשך שנים הציג הארגון את הפריצות, ההשחתות והחסימות כ"פעולה ישירה" נגד תעשיית הנשק. ארצות הברית אומרת עכשיו באופן חד־משמעי שהיא רואה בהן חלק מפעילות טרוריסטית.

המסר מוושינגטון ברור: מי שבונה את פעילותו על חדירה למפעלים, פגיעה בציוד צבאי ושיבוש תשתיות בשם המאבק בישראל, עלול מעתה למצוא את עצמו לא רק מול המשטרה ובתי המשפט — אלא גם מנותק מהמערכת הפיננסית האמריקנית